סיקור מקיף

האסטרונאוט אילן רמון מתראיין לסרט (ולאתר הידען)

ב-29 וב-30 ליוני 2002 ראיינתי את האסטרונאוט הישראלי הראשון (ובינתיים גם האחרון) במרכז החלל על שם ג'ונסון ביוסטון. הסרט “טיסה 107” ישודר ב-13/12/2002
בשיחה נינוחה עימו על הדשא ביוסטון פורש אילן רמון את חזונו הצנוע באשר לשאלה מה יעשה כשישוב מהחלל ועל

אבי בליזובסקי

רוצה לחזור לרמת גן * אילן רמון לובש את חליפת החלל לקראת אימון

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/ramoninterview1.html

תא”ל אילן רמון טרם החליט מה יעשה כשיחזור. לפי עצתו והמלצתו של הנשיא לשעבר, עיזר וייצמן, הוא מבקש קודם כל להצליח במשימה ורק אחר כך יחשוב מה הלאה. אחד הפריטים שהוא לוקח איתו לחלל היה הדגל של ביה”ס בליך ברמת חן בו למד. “גדלתי ברמת חן, וכנראה גם אגור שם כשאשוב לארץ”, הוא מסביר.
בשיחה נינוחה על הדשא הוא מתייחס לעובדה שכטייס שאסור לראות את פניו ופתאום הוא נהיה, איך אומרים, סלבריטי. זה לא מסתדר לו עם האופי הצנוע.

כאשר תכננו את הסרט, היה זו בתקופה הלחוצה ביותר של הספירה לאחור. ב-28 ביוני נותרו שלושה שבועות לשיגור המעבורת קולומביה שתוכנן ל-19 ביולי, וחלון ההזדמנויות לריאיון הזה היה בסך הכל יום אחד לפני מסיבת העיתונאים המסורתית של הצוות שבו האסטרונאוטים עונים לשאלות הCNN-נים למיניהם אודות הטיסה. ואולם ימים אחדים לפני כן, התגלו בשניים מהמעבורות – דיסקוורי ואטלנטיס סדקים בצינור המוביל את הדלק מהמכלים החיצוניים אל המעבורת עצמה כדי לתת לה דחיפה לחלל. אמנם מדובר בסדקים ברוחב של עד חצי סנטימטר, אבל מספיק שרסיסים זעירים מהצינורות הללו ישאבו לאחד המנועים כדי להפסיק את פעולתו ולגרום לחללית לא להגיע למסלול. בתסריט האופטימי, החללית עשויה להתנתק מהטיל ולנחות נחיתת חירום. מרבית הסיכויים היו שזה יסתיים כמו אסון הצ'לנג'ר ב-1986.
לבסוף הסתבר שגם שתי החלליות האחרות – קולומביה שעליה אמור רמון להמריא, ואנדוור נגועות בתקלה. כעת ממתינים לבניית חלפים חדשים ואולי לפני כן לתכנון מחודש של אותם חלקים כדי לעקור את הבעיה מהשורש.
רמון וחבריו אולי מאוכזבים אבל חשים הקלה: “הדחיה של הטיסה שלנו, של כל הטיסות בעצם, מעידה על כך שנאס”א לוקחת את נושא בטיחות הטיסה מעל כל דבר. ולא מעניין אותם בקטע הזה של בטיחות תאריכי שיגור ובעיות אחרות. הם קודם כל דואגים לכך שכל מעבורת תשוגר בצורה בטוחה במאה אחוז, לא ב-99.9 אולי אפילו ב-101 אחוז. כשהתגלתה הבעיה הזו, הם בעצם החליטו לקרקע את כל הצי. הם ביקשו לא לשגר אף מעבורת עד שהם לא יבינו היטב מה מהות הבעיה. וזה בערך המקום שאנחנו נמצאים בו כעת. הם עושים אנליזות כימיות ומכאניות כדי להבין מה הבעיה ומה המשמעות שלה, ואם צריך לתקן, איך לעשות את זה. וזה כרגע המצב. לכן אנחנו לא יודעים כרגע מה תאריך השיגור. זה יהיה הכי מהר אבל אחרי שהם הבינו מה הבעיה וטיפלו בה. כמובן שאף אחד לא שמח לדחיות אבל באופן פרדוקסלי בעניין הזה אני מאוד שמח, כי זו הוכחה כמה נאס”א לוקחת ברצינות את נושא הבטיחות. וכל פעם ששואלים אותי אם אני מפחד, אני מסביר את זה והנה ההוכחה כמה ברצינות הם לוקחים את זה.
ווילי מק'קול, סגן המפקד וטייס המעבורת לוקח את זה עוד יותר בקלות: “האימונים היו מאסיביים מאוד, בפרט בשבועות האחרונים שלפני השיגור. כעת נוכל קצת להוריד את המתח, אולי גם לקחת חופשה קטנה.” מק'קול, אגב הבטיח לצוות שלנו לתת לרמון להטיס את המעבורת בחלל (לא בהמראה או בנחיתה) – אם רמון יבקש הוכחה לכך, היא נמצאת בקלטת.

טיסה 107 היא טיסה יוצאת דופן ומזכירה יותר טיסות של מעבורות משנות השמונים ומראשית שנות התשעים. היא ארוכה במיוחד – 16 ימים ומוקדשת כל כולה לניסויים. מההתייחסות ביום שלם של מסיבות עיתנואים, נראה כאילו מדובר במעבורת של סוכנות החלל הישראלית. כל מסיבות העיתונאים התייחסו או לניסוי הישראלי או למבצע הראשי שלו – אילן רמון.

