למדידה זו חשיבות רבה * אילו היתה מתקבלת מדידה קודמת בלווין היפארכוס היה צורך לשנות את סולם המרחקים ביקום כולו
אבי בליזובסקי
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/pliades040604.html
אסטרונומים שהשתמשו בטלסקופ החלל האבל סייעו לפתור תעלומה שריתקה את המדענים באשר למרחק המדויק לצביר הכוכבים הקרוב ביותר המוכר הפליאדות, או שבע האחיות.
השם פליאדות ניתן לצביר על ידי היוונים הקדמונים נראה בבירור כקבוצת כוכבים השוכנת בקרבת כתפו של השור בשמי החורף. אף כי ניתן לצפות שהמרחק לצביר זה, שהוא אחד הגופים הנחקרים ביותר בשמים יהיה ידוע, בשבע השנים האחרונות מתקיים ויכוח מתמשך בין האסטרונומים אודות המרחק לצביר זה.
המסתורין החל בשנת 1997 כאשר הלווין היפארכוס של סוכנות החלל האירופית מדד את המרחק לפליאדות ומצא כי הצביר קרוב ב-10 אחוזים יותר מההערכה המסורתית, המבוססת על השוואת הפליאדות לכוכבים קרובים יותר. אם מדידות היפארכוס נכונות, אזי כוכבי הפליאדות הם יוצאי דופן משום שהם חוורים יותר מכפי שעשויים להיראות כוכבים דמויי שמש במרחק זה. ממצא זה, אם יישאר בתוקף, עשוי לאתגר את ההבנה הבסיסית שלנו על מבנה הכוכבים.
ואולם, מדידות שבוצעו בידי חיישני הכיוון העדין של טלסקופ החלל האבל מראות כי המרחק לפליאדות הוא כ-440 שנות אור מכדור הארץ, בערך כמו ההערכות המסורתיות ושונה מהתוצאות של היפארכוס ב-40 שנות אור.הממצאים של האבל פורסמו ב-1 ביוני בפגישת האגודה האסטרונומית האמריקנית בדנוור, קולרדו.
התוצאות של האבל גם תואמות תצפיות שערכו אסטרונומים במכון הטכנולוגי של קליפורניה והמעבדה להנע סילוני – שני גופים הפועלים מפסדינה, קליפורניה. אסטרונומים אלה השתמשו במדידות אינטרפרומטר מהמצפים בהר וילסון ובהר פלומר שבקליפורניה, דיווחו על כך שצביר הכוכבים נמצא בין 434 ל-446 שנות אור מכדור הארץ.
הויכוח אודות המרחק לפליאדות איננו סתם עניין של ויכוח על פרטים. לאסטרונומים ידועה כיום רק שיטה ישירה אחת למדידת מרחק לכוכבים, הקרויה שיטת הפרלאקסה. באמצעות הטלסקופים הקיימים נותנת השיטה תוצאות מדויקות רק למרחקים של עד 500 שנות אור. מרחקים מעבר לגבול זה חייבים להעריך בשיטות לא ישירות, המבוססות על השוואת בהירות הכוכבים המרוחקים עם אלו הנמצאים קרוב והדומים להם בהרכבם, ואז לבצע הערכה של הבהירות האמיתית. לאחר מכן יכולים לבנות לוח מרחקים המבוסס על עצמים מרוחקים עוד יותר. התהליך מוביל לשימוש בסופרנובות כ”נרות תקניים” שבאמצעותם מעריכים מרחקים עד לאזורים המרוחקים ביותר של היקום.
“ההסתמכות על דיוק מדידת המרחק לעצמים קרובים חיונית לבניית עץ המרחק של כל היקום” אומר דייויד סודרבלום (Soderblom) מהמכון המדעי של טלקסופ החלל בבולטימור, מרילנד. והחוקר המוביל במחקר הנוכחי של האבל. “התוצאות החדשות של האבל מראות כי המדידות שבוצעו בהיפארכוס מכילות מקור קטן אך משמעותי של טעויות שיש עדיין לחקור את מהותם. משימות חלל חדשות מתוכננות כדי לבצע מדידות מדויקות אף יותר של עצמים במרחקים גדולים יותר” אמר סודרבלום.
סודרבלום ואנשי צוותו השתמשו בחיישני הניווט המדויק של האבל כדי למדוד שינויים קטנים במיקום הנראה של שלושה כוכבים בתוך הצביר, כפי שהם נראים בצדדים שונים של מסלול כדור הארץ סביב השמש.
בשל התנועה של כדור הארץ סביב הששמש, מיקום הכוכבים בפליאדות, ייראה מוסט קמעה ביחס לכוכבים מרוחקים יותר. ההשפעה, הקרויה פארלקסה יכולה לשמש לחישוב המרחק לכוכב באמצעות גאומטריה פשוטה, שיטה פשוטה של טריאנגולציה שבה משתמשים סוקרים כדי למדוד מרחקים על כדור הארץ. צוותו של סודרבלום ביצעו תצפיות אחת לחצי שנה במשך שנתיים וחצי.
ביצוע מדידות תנועה של כוכבים איננו פשוט. חיישני הניווט העדין של האבל הם כה מדויקים עד שאם היתה היכולת לעין האנושית למדוד זוויות כה קטנות זה היה כמו לראות מטבע ממרחק של כ-25 אלף קילומטרים.
היפארכוס היה מצפה החלל הראשון שביצע מדידות עדינות של מיקומי ותנועות כוכבים. לפני היפארכוס, האסטרונומים העריכו את המרחקים לכוכבים כמו הפליאדות באמצעות מדידות פארלאקסה מטלסקופים קרקעיים. תצפיות אלה היו פחות מדויקות, מכיוון שהאטמוספירה של כדור הארץ משבשת את האור המגיע מהכוכבים וכך מגבילה את יכולת ההפרדה של הטלסקופים.
לידיעה באתר של האבל
ידען האסטרונומיה
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~858595634~~~97&SiteName=hayadan
