ארכיאולוגיה – הומו ארקטוס במקסיקו?
חדשות וואלה!
פדריקו סולורסאנו ועצם המצח מאגם צ'אפאלה. רוב החוקרים משכו בכתפיהם בתמיהה
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/erectusamerica.html
כבר כמה עשורים אוסף פדריקו סולורסאנו עצמות עתיקות מחופי אגם צ'אפאלה, האגם הגדול ביותר במקסיקו; עצמות שמצא ועצמות שהובאו אליו, עצמות של בעלי חיים ועצמות אדם. יום אחד חיטט המרצה הוותיק לאנתרופולוגיה ולפליאונתולוגיה באוסף שלו, ולפתע הבחין בכמה פריטים חריגים למראה: פיסה מעצם מצח ופיסת לסת של יצור אנושי, שאינן תואמות לגולגולת מודרנית.
ואז, בבדיקה נוספת, התברר לסולורסאנו שאם מניחים את עצם המצח מאגם צ'אפאלה על דגם של “האדם מטאוטאוול” – שרידים של טיפוס אדם המכונה הומו ארקטוס אשר לדעת רבים היה מאבותיו של ההומו סאפיינס – יש התאמה מושלמת.
אלא שלפי הסברה, ההומו ארקטוס הוכחד לפני 100 אלף עד 200 אלף שנה – עשרות אלפי שנים לפני שבני האדם הראשונים הגיעו על פי ההשערה ליבשות אמריקה. זאת ועוד – ארכיאולוגים מעולם לא מצאו שריד להומו ארקטוס באמריקות. “רוב החוקרים פשוט משכו בכתפיהם בתמיהה”, אמר רובסון בוניקסן, מנהל המרכז לחקר האמריקאים הראשונים באוניברסיטת A&M בטקסס. “אין פירוש הדבר שהממצא לא אמיתי. זה רק אומר שאין עדויות להשוואה”.
הממצא של סולורסאנו תואר בכנס שהתקיים במקסיקו סיטי בחודש שעבר, שבו דנו במחקרים חדשים על האדם הקדמון ביבשות אמריקה. העצם שגילה סולורסאנו היא “קטגוריה בפני עצמה”, אמר בוניקסן. הממצא כל כך מוזר עד שבדרך כלל התעלמו ממנו, דווקא בשעה שתגליות אחרות מהעת האחרונה מחדשות את הוויכוח בשאלה מתי הגיע האדם לאמריקות, ומנין.
עד לאחרונה מרבית הארכיאולוגים בארצות הברית סברו שהאמריקאים הראשונים הגיעו ליבשת לפני כ-13,500 שנה, לאחר שנוצר פרוזדור יבשתי זמני באזור מצר ברינג, המפריד בין סיביר לאלסקה. בני האדם שעברו בפרוזדור, המכונים בני קלוביס על שם אתר הנמצא בסמוך לקלוביס, ניו מקסיקו, צדו ככל הנראה ממותות וחיות גדולות אחרות, והותירו אחריהם שרידים של ראשי חץ מעובדים היטב וכלים אחרים בכל רחבי צפון אמריקה, ויש הטוענים שגם בדרום אמריקה.
מיעוט מקרב החוקרים עדיין דבק בעמדת “קלוביס תחילה”. העדויות על נחיתה מוקדמת יותר לאמריקות הן קלושות, פזורות ושנויות במחלוקת. ארכיאולוגים הציעו נתיבים חלופיים – מאסיה או אוסטרליה דרך האוקיינוס השקט, או מאירופה או אפריקה דרך האוקיינוס האטלנטי – אם כי רובם אומרים שמסע מצפון-מזרח אסיה הוא האפשרות הסבירה ביותר.
חוקרים דרום אמריקאים אומרים שגילו כמה וכמה אתרים בני 10,000 עד 15 אלף שנה, וטוענים שבני קלוביס לא היו יכולים לנדוד עד לטיירה דל פואגו, בקצה הדרומי של דרום אמריקה, זמן קצר כל כך אחרי היווצרות הפרוזדור היבשתי בין אסיה לאלסקה.
העדויות למגורי אדם בתקופה מוקדמת יותר באמריקות, למרות קלישותן, מרתקות. בין העדויות הללו יש כלי שייתכן שהוא מגרדת יד, ועליו נתזי דם מלפני יותר מ-34 אלף שנה במונטה ורדה בצ'ילה; פריטים שהם אולי כלי אבן באתר בברזיל שגילו 40 אלף עד 50 אלף שנה; שרידי אדם שגילם עד 28 אלף שנה, שנמצאו סמוך לפואבלה במרכז מקסיקו; ואתר נוסף במונטה ורדה, שגילו לפחות 14 אלף שנה – כ-500 שנה לפני היווצרות המעבר היבשתי מאסיה, במרחק של כ-15 אלף קילומטרים מצפון.
ואולם, התאריכים הקדומים עדיין בסימן שאלה. טענה בדבר קיומם של כלי אדם בני 250 אלף שנה סמוך למאגר המים ואלסקיו שבמקסיקו התקבלה בלגלוג בשנות ה-70, אם כי חוקרים אחרים חזרו לחפור באזור. תומכי תיאוריית “קלוביס תחילה” אומרים שייתכן כי התאריכים המוקדמים משקפים טעויות בתיארוך הדגימות. לדבריהם, שבירה טבעית של סלעים וחומרים אחרים עשויה להסביר ממצאים שנראים כמו כלים מעובדים מוקדמים. “אם מנסים לפרוץ גבול מוסכם, יש צורך בהוכחות שאין עליהן עוררין”, אמר הארכיאולוג סטוארט פידל, מחברו של ספר לימוד על האמריקאים הקדמונים ואחד התומכים בתיאוריית “קלוביס תחילה”.
הממצאים של סולורסאנו מעלים שאלות בלתי פתורות רבות כל כך, שהן נותרו עד כה בגדר קוריוז. המדענים הספורים שניתחו את העצמות מסכימים שהן נראות אנושיות ושהן מאוד, מאוד עתיקות. “אלה בהחלט עצמות אדם”, אמר ג'ואל אייריש, מומחה לביו-ארכיאולוגיה מאוניברסיטת אלסקה בפיירבנקס. לדבריו, ייתכן כי מקורן ב”אדם מודרני בעל מראה פרימיטיווי מאוד”, אך אדם כזה צריך היה להיות “קדום מאוד”. הניסיונות לתארך את הממצאים בעזרת שיטות מודרניות נכשלו עד כה בשל העדר שרידי רקמות.
מקור תסכול נוסף לארכיאולוגים הוא העובדה שאיש לא יודע מתי והיכן בדיוק התגלתה. היא נמצאה ככל הנראה בעת תקופת בצורת, בין 1947 ל-1956, שבה נחשף אזור נרחב של קרקעית אגם צ'אפאלה.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~971829673~~~51&SiteName=hayadan
