ד"ר אסף רוזנטל
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/rosentalco2.html
– CO2 – דו-תחמוצת-פחמן הוא גאז תוצר בעירת דלק מאובן (פוסילי), מוצרי נפט, פחם וגם עץ ונחשב לאחד הגורמים העיקריים להתחממות הגלובלית, בהיותו גאז חממה.
כדי להמנע מפליטת מזהמים מתבצעים מחקרים לבניית מכוניות המונעות במנועים שיהיו "נקיים", קימים כבר מנועים חשמליים, מנועים (היבריד) מעורבים (חשמל ודלק), אבל אלה גם אלה אינם נותנים את הביצועים של מנועי בעירה פנימית ואינם מקובלים.
הסיכוי למנוע שיהיה מקובל על נהגי המכוניות ויתן ביצועים טובים הוא למנוע מימן, מנוע בעירה פנימית שישרוף מימן במקום דלק פוסילי .
תוצאת הבעירה של מימן (ואוויר) הם אדי מים כלומר בעירה ללא זהום, אותו מנוע יכול גם לצבור אנרגיה לייצר חשמל שייצבר במצברים, אלה יהוו מקור כוח חילופי. מימן ניתן להפיק מגאז טיבעי או מפחם, אבל הדרך הקלה והפשוטה היא אלקטרוליזה של מיים, לשם כך צריך חשמל, חשמל שיהיה מיוצר בדרכים מקובלות כלומר ע'י שריפת נפט. נקודה זאת גורמת להתנגדות הגופים הירוקים כמו גם חברת הנפט וענקי התעשיה הכבדה, התנגדות החב' התעשיתיות וחב' הנפט ברורה, גם אם לא מוצדקת.
הגופים ירוקים טוענים כי ייצור המימן יגרום לזיהום ברמה דומה לזו שפולטות המכוניות היום ולכן כדאיותו בספק אלא שכאן נכנסים לתמונה מדדים של בריאות הציבור, שכן מנועי המכוניות הנוסעות במרכזי ערים ומקומות בהם אוכלוסיה צפופה, פולטים נוסף ל דו-תחמוצת-הפחמן גם: אוזון, תחמוצות חנקן ובעיקר חלקיקי פיח זעירים, כל אלה גורמים לערפיח (סמוג) הידוע לשמצה, זהום הגורם לקשיי נשימה, אסטמה ומחלות רבות אחרות.
לטענת המצדדים בשמוש במימן, גם אם ייצורו יגרום לפליטת מזהמים, הרי הפליטה תהיה באזורי תעשיה מרוחקים ממרכזים עירוניים ואת מירב המזהמים ניתן לנטרל ( ראה בהמשך), לכן בחישוב ה נזקים שיחסכו לבריאות הציבור הכדאיות ברורה
על פי מדגמי מחשב שנערכו בארה'ב השימוש במכוניות מונעות במימן יפחית כל שנה, במאות אלפים את הסובלים ממחושים "קלים", כאבי ראש, קשיי נשימה, צריבות עינים אבל מעל לכל השימוש במנועי מימן יגרום להפחתה במס' הנפטרים בגלל זהום אוויר ב 6500 איש. מנועי מימן יועילו להפחתת הזיהום ממכוניות, את הזיהום מתחנות כח, מפעלי תעשיה ובתי חרושת צריך יהיה להקטין באופנים שונים.
למרות כל המחקרים והפיתוחים, הנפט הוא עדין מקור האנרגיה הזמין והקל ביותר לשימוש, בארצות רבות הולך וגובר שימוש ברוח ליצירת חשמל, השימוש באנרגית השמש מתפתח והולך, אנרגית הגלים בים ועוד נסיונות ומחקרים שברבות הימים יספקו מקור אנרגיה חילופי אבל בנתיים, בזמן הקרוב, לא מסתמן שימוש בדלק חילופי והשימוש בנפט ימשך וכך גם ייצור ה פחמן-הדו-חמצני לכן מחפשים דרכים לנטרל את פגיעתו הרעה.
אחת הדרכים היותר מקובלות שנחשבה עד לא מזמן כיעילה היתה לתת לטבע לספוג את הגאז, כלומר לתת ליערות לסנן את האוויר לספוג את הגאז ה"רע" ולפלוט חמצן, אלא שמסתבר כי גם אם היו על פני כדורנו יערות גדולים שלא ניפגעו ע'י כריתות ושריפות גם אז תרומתם לניטרול הגאז היתה מועטה, זאת מאחר ובתהליך הבליה, רקב, של עלים וענפים שנשרו ביער נוצר שוב פחמן-דו-חמצני ובמחזור הכללי עודפי החמצן מועטים.
מהכרת המצב נוצר צורך לסלק את הגאז מהמערכת העולמית בצורה מלאכותית, כמובן שמדובר בתחנות כח ובמתקנים גדולים ולא בכלי רכב, אפילו לא מטוסים ואניות. קיימות מספר שיטות לסילוק הגאז . האחת נקראת "בעירת פחם נקיה" ועל פיה "יתפס" הגאז לפני עוזבו את תחנת הכח, הגאז ישאב למבערים בעומק האדמה וישרף בטמפ' גבוהות. מה יעשה אם תוצר השריפה עדיין לא ברור.
שיטה נוספת היא סילוק הגאז באמצעים כימיים ע'י העברת החמרים הנפלטים מהארובות על פני מסננים המכילים חומרים שיתרכבו עם הגאז וינטרלו אותו. טכניקה דומה כבר נמצאת בשימוש לצורך זיקוק גאז טיבעי והוצאת דו-תחמוצת-הפחמן ממנו כדי לקבל איכות משופרת. שתי השיטות הרמ' אמנם מעשיות וניתנות לתיפעול אבל מחיר הפעלתן גבוה מכדי לאפשר כדאיות. השיטה היותר מעשית וקלה יחסית לישום היא דחיסת הגאז למצבורים תת-קרקעיים, מיכרות פחם שננטשו, בארות נפט שיבשו, חללים תת-קרקעיים טיבעיים כמו מערות. כל אלה מועמדים להיות למצבורי דו-תחמוצת-פחמן ש"יתפס" ביציאה מארובות, יאסף, ידחס ויאוחסן . בטכנולוגיה זאת כבר נעשה שימוש בקנדה ובארה"ב, ועכשיו מנסים אותה בפולין.
בהמשך מתכוונים הארופאים "לקבור" דו-תחמוצת-פחמן בבארות נפט נטושות בים הצפוני, חשבון שנעשה כדי לבדוק את כושר הקיבול של "קברות" דו-תחמוצת-הפחמן, הראה כי יש מקום מספיק לכמות שתיווצר במשך מאה וחמישים השנים הבאות.
עבור הארצות שמחויבות לאמנת קיוטו זהו פתרון שמאפשר המשך פעילות תעשייתית ללא פגיעה בתפוקה וללא הורדת רמת פליטת הגאזים ויתכן ששיטה זאת תאפשר לארה'ב להצטרף לאמנה שכן כזכור ארה"ב היא המזהם הגדול בעולם .
ריכוז מאמריו של ד"ר אסף רוזנטל באתר הידען
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~226368684~~~218&SiteName=hayadan
