כיצד מנהיגים ומפקדים מקבלים החלטות כאשר הם מצויים בלחץ גדול? – צבא ארה"ב מבקש עתה מטובי מדעניו, לפתח עבורו שיטות אימון חדשניות המיועדות לקציניו, כדי שילמדו לקבל את ההחלטות הנכונות, הטובות ביותר – בזמן קצר ככל האפשר, בעודם נתונים בתנאי לחץ גדולים, וניזונים משפע של מיידע הזורם ממקורות שונים. למרות זאת, ההחלטות חייבות להיות משוחררות כליל מדעות קדומות, ענייניות ומעשיות.
מחקר מיוחד בנושא זה, בהתאם לפרמטרים שקבע הצבא, שיש לו גם השלכות אזרחיות בעיקר למנהלים בארגונים כלכליים, נעשה עתה במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה (ג'ורג'-טק), ארה"ב. החוקרים כבר דיווחו כי גילו שלפחות תשעה סוגים של דעות קדומות, חד-צדדיות, משוא פנים ונטיות-לב משפיעים על מקבלי החלטות כאשר יש להם מעט מדי זמן לקבלת ההחלטות שלהם. התוצאה: הדעות הקדומות מביאות להחלטות שגויות, לשיפוט גרוע – במיוחד כאשר קיים מידע רב המשמש בסיס-נתונים.
מה שהפליא את החוקרים עד כה זו העובדה ששיעור הטעויות לא היה גבוה כפי שציפו בהשערות המחקר, כשמדובר בקבלת החלטות בתנאי לחץ. התברר שיש אנשים שמסוגלים, לאחר אימון מתאים, לאתר מצבים שיובילו להחלטות נכונות כשהם עצמם מאתרים בזכות אותו אימון תנאים שהוגדרו כ"אזעקות-שווא".
תשעה הגורמים שזוהו עד כה במחקר כיוצרי דעות קדומות שמשפיעות על קבלת ההחלטות הם:
1. העדר עדויות וראיות, חסר במידע רלוונטי או שלא הובא בדרך נכונה.
2. בעיה במתן הסבר נאות ותיאור מדויק של אירוע עכשווי.
3. העובדה שאנשים מעניקים משקל רב לדיווחים מרובים, הגם שהם מאותו מקור.
4. מידע שבעבר הוגדר כלא רלוונטי ממשיך להשפיע על קבלת ההחלטות, גם כאשר נפסל בעבר.
5. בעיית האקראיות: גם כשאין קשר בין שני אירועים, אנשים ממשיכים לראות סוג של יחסים מזדמנים ביניהם ולמצוא בהם גזירה שווה.
6. ראייה או עדות מדגימה במידה זעירה נראית בטעות כבעלת משמעות כשמדובר בקנה-מידה גדול.
7. כשאנשים סבורים שמיידע המגיע אליהם ישירות מבלי שעבר סינון מוקדם בדרך, הוא יותר משמעותי, אפילו שהמידע מיד-שניה הוא הרבה יותר מהותי.
8. התבססות מוטעית על מלות מפתח "מלאכותיות" למשל בכותרת של מסר – ללא כל יחס נכון לתוכן הממשי של המידע. למשל: אם המסר כולל אפילו במרכאות מלה כמו "בני ערובה" – מסר כזה יקבל לעתים קדימות שגויה.
9. "נטייה לסנסציה", או בלשון החוקרים ה"אפיל של הסנסציה", שימוש במלים בעלות אופי מוקצן שחבויים בהן איומים, משפיע על מקבל החלטות למרות שהתוכן חלול.
במחקר מפתחים שיטות אימון קוליות ובווידיאו לקבלת החלטות מול מחשב שמציג מצבים צבאיים מסובכים כשיש לקבל את ההחלטות במהירות. התברר כי אימון שיפר פי שניים את יכולת הזיהוי של אזעקת שווא". 48 אחוז מהמאומנים זיהו גם מידע לא ראוי שהגיע אליהם לעומת 18 אחוז שזיהו זאת ללא אימון. 50 אחוז הצליחו לטפל טוב יותר בבעיית המדגם הקטן ולא ליפול במלכודת שבו לקבלת החלטה בקנה מידה גדול.
עתה מפתחים תוכנת אימון מיוחדת לנושאים אלו כשהמטרה היא להשיג כמה שפחות טעויות בקבלת ההחלטות המכריעות תוך זמן קצר.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~70259732~~~45&SiteName=hayadan
