האם המגפה השחורה האיצה את החסינות כנגד נגיף האיידס באירופה?

עמית אורן

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/plague240305.html

מגפות הרסניות אשר שטפו את אירופה במשך ימי הביניים כנראה הועילו באופן בלתי צפוי – בהשאירן 10% מתושבי אירופה חסינים לזיהום נגיף האיידס (HIV).
אך נגיפים של איזו מחלה? חוקרים טענו השבוע שמגפת המוות השחור (Plague/Black Death) עזרה להאיץ חסינות האוכלוסיה לנגיף האיידס, אך קבוצות יריבות טוענות שיש לזקוף זאת לזכות האבעבועות שחורות
(Smallpox).

מה שברור הוא שגורם כלשהו האיץ את השכיחות של מוטציה אשר עוזרת להגן מפני הוירוס. המוטציה, אשר משפיעה על חלבון הנקרא CCR5 הנמצא על המשטח של כדוריות דם לבנות, מונעת מנגיף האיידס להיכנס לכדוריות אלה ולגרום נזק למערכת החיסונית.

בערך 10% מהאירופאים של היום נושאים את המוטציה, שיעור גבוה באופן מובהק מאשר באוכלוסייות אחרות. מדוע זה כה נפוץ באירופה? אפשרות אחת היא שהמוטציה עוזרת לנשאים בכך שמגינה עליהם ממחלות. אך חוקרי גנטיקה יודעים כי המוטציה, הנקראת CCR5-Delta32, הופיעה בערך לפני 2,500 שנה – הרבה לפני שנגיף האיידס הרים ראשו.

“אתה צריך משהו שהיה בסביבה במשך דורות,” מסביר כריסטופר דנקן (Duncan) מאוניברסיטת ליברפול (University of Liverpool), בריטניה, שהוביל את הניתוח האחרון. המגפה השחורה מתאימה למאפיינים, כך הסיקו הוא ועמיתיו ממחקר מודלים (Model) מתמטים שהתפרסם בביטאון לגנטיקה רפואית (Journal of Medical Genetics).

התפרצויות חוזרות ונשנות

קבוצתו של דאנקן מציינת שכאשר המגפה השחורה הכתה לראשונה, והרגה בערך 40% מן האירופאים בין 1347 ל – 1350, רק לאדם אחד מתוך 20,000 הייתה מוטציית ה CCR5-Delta32. בעוד שהמאות התקדמו, התפרצויות חוזרות ונשנות, שהגיעו לשיאן במגיפה הגדולה של לונדון (Great Plague of London) בשנות ה-1660, אירעו עם עליות בשכיחות המוטציה.

למרות זאת, מומחים אחרים אינם משוכנעים. מחקר דומה שהתפרסם ב-2003 מציע שהייתה זו מחלת האבעבועות שחורות שהאיצה את שכיחות המוטציה. “אבעבועות שחורות עדיין תהיה ההנחה המועדפת שלי,” מעיר ניל פרגוסון Ferguson)), מומחה למחלות מדבקות בקולג' המלכותי (Imperial College) בלונדון, אשר לא עורב במחקר.

דאנקן מגיב כי האבעבועות שחורות היוותה איום רציני באירופה אך ורק מאז המאה השבע-עשרה, ולפיכך אולי לא היה מספיק זמן לגרום לשינוי גנטי כה גדול. אך פרגוסון טוען כי ההשפעה של אבעבועות שחורות במשך המאות אולי הומעטה בערכה, היות והשפיעה במידה רבה על ילדים.

“אבעבועות שחורות נראות כהסבר החסכני ביותר,” הוא מוסיף. הוא מציין כי בעיה גדולה במיוחד עם תאוריית המגפה השחורה של דאנקן היא שהיא דורשת מחשבה מחדש כיצד נגרמה המגפה. אם אלה שבגופם מוטציה חוסמת-וירוסים היו אמורים לשרוד, סימן המגפה השחורה נגרמה כנראה ע”י וירוס. אך ההנחה השגרתית היא שהתפרצויות המגפה השחורה למיניהן בתקופת ימי הביניים נגרמו ע”י חיידק – Yersinia pestis.

עכברושים ניצלים ממלכודת

דאנקן מודה שהתאוריה שלו קשה להוכחה, אך הוא טוען כי קל להסביר יותר את ההתפרצויות אם מניחים שהמגפה השחורה הועברה ישירות מאדם לאדם כוירוס, ולא בדרך “דלקת המפשעה” (Bubonic Plague) שנגרמה ע”י חיידקים שנישאו ע”י עכברושים ופישפשיהם. “עכברושים בהחלט חפים בפשע באירופה,” הוא טוען.

אם זה נכון, אז דאנקן יכול להסביר לא רק את רמות ממוצעי המוטציה באירופה, אך גם את העובדה שלאנשים בפינלנד וברוסיה יש את הרמה הגבוהה ביותר, סביב 16%, בעוד ש-4% בלבד מתושבי סרדיניה מחזיקים בה.

הוא מציין כי ההתפרצויות של מחלה נגיפית המלווה בחום המשיכו בסקנדינביה ורוסיה במשך זמן רב מאשר בשאר היבשת, ובכך חיזקו את מצב המוטציה כנכס בעל-ערך. “זה נמשך עד 1800 באירופה הצפונית.”

לידיעה בנייצ'ר
מן המוות השחור ועד לאבעבועות השחורות (אבי בליזובסקי, אתר בארץ הדעת)
ידען החיידקים

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~116030772~~~165&SiteName=hayadan