סדרה חדשה: מתנדבים יושמו בבית כלא וישחקו ב”אסירים וסוהרים”
תמרה טראובמן
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/stanfordjail.html
שני מדענים בריטים חברו לרשות השידור הבריטית, הבי-בי-סי, במטרה ליצור סדרת טלוויזיה שתשחזר ניסוי פסיכולוגי שנוי במחלוקת מ-.1971 מדובר במחקר שזכה לכינוי “ניסוי בית הכלא של סטנפורד”, שנועד לבחון את השפעת השיוך הקבוצתי על ההתנהגות. בניסוי נתבקשו תשעה סטודנטים לשחק סוהרים, ותשעה אחרים לשחק
אסירים; מרתף המחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת סטנפורד בארה”ב הוסב לבית כלא.
תוך זמן קצר החלו הסוהרים לנהוג באסירים בצורה גסה ואכזרית, והאסירים, שמרדו בתחילה, נכנעו והפכו לצייתנים. הניסוי היה אמור להימשך 14 יום, אך הופסק לאחר שישה ימים, מכיוון שאחד החוקרים הביע התנגדות לסאדיזם שפשה בו.
“היה מדהים לראות באיזו מהירות הפכו תלמידי קולג’ טובים לנאצים”, נזכר השבוע בראיון טלפוני ל”הארץ” פרופ’ פיליפ זימבארדו, שעמד בראש ניסוי בית הכלא של סטנפורד ב-1971″האלימות של הסוהרים גברה בלילות, כאשר הניחו שאין אף חוקר בסביבתם. הם הפשיטו אסירים וערכו עליהם חיפושים אלימים; ריססו אותם בתרסיס נגד כינים; וגרמו להם ליפול כאשר הם עברו לידם.
“אפילו החוקרים התחילו להתנהג יותר כמו סוהרים מאשר כמדענים”, אומר זימבארדו,”הם חשדו שכמה אסירים מביימים מחלות כדי להשתחרר מהניסוי לפני תומו. כאשר הגיעו שמועות על תכנון בריחה מהכלא, הם סייעו לסוהרים לטפל בעניין”.
למרות זאת, ד”ר סטיוון רייכר מאוניברסיטת סיינט אנדריוס וד”ר אלקס הסלם מאוניברסיטת אקסטר, נענו להצעת הבי-בי-סי ליצור גרסה טלוויזיונית מעודכנת של הניסוי (בסגנון “ריאליטי טי-וי”). השניים, וגם כמה מעמיתיהם, טוענים כי זוהי הזדמנות מצוינת לחקור את הפסיכולוגיה של הגזענות, הדיכוי והטרור. אולפן במערב לונדון כבר עוצב כבית סוהר, והצילומים צפויים להתחיל בחודש הבא. ואולם זימבארדו וחוקרים אחרים חוששים שבהפקה יישנו ההתעללויות שהיו נפוצות בניסוי המקורי.
הבי-בי-סי ישדר את מהלך הניסוי, אך לחוקרים ניתנה חירות לעצבו כרצונם. לתפקיד הסוהרים והאסירים נבחרו 15 מתנדבים שנענו למודעה שפורסמה בעיתונות הבריטית. לדברי רייכר והסלם, מבנה הניסוי שלהם יהיה דומה לזה של זימבארדו, אבל תהיה בו פחות עריצות, וינוסחו כללי התנהגות יותר ברורים לשמירה על ביטחון האסירים.
“הניסוי יהיה הזדמנות יחידה במינה לבחון תיאוריות של זהות חברתית, המניחות שהזהות הקבוצתית יכולה למחוק את הזהות הפרטית ולעצב את התנהגותו של הפרט”, הסביר ד”ר רייכר בראיון לעיתון הבריטי “גרדיאן”. הוא הוסיף כי עלותם של ניסויים מסוג זה מגיעה למאות אלפי דולרים, “וחברות טלוויזיה עשויות להיות המקור היחיד למימונם”.
אבל למרות החזות המחקרית שד”ר רייכר וד”ר הסלם מבקשים להקנות לניסוי, זימבארדו חושש שהערך הבידורי יהיה העיקר. “אם לא ישוחזרו הדברים הדרמטיים שנראו בניסוי בסטנפורד, הרי שמבחינת הבי-בי-סי, כל העסק יהיה חסר טעם”, אומר זיבארדו.
זימבארדו מצביע על פגמים בתוכנית הבי-בי-סי: בניגוד לניסוי בסטנפורד, המשתתפים יידעו שמצלמים אותם, קרוב לוודאי שהם כבר שמעו על הניסוי המקורי, והם יודעים למה מצפים מהם. לכן, לטענתו, “לא ברור האם יהיה ערך מדעי לניסוי הטלוויזיוני”.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~322088388~~~30&SiteName=hayadan
