האבל הגיע הכי קרוב למפץ הגדול * צפוי חור שחור למדענים

אסטרופיסיקאים אומרים כי המידע שהוא מספק על היקום לא יסולא בפז, אבל הממשל האמריקאי ונאס”א החליטו להפסיק לתחזק את טלסקופ החלל האבל. לג'ורג' בוש יש שאיפות מרחיקות לכת יותר מפענוח סודות היקום: טיסה מאוישת למאדים

חיים הנדוורקר, הארץ, חדשות וואלה!

תצלום העומק של החלל שהתקבל בטלסקופ האבל. גלקסיות שנוצרו לפני מיליארדי שנים

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/hubble050404.html

על מסך ענק בפלנטריום של המוזיאון להיסטוריה של הטבע בניו יורק הוקרן בתחילת מארס תצלום מרהיב. על רקע החושך הקוסמי שכיסה את רוב שטחו של המסך ריצדו נקודות וכתמים של אור – חלקם חיוורים וחלקם זוהרים, אחדים ממוקדים ואחרים מתפשטים, כמה מהם נראים כצלחות מעופפות וכמה דומים ליהלומים.

לתצלום הזה חיכו הרבה מאוד אסטרופיסיקאים. הוא הועבר על ידי טלסקופ החלל האבל, שבו הותקנה מצלמה מיוחדת. נקודות האור והכתמים מייצגים את הגלקסיות הצעירות ביותר שנצפו אי פעם על ידי מדענים. הן נוצרו כ-500 מיליון שנה אחרי המפץ הגדול, כלומר לפני כ-12.5 מיליארד שנה.

על בימה שהוצבה במרכז הפלנטריום ישבו בצפיפות כמה עשרות מדענים מאוניברסיטת קולומביה, מאוניברסיטת סטוני ברוק ומהמוזיאון וניסו לפענח את התצלומים. הפענוח המלא של התצלומים ששיגר האבל הוא עבודה טכנית מייגעת, שתימשך חודשים ארוכים.

המדענים יחפשו גלקסיות שנוצרו לפני מיליארדי שנים וינסו להבין את תהליך התפתחותן, לתהות על החומרים המרכיבים אותן ולהסיק מכל אלה על מבנה היקום ועל עתידו. “היקום זקן מאוד”, אומר הפרופ' ארלין קרוטס מאוניברסיטת קולומביה, “אבל הוא משתנה בהתמדה. התצלומים של האבל מאפשרים לנו הצצה לא שגרתית אל תוך היקום. הם יעזרו לנו להבין הרבה דברים שאינם מובנים היום”.

מיקרוסקופ החלל האבל סיפק את הגילויים החדשים על היקום דווקא בימים שעתידו שלו מחולל סערה של ממש בעולם המדעי. שון אוקיף, מנהל נאס”א, החליט בינואר השנה כי פרויקט האבל הגיע לקצו. הרקע הישיר להחלטה הוא אסון קולומביה. ועדת חקירה שבדקה את נסיבות התרסקותה של מעבורת החלל, שבה טס בין השאר הישראלי אילן רמון, חשפה סדרה של מחדלי בטיחות. הוועדה מצאה כי אנשי מקצוע בנאס”א שבו והתריעו על בעיות בטיחות במעבורת, אבל ראשי נאס”א התעלמו מהאזהרות. היא גם קבעה שבכל שלוש המעבורות הקיימות גלומים סיכונים בטיחותיים לא מבוטלים.

בעקבות הממצאים החלו ראשי נאס”א לפעול, כדי לצמצם את הסיכונים למינימום. לכן הוחלט להפסיק את הטיסות לתיקון תקלות בטלסקופ החלל בנימוק שאם האסטרונאוטים ייקלעו למצוקה, לא תהיה דרך לחלץ את האסטרונאוטים. הטיסות לתחנת החלל הבינלאומית, לעומת זאת, יימשכו. בתחנת החלל אפשר לתקן תקלות כמו נשירת לוחות בידוד, שהובילה לאסון קולומביה, ולעקוב אחרי עבודת התיקון במצלמה שתשדר תצלומים לקרקע.

ההחלטה שלא לשלוח אסטרונאוטים למשימת תחזוקה שוטפת בהאבל היא קריטית. הטלסקופ זקוק בדחיפות לתיקונים שיאפשרו את המשך פעולתו. הוא זקוק לסוללות חדשות, לציוד טכני ולמצלמות חדישות, שישפרו את איכות התצלומים המתקבלים ממנו. כל הציוד הזה כבר נבנה, בעלות של 200 מיליון דולר. כדי לבצע את השיפוץ יש לשלוח להאבל מעבורת עם אסרונאוטים, שיתקינו את הציוד בטלסקופ. אם העבודה לא תבוצע, האבל יפסיק לפעול בעוד כשלוש שנים. שנתיים מאוחר יותר הוא ייכנס לאטמוספירה ויישרף.

“אני לא רוצה שאסטרונאוטים יסכנו את חייהם”, אומר הפרופ' קרוטס, “אבל מותו של האבל יהיה יום עצוב מאוד למדע. טלסקופ החלל הוא הכלי החשוב ביותר שעומד היום לרשות האסטרופיסיקה. כל הטלסקופים הקיימים על פני כדור הארץ אינם מסוגלים לספק תצלומים באיכות שמעביר האבל. ההסבר לכך פשוט – האבל מצלם מחוץ לאטמוספירה, וכך לא נפגעת איכות התצלומים. האבל יכול לתת לנו מידע חיוני על החומר שבין הגלקסיות, כלומר החומר שממנו נוצרו הגלקסיות. האבל הוא המקור הטוב ביותר למידע על תולדות היקום”.

