אני מאמין שאנחנו עומדים להיכנס עכשיו לסוג חדש של מלחמה קרה – מלחמה פושרת. בסוג המלחמה הזה, המעצמות יילחמו זו בזו בכל דרך שאינה מערבת הכרזת מלחמה במוצהר. שלוש הדרכים המרכזיות בהן יילחמו המעצמות יהיו סייבר, לוחמה פסיכולוגית ורובוטים
הזמינו אותי להתראיין הבוקר ברדיו על עתיד המלחמה בעקבות (ובזמן) הפלישה לאוקראינה. אחרי הראיון חשבתי שהשיחה יכולה לעניין גם את הקוראים בבלוג ובפייסבוק, כך שהעליתי את הרעיונות המרכזיים על הכתב.
נתחיל, כמובן, בשאלה שכולם רוצים עליה תשובה: האם תפרוץ מלחמה כוללת (מלחמת עולם שלישית) בעקבות המשבר הנוכחי?
כפי שאני מנסה להדגיש בכל מאמר צופה-עתיד, אי-אפשר לחזות את העתיד בוודאות.
אבל אפשר בהחלט לספק כמה ניחושים אודותיו.
הניחוש שלי הוא שמלחמת עולם כפי שאנחנו מכירים אותה, ובה נעשה שימוש בכל האמצעים האפשריים לניצחון האויב, אינה עומדת להתקיים בעקבות הפלישה לאוקראינה או בכלל.
הסיבה לקביעה הזו היא שקיימות מדינות אירופאיות – בריטניה וצרפת – עם נשקים גרעיניים משלהן. אחרות, כמו גרמניה, בלגיה ואיטליה, מחזיקות נשקים גרעיניים בשטחיהן ויכולות להטעין אותם על מפציצים משלהן. וכמובן, גם לרוסיה עצמה יש מספר נאה של טילים גרעיניים.
רבים מבני-דורינו לא מתעניינים במיוחד בנשקים הגרעיניים שברשות המדינות. רובנו נולדנו בעולם שבו המלחמה הקרה כבר הסתיימה, או שכבר הגענו לקהות חושים בנוגע לסכנות בשימוש בנשקים גרעיניים. חרב דמוקלס המסוימת הזו הייתה תלויה כל-כך הרבה זמן מעל ראשינו, שהפסקנו לחשוב עליה. לראיה מוגבלת, עשיתי ניתוח של דפוסי השיחה ברשת אודות נשקים גרעיניים. השתמשתי במנוע הבינה המלאכותית של SparkBeyond לשם כך, וראינו ירידה משמעותית בשיח המסוים הזה בעשור האחרון.
אין צורך להסביר שמדובר בטעות גדולה מצד הציבור. אנחנו שוכחים כמה הנשקים הגרעיניים מזעזעים וכמה גדול הפוטנציאל שלהם למלחמת גוג ומגוג: להשמדה נרחבת של ערים וליצירת אזורים שאינם ראויים למחיה ולגידול מזון. הם יכולים לפגוע לאורך-זמן באוכלוסיות חפות-מפשע, בשל הנשורת הגרעינית המרחפת ברוח ונסחפת במים. אנחנו שוכחים את הפניקה העולמית שהתעוררה כאשר כוחה של הפצצה הגרעינית הודגם לראשונה. פניקה גדולה כל-כך, שהיו פציפיסטים שקבעו בקול רם שכדי להימנע מהרס מוחלט של האנושות, ארה”ב צריכה להשתלט מיד על כל העולם. בדרך זו, יהיו רק לה נשקים גרעיניים, וניתן יהיה להימנע ממלחמת ההשמדה-ההדדית שבוודאי תתרחש ברגע שלמדינות רבות יהיו נשקים גרעיניים.
מאז נרגענו קצת, וזו טעות גדולה. אבל מי שלומד היסטוריה צבאית, מכיר היטב את אותה תקופה. הגנרלים עוד זוכרים, והיועצים למודי-ההיסטוריה זוכרים, ובהתאם – גם ראשי הממשלות והנשיאים לא יהיו שאננים בכל הנוגע למלחמות שיכולות בקלות להתדרדר לשיגור נשקים גרעיניים. הם יעשו הכל כדי להימנע מהסיכון הזה.