“ערב אחד בהיר התקשר אלי מישהו ממחלקת קצינים בחיל האוויר, שזה כוח אדם. הייתי בתפקיד עמוס וניסיתי לסיים את היום, להגיע הביתה סוף סוף. אמר לי “אתה רוצה להיות אסטרונאוט” אמרתי לו תפסיק לבלבל לי את המוח. אין לי זמן לבדיחות. אני רוצה לגמור את היום ולהגיע הביתה.
הוא אמר לי: “מפקד חיל האוויר ביקש מאיתנו לאתר אסטרונאוט.” ביקשתי זמן להתייעץ עם אשתי. השבתי תשובה בבוקר. בהמשך נעשה תהליך איוש רגיל בחיל האוויר כמו לכל תפקיד אחר, ואני נבחרתי לתהליך הזה.
ההודעה של דן חלוץ, היום מפקד החיל היתה קצרה. הוא היה המפקד הישיר שלי באותו זמן. הוא היה בדיון הזה, ואני הייתי במשרדי. כאשר הוחלט שאני אהיה האסטרונאוט הוא יצא החוצה, הרים טלפון ואמר לי 'אילן, יא אסטרונאוט' וככה נודע לי שנבחרתי להיות ה-אסטרונאוט.

ביניים: יוסטון, יש לנו מבול

יוסטון איננה המקום הנעים ביותר בעולם לשהות בו. לפחות בקיץ. היא נמצאת בקו הרוחב של קהיר והחום מעיק, אבל בניגוד לקהיר, הלחות מעיקה אף היא. הקרבה של מפרץ מקסיקו גורמת לגשמים בלתי פוסקים. כשבאנו לשם היו סופות רעמים וברקים. בכל זאת, רמון שוהה שם ארבע שנים ובוודאי ימשיך לשהות שם עוד חודשים ארוכים. מה אתה עושה שם כל כך הרבה זמן.?
“במצב הנוכחי היום בנאס”א לטוס אחרי ארבע שנים זה מהר מאוד, לא לאט מאוד. אולי בארץ זה נראה הרבה זמן אבל קבועי הזמן כאן שונים לגמרי. בצוות איתי טסים שלושה חברה שזו הטיסה הראשונה שלהם מהקורס לפני. הם טסים אחרי שש שנים ומהקורס שלהם יש אנשים שעוד לא טסו. כך שאם נרשת לרגע את קבועי הזמן, ארבע שים זה מהר היום.
כשאסטרונאוט מגיע אחרי שהוא נבחר הוא מתחיל קורס בסיסי שבו הוא לומד במשך כשנה וחצי את המעבורת על מערכותיה על בוריה. כולל לימודים עיוניים וסימולטורים. המעבורת היא כלי מסובך ומורכב. הוא בנוי על יתירות. מערכת חשמל יש כמה כאלה, כך שאם אחת מתקלקלת יש עוד לפחות שתיים שעובדות.
הקשרים בין המערכות הם מאוד מאוד מורכבים, בנוסף, האפשרות של האסטרונאוטים לטפל במעבורת בחלל היא מאוד מאוד גבוהה ומורכבת. הרבה יותר מורכבת מאשר טיפול במטוס, ואני משווה למטוס קרב שבו אתה יכול לעשות כמה פעולות אבל הן לא נכנסות לקרביים של המערכות. אנחנו כאסטרונאוטים כן יכולים להכנס וזה מחייב אותנו ללמוד את המערכות הרבה יותר לעומק. הכל בנוי על זה שלמרות שבטיסה עצמה יש קשר עם הקרקע, והם עוזרים לנו אבל זה בנוי על זה ששמא לא יהיה קשר עם הקרקע, שאנחנו נהיה מסוגלים לעשות כל דבר בצורה עצמאית לגמרי. זה לוקח שנה חצי.
אחרי זה האסטרונאוטים נכנסים לפול, מאגר שממנו בוחרים את המועמדים לצוותי הטיסה. לאחר שמורכב צוות לטיסה, מתחילים באימונים לטיסה עצמה. לומדים את כל הקשור מעבורת הספציפית, כי יש הבדלים קטנים בין המעבורות. בנוסף, הצוות מתחיל להתאמן ספציפית לכל המאפיינים של הטיסה עצמה – למשל הניסויים או הבניה של תחנת חהלל הבינלאומית. זה לוקח מעל שנה ולפעמים אפילו שנתיים וחצי. בתוך התהליך הזהאתה לומד שם דברים חדשים שלא למדת בשלב הבסיסי. תהליך הלימוד וההכנה ארוך ומורכב, המעבורת, אם אפשר להגדיר אותה זה רצף של הרבה מאוד פרטים קטנים ובגלל זה גם עובדים לפי ספרים ולא על סמך זכרון כי אי אפשר לזכור כל כך הרבה דברים, אז זה לוקח הרבה זמן.
אגב, במקרה של טיסות להרכבת תחנת החלל או לתיקונים של טלסקופ החלל האבל בנתה נאס”א בריכה ענקית, עד כדי כך היא גדולה שלוקח חודש למלא אותה.
חלק ב' של הריאיון

ידען מיוחד לקראת הטיסה
ישראל בחלל

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~322084010~~~102&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.