אחרי שנים בהן התווכחו החוקרים, רובם מסכימים כיום כי התאבדות עלולה לעבור במשפחה. חלק סבורים כי מדובר בגן שאחראי על נטייה לתוקפנות אימפולסיבית. עבור אנשים שרבים מבני משפחתם התאבדו, הסיבה למעשים לא משנה, אלא העובדה שנותרו לבדם בעולם, עם האופציה האיומה מהדהדת
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/hitabdut060803
תחילה התאבדה אמו, באקדח בחדר במלון. אחר כך אחיו, ביריה ברובה במרתף. לאחר מכן אחיו השני, באמצעות הרעלה באכסניה. רביעית היתה אחותו היפהפיה, שירתה בעצמה בחדר השינה שלה. לפני שלוש שנים כיוון אביו רובה כלפי עצמו והותיר את אלן בויד ג'וניור לבד בעולם עם היסטוריה משפחתית אפילה.
בויד, תושב צפון קרוליינה, מעולם לא כיוון לעצמו אקדח ולא תקע אותו בפיו. בגיל 45, הוא דווקא חושב על היכרות עם אשה יפה והקמת משפחה. אבל הוא מודע לכך שהוא בן משפחת בויד: במשך תקופה לאחר מות אביו, זחלו למוחו המחשבות כל חמש דקות, חוזרות על עצמן, מפריעות לו לישון. “זה נמצא בתוכי”, הוא אמר.
נטייה לתוקפנות אימפולסיבית
על פי הדיווח ב”בוסטון גלוב”, הפסיכיאטרים מסכימים כיום על נקודה שבעבר היתה שנויה במחלוקת: התאבדות יכולה לעבור במשפחה. עדיין לא ברור איך עובר הסיכון מבן משפחה אחד לשני, האם מדובר בהתנהגות נלמדת, או בתורשה גנטית, כפי שכמה מדענים סבורים.
מחקר חדש שהתפרסם השבוע במגזין האמריקני לפסיכיאטריה, מכין את הקרקע לבחינה גנטית, שעל פיה הגורם למשפחות עם מקרי התאבדות רבים, אינו רק מחלת נפש, אלא מחלת נפש הקשורה לנטייה ספציפית יותר ל”תוקפנות אימפולסיבית”. המדענים מקווים כי אם יזוהו גורמי הסיכון, תתאפשר התערבות יעילה יותר בנטייה להתאבד.
ד”ר דיוויד ברנט, אחד מכותבי המחקר, מרצה לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אונברסיטת פיטסבורג, נתקל בנושא כאשר עבד במחלקה פסיכיאטרית לבני נוער.
הסרטונין משחק תפקיד
בשנים האחרונות התקרבו החוקרים לקבלת סימנים נוספים להתאבדות. בניתוחים לאחר המוות שנעשו באנשים שהתאבדו, התברר כי הם סבלו מרמה נמוכה של סרטונין במוח. סרטונין הוא נוירו-טרנסמיטור המעורב, בין היתר, בשליטה על דחפים.
בחיפוש אחר מכנה משותף גנטי נמשכים החוקרים למשפחות בעלות נתוני התאבדות גבוהים. כשמותה של מרגו המינגווי סווג כהתאבדות ממנת יתר של כדורים ב-1996, היא היתה בת המשפחה החמישית שעשתה את המעשה, בארבעה דורות: סבה, הסופר המפורסם ארנסט המינגווי, אביו קלרנס, אחותו של ארנסט, אורסולה, ואחיו, לייססטר.
במחקר שנעשה בקרב קהילת בני האמיש התברר כי מחצית ממקרי ההתאבדות שאירעו במאה האחרונה, 26 במספר, אירעו בשתי משפחות מורחבות ו-73 אחוז מהמקרים היו קשורים לארבע משפחות, שהיוו רק 16 אחוז מהאוכלוסיה הכללית בקרב אנשי העדה.
המסר: “אל תעשה את זה למשפחה שלך”
עבור אלן בויד, כמו עבור בני משפחה רבים של אנשים שהתאבדו, ההסבר הגנטי חשוב פחות מההשפעה הקשה של מותה של אמו על חייו. כשהיא ירתה בעצמה בחדר המלון, סיפר בויד בני המשפחה התפצלו בתגובותיהם: אביו ביקר בחריפות את מה שעשתה, בעוד אחיו מייקל מיד אמר שהוא רוצה להצטרף אליה, והוא אכן עשה זאת חודש לאחר מכן, בהיותו בן 16.
אחיו התאום מיטצ'ל ביצע במשך תקופה ארוכה ניסיונות התאבדות. הוא אובחן כחולה בסכיזופרניה פרנואידית ולבסוף מת באכסניה, בגיל 36, לאחר ששתה כימיקלים רעילים. אחותו של בויד, רות אן, התחתנה וילדה בן, איאן, שהיה בן שנתיים כשהיא ירתה בו ואחר כך בעצמה, בגיל 37. ארבעה חודשים אחר כך התאבד האב.
בויד אמר שהוא עצמו ניסה להתאבד שלוש פעמים. “היא זרעה זרע בכל אחד מאיתנו. המעשה של אמי נתן לכולנו את האופציה”, אמר. “האדם הוא חיה חברתית, אנחנו תלויים זה בזה. אני רוצה להעביר את המסר: אם אתה יכול, תעבור איכשהוא את החיים, אל תעביר את המשפחה שלך את הסבל הזה”. בויד מטופל על ידי פסיכולוג וכן בתרופות נוגדות דיכאון ומצבו טוב כיום. “אם אתחתן עם אשה שמחה וחיובית, אולי נוכל לנצח את זה”, הוא מקווה.
פרופ' ישראל אור-בך מבר אילן זכה בפרס על מחקריו בנושא התאבדות
ידען המוח
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~600229899~~~239&SiteName=hayadan