לפחות כך אני מאמין ומקווה. אם המנהיגים הלאומיים יישכחו בעצמם כמה הנשקים האלו מסוכנים ויהיו מוכנים לצאת למלחמת עולם שלישית, הרי שרק אלוהים יוכל לעזור לנו, ואני בכלל אתאיסט. אבל אני מאמין שפוטין לא משחק דמקה אלא שחמט, והוא מספיק שקול בדעתו כדי להימנע מכניסה למלחמה כוללת. הניחוש שלי הוא שהוא ייכבוש את אוקראינה ויעצר שם. מדינות המערב לא ייתנו לו להמשיך להתפשט לפולין ולמדינות אחרות במזרח אירופה. אם הוא ינסה לעשות זאת, הן יעצרו אותו באופן נקודתי מבלי להגיע למלחמה כוללת. אין טעם במלחמה שלא יכולים להיות בה מנצחים, ושהמפסיד יכול בלחיצת כפתור להשמיד את הצד השני.
מה שכן יהיה הוא מלחמה מסוג אחר, שאני קורא לה “מלחמה פושרת”.
ניזכר לרגע במלחמה הקרה. זו הייתה מלחמה שהתנהלה בשקט בין המעצמות, עם מרגלים שניסו להשיג מידע אחת על השנייה וסיכולים ממוקדים-מאד. המעצמות גם נלחמו זו-בזו בעקיפין באמצעות ניסיונות להטות לטובתן מדינות נייטרליות. הלחימה תמיד הייתה מתחת לראדאר, ואף מדינה לא העיזה להכריז מלחמה על מדינה אחרת עם נשק גרעיני.
אני מאמין שאנחנו עומדים להיכנס עכשיו לסוג חדש של מלחמה קרה, אבל יותר חמה ממה שהיה קודם. נקרא לה – מלחמה פושרת. בסוג המלחמה הזה, המעצמות יילחמו זו בזו בכל דרך שאינה מערבת הכרזת מלחמה במוצהר.
שלוש הדרכים המרכזיות בהן יילחמו המעצמות יהיו סייבר, לוחמה פסיכולוגית ורובוטים.
מלחמת הסייבר נפתחה זה משכבר. הרוסים מממנים קבוצות האקרים מוכשרים, שפורצים למערכות וגונבים מידע מכל העולם. הם הפיצו, למשל, את הנוזקה NotPetya שהייתה אמורה לשתק את אוקראינה – אבל פגעה גם בחברות מערביות רבות. הם הצליחו לשתק באמצעות מתקפות סייבר תחנות כוח באוקראינה כבר לפני כמה שנים, והצליחו לחדור גם לתשתיות קריטיות בארצות הברית. הסינים נוחלים הצלחה דומה, ואפילו צפון-קוריאה מחזיקה צבא שלם של אנשי סייבר שגורפים מיליארדי דולרים עבור הממשל מפריצות סייבר ומגניבת מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין. בוודאי לא צריך לציין שגם לישראל יש יכולות סייבר מרשימות, לפי מקורות זרים.
באמצעות מלחמת סייבר, מדינות יכולות לפגוע זו בזו מבלי שאפשר יהיה להתחקות בוודאות אחר מקור ההתקפה, ולכן גם לא תהיה סיבה להכרזת מלחמה בעולם הפיזי.
אם לומר את האמת, סוג המלחמה הזה מפחיד אותי כמעט כמו השימוש בנשקים גרעיניים, מכיוון שהוא מרמז שתקופת הפקס אמריקנה – השלום שארצות-הברית כפתה על העולם מאז 1945 – מתקרבת לסופה. המתקפות האלו מזכירות בטבען את התקפות הפיראטים במימון מדינות על נתיבי הסחר הבינלאומיים – מנהג שהיה מקובל אלפי שנים, ופגע בסופו של דבר בכולם. אני מקווה שמלחמת סייבר שקטה שכזו אינה מסמנת חזרה לדפוס הפעולה הזה, שייפגע בשיתוף הפעולה הבינלאומי ובמעבר הסחורות ממדינה למדינה, ובהתאם – גם ביכולת ההתקדמות הטכנולוגית של העולם.
