דנית ניצן, הארץ, וואלה!
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/shitayon141104.html
אחת התופעות המאיימות ביותר בגיל הקשיש היא שיטיון (דמנסיה), ובתוכה מחלת אלצהיימר, המהווה כ-70% ממקרים אלה. בגיל 65 אפשר לאבחן שיטיון בקרב כ-1.5% מהאוכלוסייה, ובגיל 90 – בקרב כ-50%. בעמותת “אלצהיימר ומחלות דומות בישראל” מעריכים כי יש בארץ כ-70 אלף חולי דמנסיה, בדרגות שונות. הצפי הוא שבשנת 2020 יגיע מספר החולים ל-120 אלף.
במחקר שכותרתו “זכות האדם על גופו”, שהתפרסם בגיליון ספטמבר של כתב העת “הרפואה”, בדקו החוקרים עמדות של קשישים כלפי הזנה וטיפולים מאריכי חיים במצבי שיטיון. “אחד השינויים הבולטים בחלק מחולי השיטיון לקראת סוף חייהם הוא ההתנגדות לאוכל”, כותבים החוקרים, אך “מטפלים רבים סבורים כי יש להאכיל את חולה השיטיון גם כנגד רצונו”.
במחקר חולקו שאלונים לדיירי דיור מוגן. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 83 שנה, נשים היוו 77%. מעל 70% מהנכללים במחקר התנגדו להזנה ולביצוע פעולות מקיימות חיים בדרגות השיטיון הנמוכות, ויותר מ-80% התנגדו לכך בדרגותיו הגבוהות. 95% מהנכללים במחקר ביקשו לכתוב צוואה המפרטת הסכמה או אי-הסכמה להזנה ולפעולות רפואיות במצבי השיטיון השונים. נטיית לבם הכללית של הנכללים במחקר היא לקבל רק תזונה ותמיכה רפואית מינימלית במצבי שיטיון שבהם הארכת חיים עלולה לגרום לסבל מיותר הן לחולה והן לסובבים אותו, סיכמו החוקרים.
אמנם מצב הבריאות הכללי של אוכלוסיית הקשישים הולך ומשתפר – אולם עיקר השיפור ניכר במצב הגופני. כאשר הדברים אמורים במצב הקוגניטיווי התמונה שונה, ולכן שאלות של טובת החולה, רצונו ואופן הטיפול בו מאתגרות במיוחד. ההסכמה המודעת היא אחד מערכי היסוד של האתיקה הרפואית, ומחייבת על-פי עיקרון האוטונומיה של החולה ועל פי חוק זכויות החולה 1996. אבל חולה השיטיון איננו יכול לתת הסכמה מודעת (הוא מיוצג על-ידי אפוטרופוס) – ולפיכך על מערכת הבריאות כממסד, ועל עובדיה כמטפלים, להביא בחשבון את האדם שמאחורי השיטיון. כדאי להתחשב בבקשות שהביעו קשישים במחקר זה – ובמחקרים קודמים בעלי תוצאות דומות – שלא להאריך את חייהם כשהסבל משתלט עליהם.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~2895469~~~238&SiteName=hayadan