מייקל שארה, ראש המחלקה לאסטרופיסיקה במוזיאון להיסטוריה של הטבע, עמד חמש שנים בראש הוועדה האחראית להקצאת זמן מחקר למדענים המעוניינים להתעמק בתצלומיו של האבל. לדבריו, האבל סיפק את אחד הגילויים החשובים בתולדות הפיסיקה המודרנית – בעזרתו התברר שהיקום מתפשט ושיש לו תאוצה. הוא מציין כי היו עוד כמה עשרות גילויים חשובים שהתגלו בעזרת האבל, כמו תצלומים מפגיעת השביט שומכר לוי 9 בכוכב הלכת צדק, ב-1994. “הוא גילה שיש התנגשויות בין כוכבים. מה שחשבנו שקיים בתיאוריה, התרחש לנגד עינינו באמצעות האבל. ראינו שתי גלקסיות מתנגשות זו בזו ויוצרות צבירי כוכבים חדשים. ראינו חורים שחורים, שבולעים כוכבים אחרים”.

לפי התכנון המקורי, האבל אמור לפעול בחלל עד 2010. כדי לעמוד בתוכנית, יש לשלוח אליו מעבורת חלל פעם בשלוש-ארבע שנים. בגלל אילוצים תקציביים הוחלט כי כל משימות התחזוקה יבוצעו בטיסה אחת, אלא שבעקבות התרסקות הקולומביה גם המשימה הזאת בוטלה.

מאחורי הקלעים יש הטוענים כי הסיבה האמיתית לפגיעה בהאבל היא תקציבית. נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש, הכריז באחרונה על תוכנית גרנדיוזית, שלפיה עד 2020 יישלח אדם למאדים. בסיס היציאה למאדים, לפי אותה תוכנית, יהיה הירח. שינוי סדרי העדיפות התקציביים של נאס”א הוא חלק חשוב מהתוכנית. בוש הורה להעביר 11 מיליארד דולר מתקציבה של סוכנות החלל בחמש השנים הבאות למשימת הטיסה המאוישת למאדים.

ההכרזה שיבשה לחלוטין את סדר היום של נאס”א. עלותה של הטיסה להאבל היא חצי מיליארד דולר. הרבה כסף, אבל לא הרבה מדי. בסך הכל מוקצים להאבל 2% מתקציב הפעילות של נאס”א. יועצי הנשיא סבורים כי האבל מיצה את עצמו ומעדיפים להתקדם לתוכנית הבאה. לצדם עומדת דעת הקהל, שאינה ממהרת להתלהב מאיתור גלקסיות. טיסה מאוישת למאדים מסעירה את הדמיון הרבה יותר.

“אני מקווה שהתוכנית לשגר אדם למאדים לא תפגע בטלסקופ החלל”, אומר הפרופ' קרוטס. “אני מודע לכך שטיסה מאוישת למאדים היא רעיון שמלהיב הרבה מאוד אנשים. אבל צריך לזכור שהמדובר בתוכנית יקרה מאוד, שיש לתכנן בזהירות. העלות של תוכנית לא מאוישת, כמו אחזקתו של האבל, קטנה יחסית. צריך לזכור גם שבעבר הוצאו אל הפועל טיסות מאוישות לחלל שלא היה להן ערך מדעי רב ושלמעשה היו עקרות”.

עמדתה של נאס”א בנוגע להאבל עוררה ביקורת לא רק בקהילה המדעית, אלא גם בקונגרס. הסנאטורית ברברה מיקולסקי ממרילנד הביעה התנגדות לכך שהחלטות מסוג זה יתקבלו בצמרת נאס”א, בלי ביקורת ציבורית. כתגבורת הביאה חוות דעת של האדמירל בדימוס הרולד גיימן, שעמד בראש הוועדה לחקר אסון קולומביה.

גיימן סבור, כי כל טיסה במעבורת חלל טומנת בחובה סיכון. לטענתו, הטיסה להאבל תהיה מעט מסוכנת יותר מהטיסה לתחנת החלל. אוקיף הודיע כי הוא מוכן למנות ועדה מקצועית מטעם האקדמיה הלאומית למדעים, כדי לבחון את השאלה. זמן קצר לאחר מכן, במסיבת עיתונאים, אמר מנהל נאס”א שגם אם יוחלט לשלוח אסטרונאוטים כדי לתחזק את האבל, הסיכוי שדעתו תשתנה קלוש. ההצהרה עוררה כעס רב בקרב אוהדיו של האבל.

גם אם גורלו של האבל ייחרץ לשבט, הפסקת זרם המידע מימיו הראשונים של היקום היא עניין זמני בלבד. בעתיד יישלח לחלל טלסקופ אחר, רב עוצמה עוד יותר. טלסקופ זה, המכונה ג'יימס ווב, ישוגר למרחק של 200 אלף קילומטר מכדור הארץ (האבל משייט רק 500 קילומטר מכדור הארץ). הטלסקופ ג'יימס ווב יצויד במתקנים מתוחכמים יותר מאלה שנושא עליו האבל והוא יפעל מאזור חשוך מאוד ומרוחק מאוד בחלל. הטלסקופ החדש יאפשר למדענים לצפות באירועים שהתרחשו סמוך מאוד למפץ הגדול, אולי 100 מיליון שנה אחרי האירוע שיצר את העולם. אבל הוא לא יהיה מוכן לשיגור לפני 2015-2011.

ידען אסטרופיסיקה 3 – ראשית היקום

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~809371787~~~60&SiteName=hayadan