הסוג השני של הלחימה הפושרת הוא לוחמה פסיכולוגית. כאן הרוסים הם אמנים אמיתיים: כבר ראינו בארה”ב שהם מסוגלים לשסות צדדים שונים זה בזה, בהשקעה מינימלית של משאבים. אבל לא נהיה תמימים: גם ארצות-הברית מסוגלת לעשות בדיוק אותו הדבר, ואם נעבור למלחמה פושרת שכזו, הרי שכל העולם יתמלא בפייק ניוז ובהקצנות קבוצתיות. נצטרך למצוא דרכים להתמודד עם העלייה בידיעות הכוזבות ובניסיונות הבלתי-פוסקים של טרולים-ממומנים להקצין כל דעה.
הסוג השלישי של הלחימה הפושרת, והוא כזה שלא היה קיים בעבר, הוא השימוש ברובוטים אוטונומיים. סופר המדע הבדיוני הריאליסטי דניאל סוארז כתב ספר בשם Kill Decision בו הוא מתאר שימוש ברחפנים אוטונומיים ככלי לחימה שאי-אפשר לשייך לצד מסוים בוודאות. הם נטולי סימנים מזהים, ומסוגלים לפעול בלהקות על-מנת להשמיד מטרות. מדובר, בעצם, בכוח מלחמתי לכל דבר ועניין, אבל כזה שמפעיליו ויוצריו יכולים להתכחש למעורבותם בו. או אפילו, במקרים קיצוניים, יכולים לטעון שהנשק האוטונומי יצא משליטה.
אני מנחש שבמלחמה הפושרת נראה שפע של רובוטים אוטונומיים מכל הסוגים, בעיקר בזירות המרוחקות יותר ממקומות יישוב. כך, למשל, נמצא רחפנים בשמיים שישמידו מטרות מאיימות במיוחד, כמו מפעלים לזיקוק אורניום. או צוללות וסירות אוטונומיות באוקיאנוסים שיוכלו לתקוף ספינות סוחר, פשוט כדי לזעזע את מצב העולם שבו מעצמה מסוימת מרגישה מקופחת.
קודם כל, מלחמת עולם של ממש תקרה, לדעתי, רק אם בדרך כלשהי נצליח לשתק את הנשקים הגרעיניים. דרך אפשרית אחת – למרות שמאד לא-סבירה – היא שמעצמה כלשהי תצליח לפתח נשקי סייבר משוכללים שיוכלו למנוע שיגור של טילים גרעיניים למרות כל המגננות שקיימות בדיוק כנגד פעולות כאלו. ייתכן גם שמעצמה שניחנת ביכולות מודיעיניות משוכללות ומאמינה שזיהתה את כל המתקנים והנשקים הגרעיניים של מדינה אחרת, תהיה מסוגלת להשמידם במכה אחת מהירה ולצאת למלחמה. הסיכויים להתממשותן של שתי האפשרויות הללו זעומים, בעולם בו מעצמות-העל מפתחות את הטכנולוגיות שלהן במהירות דומה.
ובכל זאת, אם באמת תפרוץ מלחמת עולם שלישית מבלי אפשרות שימוש בנשקים גרעיניים, הרי שאני מנחש שמלחמה כזו תהיה דומה בעקרון לאלו שהיו עד עתה: כוחות אוויריים שמנטרלים אויבים וכוחות קרקע שכובשים שטחים.
ההבדלים הקטנים הם המעניינים באמת. כוחות סייבר, למשל, יוכלו לשתק כלכלות ומפעלים בעומק שטח האויב. מהבחינה הזו, הם דומים לכוח האווירי. חילות האוויר עצמם יעשו שימוש מסיבי בנחילי רחפנים, שיוכלו לנטרל ולהשמיד מטרות בשדה הקרב ובעורף באמצעות תקיפתן מכל הכיוונים. וחילות הקרקע ייעזרו ברובוטים אוטונומיים לנשיאת ציוד ואפילו ללוחמה של ממש בשטח.
