האיום החדש הם הלטינים

עשר שנים לאחר המאמר “התנגשות הציוויליזציות”, שבו הזהיר מפני האיסלאם הפונדמנטליסטי, פרופ' סמואל הנטינגטון מסמן מטרה נוספת. בספרו החדש הוא קובע, כי המהגרים מאמריקה הלטינית מסכנים את זהותה של ארצות הברית

דן גלייסטר גרדיאן

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/latins260304.html

בשנת 1993 פירסם סמואל הנטינגטון, חוקר באוניברסיטת הרווארד ובעבר חבר במועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, מאמר שכותרתו “התנגשות הציוויליזציות”. במאמרו טען כי בעולם שנוצר לאחר תום המלחמה הקרה, “מקור הסכסוך הבסיסי לא יהיה בעיקרו אידיאולוגי או כלכלי. המחלוקות הגדולות בין בני המין האנושי ומקור הסכסוך העיקרי יהיו על רקע תרבותי”. הנטינגטון טען גם כי האיסלאם, שבשל קצב הגידול המהיר של אוכלוסייתו מתפשט בעולם כולו, יהיה מקור הסכסוך הסביר ביותר.

המאמר עורר סערה בעולם האקדמי ובתקשורת. בשנת 1996 פירסם הנטינגטון ספר בעל אותו שם, שבעקבות מתקפת הטרור של 11 בספטמבר זינק למקום הראשון ברשימת רבי המכר של “ניו יורק טיימס”.

עכשיו יש לפרופ' הנטינגטון תיאוריה נוספת. במאי עומד להתפרסם ספרו החדש, “America's National Identity Who Are We? The Challenges to”. ברור לחלוטין מיהם ה”אנחנו” שבכותרת: אמריקאים, בעיקר אמריקאים לבנים, אלה המתפארים בדגל ארה”ב ומאמינים בעליונות התרבות הלבנה והפרוטסטנטית.

להנטינגטון יש הפתעה בשבילם: הלטינים באים. למעשה, הלטינים כבר כאן, “שוטפים את הכלים שלכם, מטפלים בילדים שלכם”, ומפשיטים מדינה שבעבר היתה גאה ומאוחדת מכל מה שעמד בבסיס אחדותה. “האם ארה”ב תמשיך להיות מדינה שתושביה דוברי שפה אחת ושבסיס תרבותה אנגלו-פרוטסטנטי?” הוא שאל במאמר “האתגר ההיספאני”, שפורסם בכתב העת “Foreign Policy”. “בהתעלמם משאלה זאת מסכימים האמריקאים להפיכתם הסופית לשני עמים עם שתי תרבויות ושתי שפות”.

“האתגר המיידי והרציני ביותר העומד בפני זהותה המסורתית של אמריקה נובע מההגירה הרבה והמתמשכת מאמריקה הלטינית, בפרט ממקסיקו, ומשיעורי הילודה של אותם מהגרים בהשוואה לתושבים הלבנים והשחורים”, הוא כותב. “קטנים הסיכויים שזרם המהגרים הנוכחי המגיע מאמריקה הלטינית יוכל לשחזר את הצלחות ההתבוללות של העבר”.

הספר יוצא בתזמון מצוין מבחינתו. תשעה חודשים לפני הבחירות לנשיאות בארה”ב, המועמדים מחזרים אחר שבעה מיליון מצביעים היספאנים, רובם תומכי המפלגה הדמוקרטית. המועמדים מצחצחים את ידיעותיהם בשפה הספרדית – תשדיר בחירות של ג'ורג' בוש הכולל תמונות מההתקפה על מרכז הסחר העולמי שודר גם בגירסה ספרדית – ובשבוע שעבר אירח בוש בחוותו את עמיתו המקסיקאי ויסנטה פוקס.

