הגיריות שהתחפרו מתחת לסטונהנג' קיבלו צו פינוי

הידען

אתר סטונהנג' שבדרום אנגליה

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/giritstonehedge.html

יותר מ-5,000 שנים עומדות אבני הסטונהנג' – מעגל אבנים ענקיות שסביבן תלי קברים פרה-היסטוריים – במישור סליסברי שבדרום אנגליה, בלי שאף אחד יפריע את מנוחתן. אך באחרונה התגלה שמישהו חופר מתחת לאתר שהוכרז כמורשת עולמית – גיריות.

בעלי החיים הליליים והביישנים כבר גרמו נזקים לאבנים הניצבות, ולחלק מאלפי שרידי האדם והממצאים הנדירים שקבורים קרוב לפני הקרקע. חפירת המחילות של הגיריות הפכה לבעיה כה חמורה, עד שמשרד ההגנה הבריטי – בעליהן של רוב האדמות באזור – החל בניסיונות להעבירן לשטחים אחרים – רגישים פחות מבחינה היסטורית.

“כבר העברנו גיריות משני אתרים צפוניים לסטונהנג'”, אמר איאן בארנס, אחד מארבעה הארכיאולוגים שמועסקים על ידי משרד ההגנה. לדברי בארנס, תלי הקבורה הנאוליתיים שמתוארכים ל-3,500 לפני הספירה, פגיעים ביותר, ובכמחצית מ-20 התלים נראים סימני פעילות של גיריות. לדברי בארנס, בחלק מהאתרים יהיה צורך להיכנע לגיריות ולא לפנותם, מכיוון שהנזק שגרמו גדול מדי.

אדמת אבן הגיר הרכה, שאופיינית לאזור, נוחה לחפירותיהן של הגיריות שידועות כחופרות מיומנות. באחרונה דווח כי יש גידול משמעותי במספר הגיריות באי הבריטי, שם אין להן אויבים טבעיים והסכנה היחידה שאורבת להן הן המכוניות. הגיריות חופרות לעצמן, בדרך כלל, יותר מבית תת-קרקעי אחד ויוצרות מעין שכונות מגורים מסועפות מתחת לאדמה.

בשלב מסוים הועלה רעיון להדביר את הגיריות, ואולם “מורשת אנגליה”, הגוף המייעץ לממשלה בנושא אתרים היסטוריים ושאחראי גם לשימור אתר סטונהנג', הודיע כי יתנגד לרעיון.

לדברי בארנס, השיטה היעילה ביותר להעברת גיריות היא לסלקן ממחילותיהן. “מקימים גדרות מרושתות סביב לשכונות המגורים שלהן, והם פשוט עוזבות”, אמר. עלות התהליך נאמדת באלפי ליש”ט, מכיוון שבכל אתר יש לבצע בדיקה ארכיאולוגית לפני הקמת הגדרות.

הפרויקט מבוצע בתיאום עם פעילי ארגונים למען הגירית, שהביעו את הסכמתם להעברת הגיריות. “במקומות שבהם הגיריות גורמות בעיות, אפשר לטפל בהן באופן הומני”, אמרה איליין קינג, יו”ר הפדרציה הארצית להגנת הגיריות, “אפשר להעביר את הגיריות, אבל חשוב לזכור שמדובר בבעלי חיים שיש להם דפוסי התנהגות טריטוריאליים”.

אבל לא כולם אוהדים את הגיריות בבריטניה, שהפכו לחיות מוגנות על פי חוק ב-1992. החוואים מעוניינים להשתמש בהמולה התקשורתית שנוצרה סביב הנזק שגורמות הגיריות לסטונהנג', כדי להשמיע שוב ושוב את טענתם, ולפיה הגיריות הן נשאיות של שחפת הבקר והאחראיות העיקריות להתפשטות המחלה. לכן אומרים החוואים, יש לנצל את ההזדמנות – ולהדבירן ולא להסתפק בהעברתן.

ידען בעלי חיים בסכנת הכחדה
לידיעה באתר 'רשת הסביבה'

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~923966313~~~158&SiteName=hayadan