גנרלים יפתחו אסטרטגיות וטקטיקות בעבודה צמודה עם בינות מלאכותיות, מתוך הבנה שאלו יכולות לנצח כל אדם – ולכן צריך לשלב אותן בתהליכי קבלת ההחלטות. ביחד עם הבינות המלאכותיות הם יצטרכו לקבוע מה המחיר של חיי-אדם. זו לא תהיה משימה קלה.
אחרון חביב, והמפחיד מכל: נראה לוחמה ביולוגית, מהסוג שאנחנו מתחילים להבין כבר היום עד כמה מרחיקות-לכת יכולות להיות משמעויותיו. מספיק לחשוב מה היה קורה אם לאומיקרון המתפשט במהירות הייתה וירולנטיות של SARS-CoV-1, כדי להבין כיצד יכולה ההנדסה הגנטית לשנות לגמרי את פני המלחמה.
אבל אומר שוב: אם נגיע למלחמה של ממש בין מעצמות, זו תהיה הפתעה גדולה עבורי. תהיה מתיחות, אוקראינה כנראה תיכבש, אבל ברגע שכולם מבינים שפוטין מעוניין ביותר מזה – הם יעמידו מולו חזית יציבה שהוא לא יוכל לעבור אותה מבלי להיכנס למלחמה כוללת. ואני מוכן להמר שזה לא יקרה.
ידידי גלעד גרינבאום תרם שתי נקודות למחשבה, שמזריקות קצת אופטימיות לחשיבה על העתיד שלאחר-אוקראינה.
ראשית, פוטין עשוי להשיג במלחמה זו בדיוק את מה שרצה להימנע ממנו: נאט”ו חזקה יותר, עם איחוד אירופי שמאוחד באמת ובתמים כנגד האיום הרוסי.
לפני חודש, הרעיון הזה היה נראה כחלום, בעקבות הקורונה שגרמה לכל הסכסוכים באיחוד להחמיר. לא היה נראה שהדברים משתפרים, וגולת הכותרת בכל הקשור לאוקראינה הגיעה כשהגרמנים שלחו לה קסדות כ- ‘סיוע’ צבאי. לא מטוסים, לא נשקים חמים, אפילו לא חניתות. רק קסדות.
אבל אז קרה דבר מוזר: ברגע שפוטין פלש לאוקראינה, הגרמנים היו מהראשונים להודיע על סנקציות חמורות, שיקשו מאד על רוסיה למכור גז לאירופה. המדינות האירופאיות האחרות, לפחות בינתיים, אינן מתנגדות לסנקציות הללו ומתבטאות בחריפות בעצמן כנגד פוטין. באופן פרדוקסלי, ייתכן שפוטין תרם במו ידיו לחיזוק האיחוד האירופי.
מחשבה חיובית אחרת היא שייתכן שהסנקציות על רוסיה יכריחו את מדינות אירופה ואחרות לחתור לעצמאות אנרגטית. הן לא יוכלו להסתמך יותר על הנפט המגיע מרוסיה, ולכן יעברו להסתמך על אנרגיות מתחדשות ונקיות יותר. על אלו נמנות אנרגיית השמש ואנרגיית הרוח, וגם שימוש בכורים גרעיניים מדור מתקדם עם טכנולוגיה בטוחה. אף מדינה לא תרצה להיות תלויה במדינה אחרת – במיוחד כשהיא יודעת שהיא עלולה להיכנס למלחמה עם ספקית האנרגיה שלה בשנים הקרובות.
האיחוד האירופי ובריטניה בלבד כוללים קצת יותר מ- 500 מיליון אזרחים. אם כולם יעברו לאנרגיות מתחדשות, נוכל להאט את שינוי האקלים הבא עלינו לרעה.
שיהיה לנו בהצלחה!
עוד בנושא באתר הידען:
