האמונה בביקורי חייזרים על כדור הארץ יוצאת משליטה – הנה הסיבה שזה כל כך מסוכן 

במאמר שאושר לפרסום ב-Proceedings of the International Astronomical Union, טוען טוני מיליגן, חוקר בפילוסופיה של אתיקה, קינגס קולג' לונדון כי האמונה בביקורי חייזרים אינה עוד גחמה, אלא בעיה חברתית רחבת היקף

מאת: טוני מיליגן, חוקר בפילוסופיה של אתיקה, קינגס קולג' לונדון 

הרעיון שחייזרים עשויים לבקר את כדור הארץ צובר פופולריות הולכת וגוברת. כ-20% מאזרחי בריטניה מאמינים שחוצנים ביקרו בכדור הארץ בעבר, וכ-7% מעריכים שראו עב"מ. 

הנתונים גבוהים אף יותר בארצות הברית – והם הולכים ועולים. מספר האנשים שמאמינים שתצפיות עב"מים מספקות ראיות סבירות לקיומם של חיים חוצניים עלה מ-20% ב-1996 ל-34% ב-2022. כ-24% מהאמריקנים טוענים שראו עב"מ. 

האמונה הזו מעט פרדוקסלית, שכן אין לנו ראיות לכך שחוצנים קיימים. יתרה מכך, לאור המרחקים העצומים בין מערכות הכוכבים, נראה מוזר שנגלה עליהם דווקא באמצעות ביקור. יותר סביר שהוכחות לחייזרים יגיעו מאותות מכוכבי לכת רחוקים. 

במאמר שאושר לפרסום ב-Proceedings of the International Astronomical Union, אני טוען כי האמונה בביקורי חייזרים אינה עוד גחמה, אלא בעיה חברתית רחבת היקף. 

האמונה בעלייה עד כדי כך שפוליטיקאים, לפחות בארצות הברית, מרגישים שעליהם להגיב אליה. חשיפת מידע על תופעות אנומליות לא מזוהות (UAPs ולא עב"מים) מהפנטגון, זוכה לתשומת לב רבה מצד שני המחנות הפוליטיים במדינה. 

חלק גדול מכך מבוסס על תיאוריות אנטי-אליטיסטיות ששני הצדדים נוטים להשתמש בהן, כמו הרעיון שהצבא וקבוצה חשאית של אינטרסים מסחריים פרטיים מסתירים את האמת העמוקה על ביקורי חייזרים. האמת הזו כוללת, כך נטען, תצפיות, חטיפות וטכנולוגיה חוצנית שהועתקה. 

האמונה במזימה גבוהה אף יותר מהאמונה בביקורי חייזרים. בסקר שנערך ב-2019 על-ידי גאלופ, נמצא כי 68% מהאמריקנים מאמינים שממשלת ארצות הברית יודעת יותר על עב"מים ממה שהיא מספרת. 

מגמה פוליטית זו התפתחה לאורך עשורים. ג'ימי קרטר הבטיח לחשוף מסמכים במהלך קמפיין הנשיאות שלו ב-1976, כמה שנים לאחר שהוא עצמו דיווח על תצפית עב"מ. כמו במקרים רבים אחרים, ההסבר הפשוט ביותר הוא שהוא ראה את כוכב הלכת נוגה (מקרים כאלה קורים לעיתים קרובות.) 

גם הילרי קלינטון הביעה רצון "לפתוח [את קבצי הפנטגון] כמה שאני יכולה" במהלך הקמפיין שלה נגד דונלד טראמפ. טראמפ הציע שהוא יצטרך "לחשוב על זה" כאשר נשאל אם אפשר לשחרר את מה שנקרא מסמכי רוזוול (הקשורים לטענה להתרסקות עב"מ והחזרת גופות חוצניות). 

הנשיא לשעבר ביל קלינטון טען ששלח את ראש הסגל שלו, ג'ון פודסטה, לאזור 51, מתקן חיל האוויר האמריקני המאובטח ביותר, כדי לבדוק אם יש אמת בשמועות על טכנולוגיה חוצנית באתר. חשוב לציין שפודסטה הוא חובב נלהב של נושאים הקשורים לעב"מים. 

התומך הבולט ביותר כיום בחשיפת מסמכים הוא מנהיג הסנאט הדמוקרטי צ'אק שומר. הצעת החוק שלו לשנת 2023 לחשיפת חלק ממסמכי UAP נתמכה על-ידי שלושה סנאטורים רפובליקנים. 

חשיפת הפנטגון החלה בשלביה הראשונים של כהונתו של ג'ו ביידן, אך עד כה, דבר לא נראה דומה למפגש עם חוצנים.

ובכל זאת, רעש הרקע לא נעלם. 

