האם קרל הגדול היה דיסלקטי?

כמי שקיבל את הממלכה לידיו שנתיים לאחר מות אביו, ניהול המדינה ללא ידיעת קרוא וכתוב הופך לבעייתי וזאת משתי סיבות. סיבה אחת היא שבתוקף תפקידו הוא חייב היה לקרוא מסמכים רבים ובשל מגבלה זו נאלץ היה להתבסס על נאמנותם של אלה העובדים אתו לרבות יועציו האישיים

ספר המתאר את חייו של קרל הגדול הוא ספרו של איינהרד, סופר בן תקופתו, “חיי קרל הגדול”. אין זה ספר עב כרס בנוסח ספרים ביוגרפיים בני ימינו, אלא ספרון, אך גם ממנו ניתן ללמוד על תקופתו של מלך זה. מהתיאור הניתן בספרון זה מצטיירת דמות של אדם משכיל, סמכותי ורב עוצמה שידע לכלכל את מעשיו בתבונה והראיה לכך היא המעצמה שהקים (מעצמה שתחומיה הגיאוגרפיים כוללים את צרפת וגרמניה בימינו). קרל הגדול נולד בשנת 742 ונפטר בשנת 814. הוא עלה לשלטון בהיותו בן 26.

פרט מענין שמוסר איינהרד הוא שקרל “ניסה לכתוב ולשם כך נהג להחזיק לוחות כתיבה ומחברות במיטתו מתחת לכרים, כדי שיוכל בזמנו הפנוי לתרגל את ידו בכתיבת אותיות ואולם במשימה זו הצליח אך מעט, מכיון שהחל בה בגיל מתקדם”(עמ. 64 ) יכולה להשאל השאלה למה לא למד קרוא וכתוב בילדותו. כבנו של מלך, פיפין השלישי, גדל קרל בתוך האליטה השלטת וככזה הוא היה אמור ללמוד קרוא וכתוב בילדותו בצורה מוסדרת. כמי שקיבל את הממלכה לידיו שנתיים לאחר מות אביו, ניהול המדינה ללא ידיעת קרוא וכתוב הופך לבעייתי וזאת משתי סיבות. סיבה אחת היא שבתוקף תפקידו הוא חייב היה לקרוא מסמכים רבים ובשל מגבלה זו נאלץ היה להתבסס על נאמנותם של אלה העובדים אתו לרבות יועציו האישיים. בל נשכח שבמסגרות אלה אינטריגות ותככים הם לחם חוק. סיבה שניה היא תחושתו האישית שבסביבתו כולם יודעים קרוא וכתוב ורק הוא לא מסוגל לכך.

האם קשיי לימוד אלה נבעו מכך שאולי היה קצר ראיה. מה שכן ידע לעשות הוא לחתום את שמו. הדעת נותנת שהוא עבד על כך רבות. מורכבותה של החתימה(עמ. 64 ) יכולה לרמוז על כך שראייתו היתה תקינה לכל אורך חייו. איינהרד מציין ש”הוא דיבר יפה ובשטף והיה יכול לתאר בבירור את רצונו. הוא לא הסתפק רק בשפת אמו והתאמץ ללמוד גם שפות רבות. הוא למד לטינית ודיבר בה כאילו היתה שפת אמו ואילו יוונית הבין יותר מכפי שהיה יכול להתבטא בה”(עמ. 63 ). לקרל הגדול היה כשרון לשפות ושפתו היתה רהוטה מה שמעיד גם על עושר לשוני רב וזיכרון מעולה. על זכרונו יכולה להעיד גם העובדה שהוא פעל רבות לכינונו של קודקס חוקים עבור ארצו(עמ. 70 ). עבור אדם שאיננו יודע לקרוא ולכתוב משימה כזו היא כמעט בלתי אפשרית. הדרך היחידה לשלוט על היקף כזה של ידע היא זיכרון מעולה ואולי פנומנלי. יתרה מכך “הוא החל בכתיבת דקדוק של שפת מולדתו”(עמ. 70 ). סביר להניח שהוא נעזר בצוות של בלשנים למילויה של משימה זו וגם במקרה כזה יש צורך בזיכרון טוב. יכול להיות שהוא פיתח לעצמו שיטת חשיבה וטכניקות שונות שאפשרו לו לזכור פרטים רבים.

קרל הגדול מצטייר כאדם תאב דעת וסקרן במידה בלתי רגילה. הוא השקיע רבות ממרצו בלימוד דיאלקטיקה, גיאומטריה(לימודו של מקצוע זה יכול להעיד גם על זיכרון צילומי חזק מאוד), אריתמטיקה, מוסיקה ואסטרונומיה(עמ. 56 ). מעבר לכשרונותיו המדיניים, הצבאיים והארגוניים הוא היה ביסודו אוטודידקט ואינטלקטואל. למרות מגבלתו “הוא נהנה מספריו של אוגוסטינוס הקדוש”(עמ. 62 ) וכנראה גם מספרים נוספים. סביר להניח שהקריאו לו את הספרים שאהב.

למרות כשרונותיו הרבים מלאכת הקריאה והכתיבה לא צלחה בידיו ומתחדדת יותר השאלה למה? השערה שאפשר להעלות היא שקרל הגדול כן התחיל בילדותו ללמוד קרוא וכתוב , אלא שהוא נתקל בקשיים בגלל מגבלה מולדת התייאש,. הפסיק את לימודו ורק בגיל מאוחר ניסה ללמוד שוב קרוא וכתוב. בנוסף לכך אילוצים של חצר המלוכה חייבו אותו להיכנס לפעילות פוליטית בגיל צעיר, מה שאילץ אותו להקדיש מעתותיו על חשבון הלימודים. אפיוניו של איש ברוך כשרונות זה נותנים מקום להשערה, אם כי זהירה , שהוא אולי היה דיסלקטי.

מקור

איינהרד- חיי קרל הגדול האוניברסיטה הפתוחה 2005
ריכוז מאמריו של חיים מזר באתר הידען
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~178108368~~~98&SiteName=hayadan