הנטינגטון מצטט את טענת פוקס, שלפיה הוא נשיאם של 123 מיליון מקסיקאים – 100 מיליון במקסיקו ו-23 מיליון בארה”ב – כהוכחה לכך שהכיבוש מחדש נמצא בעיצומו. לטענת הנטינגטון, ללטינים, ולמקסיקאים בפרט, אין כל כוונה להיטמע. הם גיס חמישי, הנחוש לפרק את האומה.

העובדה שמרגיזה אותו יותר מכל היא שהמהגרים דוברי הספרדית לא ממהרים ללמוד אנגלית. “ניתן להניח”, כתב, “כי בשל קצב הגידול המהיר של קהילת המהגרים המקסיקאית, המהגרים לא ישאפו ללמוד אנגלית ולהשתמש בה באופן שוטף כפי שקרה בשנות השבעים”. מכאן קצרה הדרך למסקנה כי האמריקאים הלבנים “לא יצליחו למצוא מקומות עבודה, או לקבל את השכר שהם מקבלים כיום, משום שיוכלו לדבר עם שאר תושבי המדינה רק באנגלית”.

התפשטות השפה הספרדית, לטענת הנטינגטון, “תוכל בבוא הזמן לגרום לתוצאות הרות גורל בפוליטיקה ובממשלה – אלה השואפים להיבחר בבחירות ייאלצו להיות רהוטים בשתי השפות… השימוש בשתי השפות עשוי להיהפך למקובל בשימועים בקונגרס…” דברים אלה מסמלים בעיני הנטינגטון את סופה המתקרב של התרבות. הוא מרחיק לכת ומדמיין מה היה קורה אילו כובשי אמריקה לא היו אנגלו-פרוטסטנטים לבנים, אלא צרפתים, ספרדים או פורטוגלים קתולים. “זו לא היתה ארה”ב; זו היתה קוויבק, מקסיקו או ברזיל”, הוא מסכם.

לדברי הנטינגטון, המהגרים ההיספאנים אינם חשים מחויבות לארה”ב. אלא שטענה זו אינה עולה בקנה אחד עם נכונותם לשרת בצבא האמריקאי. שיעור הלטינים בצבא עולה על מספרם באוכלוסייה. מפקד הכוחות האמריקאיים בעיראק, ריקרדו סנשס, הוא היספאני.

בנוסף לכך, למרות טענות הנטינגטון כי ההיספנים אינם מעוניינים להפוך ל”אמריקאים”, במובן האנגלי של המלה, לטינים רבים, החל בפוליטיקאים מקומיים וכלה בבעלי חנויות, רוצים יותר מכל דבר אחר להשתלב בחברה ולהתערות בכור ההיתוך.

ייתכן שתמצית הספר אינה מעידה על כולו. ייתכן שזו דרכו של הנטינגטון לגרש את שדיו-שלו, לאוורר את התיאוריות המוזרות והמגוחכות ביותר במאמר תמציתי ומושך תשומת לב ולהשאיר את יתרת החומר המשעמם לספר. הנטינגטון הזהיר את העולם מפני ההמונים שיבואו מהמזרח (הוא השתלח באיסלאם ובסינים ברב-מכר שלו משנת 1996). כעת הוא מזהיר מפני המוני הדרום. מדוע שפרופסור מהרווארד, יו”ר האקדמיה למחקרים בינלאומיים ואזוריים, ינקוט עמדה אפוקליפטית ומסיתה הנראית שגויה לחלוטין?

נראה שהוא לא טרח לקרוא מחדש את ספרו הקודם לפני שפתח במבצעו האחרון. בספרו הקודם הוא כתב, “המרחק התרבותי בין מקסיקו לארה”ב קטן בהרבה מזה הקיים בין טורקיה ואירופה”; ו”מקסיקו ניסתה לבדל את עצמה מאמריקה הלטינית וליצור לעצמה זהות צפון אמריקאית”. או שדברים רבים השתנו לדעת הנטינגטון בשמונה השנים האחרונות או שבחיפושו אחרי נושא חדש הוא בחר לא להקדיש תשומת לב רבה מדי לפרטים.

ידען בעקבות 11 בספטמבר
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~795587114~~~34&SiteName=hayadan