בעיות לחברה

כל זה בסופו של דבר מעודד תיאוריות קונספירציה, מה שעלול לערער את האמון במוסדות הדמוקרטיים. קריאות הומוריסטיות לפרוץ לאזור 51 כבר נשמעו. ולאחר פריצת הקפיטול בשנת 2021, אפשרות זו נראית יותר ויותר מסוכנת. 

יותר מדי רעש רקע בנושא עב"מים ו-UAPs עלול גם להפריע לתקשורת מדעית לגיטימית בנוגע לאפשרות מציאת חיים חיידקיים מחוץ לכדור הארץ. לאסטרוביולוגיה, המדע העוסק בנושאים אלו, יש פחות יחסי ציבור מאשר לאנשי עב"מים. 

ערוץ ההסטוריה,  ערוץ יוטיוב בבעלות חלקית של דיסני, משדר באופן קבוע תוכניות על "חייזרים קדומים". התוכנית נמצאת כעת בעונתה ה-20 ולערוץ יש 13.8 מיליון מנויים. לערוץ האסטרוביולוגיה של נאס"א יש 20,000 מנויים שהושגו בעמל רב. המדע האמיתי נותר בעמדת נחיתות מול הבידור המוצג כעובדה. 

נרטיבים על ביקורי חייזרים גם ניסו שוב ושוב לחטוף ולשכתב את ההיסטוריה והמיתולוגיה של עמים ילידים. 

הצעדים הראשונים בכיוון זה התרחשו בסיפור המדע הבדיוני של אלכסנדר קזנצ'ב "פיצוץ: סיפור של השערה" (1946). הסיפור מציג את אירוע פגיעת המטאוריט טונגוסקה ב-1908 כפיצוץ בדומה לנגסאקי של מנוע חללית חוצנית. בסיפורו של קזנצ'ב, שרדה אישה שחורה ענקית אחת, מצוידת בכוחות ריפוי מיוחדים. הדבר הוביל לאימוצה כשמאנית על-ידי עמי האוון הילידים. 

נאס"א וקהילת המדע תומכים ביוזמות כמו "Native Skywatchers", שהוקמה על-ידי קהילות האוג'יבווה והלקוטה הילידיות, במטרה לשמר את הסיפורים המסורתיים על הכוכבים. ישנה רשת אמיתית ומקיפה של מלגות ילידיות העוסקות בנושאים אלה. 

אבל אנשי עב"מים מבטיחים חשיפה גבוהה הרבה יותר להיסטוריה הילידית בתמורה לערבוב של סיפורים ילידיים אמיתיים על חיים שהגיעו מהשמים עם סיפורים בדויים על עב"מים, שמוצגים כהיסטוריה של דיכוי. 

נרטיב ביקורי החייזרים המודרני לא נולד, אחרי הכל, מתוך הקהילות הילידיות. בדיוק להפך. הוא נוצר בחלקו כאמצעי למתכנני קונספירציה באירופה הקרועה מגזענות "להסביר" כיצד יכלו להתקיים תרבויות אורבניות מורכבות במקומות כמו אמריקה הדרומית לפני ההתיישבות האירופית. 

מסונן דרך התרבות הנגדית של שנות ה-60, הנרטיב עבר היפוך והתחיל להעריך את העמים הילידיים כמי שהיו בעלי טכנולוגיה מתקדמת בעבר. לפי השקפה זו, כל תרבות ילידית הייתה פעם ווקאנדה, מדינה בדיונית המופיעה בקומיקס אמריקאי שפורסם על-ידי מארוול. 

אם כל זה היה נשאר בגבולותיו כבדיה משעשעת, הכל היה בסדר. אבל זה לא. נרטיבים על ביקורי חייזרים נוטים למחוק את הסיפורים האותנטיים של הילידים על שמיים וקרקע. 

זוהי בעיה לכולם, לא רק לעמים הילידיים הנאבקים לשמר מסורות אותנטיות. זה מאיים על הבנתנו את העבר. כשמדובר בתובנות על אבותינו הרחוקים, שרידי הסיפורים הפרה-היסטוריים הם מעטים ויקרים, כמו הסיפורים הילידיים על הכוכבים. 

קחו את הסיפורים על קבוצת הכוכבים הפליאדות, שהגרסאות הידועות שלהם קיימות לפחות 50,000 שנה. 

ייתכן שזהו הסבר מדוע סיפורים אלו הם מטרה עיקרית לחובבי ביקורי חייזרים, חלקם אף טוענים שהם "פליאדים". אין זה מפתיע שהפליאדים לא נראים כמו אנשי הלקוטה או האוג'יבווה, אלא הם בהירי שיער, עיניים כחולות ונורדים במראה. 

הולך ומתברר שהאמונה בביקורי חייזרים אינה עוד ספקולציה משעשעת, אלא משהו עם השלכות אמיתיות ומזיקות.