יורם המזרחי
דוב קוטב בגן החיות בסן דייגו, ארה”ב, בחודש שעבר. האזור הארקטי מתחמם בקצב כפול
לא מתחממת אלא…. מתקררת?
מדען קנדי מבקר תיאורית “ההתחממות הגלובאלית”
מאת: יורם המזרחי
————————
הקלימטלוג (CLIMATOLOGIST) הראשי לשעבר של אוניברסיטאת מאניטובה, במערב קנדה, טוען שבניגוד למקובל בשנים האחרונות אין סימנים ממשיים ומסוכנים להתחממות הסביבה. עיקר הדברים בא בהקשר למצב בערבה הקנדית. טים בל, התייחס בדבריו לחרדה המאפיינת איזור גדול מאד בצפון- אמריקה ובעיקר בקנדה, הידוע כחגורת-החוות. FARM BELT שעתידו תלוי במזג-האויר.
בל דיבר בכנס אקולוגי של “איזור הספר הצפון אמריקאי” מכון המייעץ בנושאי איכות הסביבה ובין השאר עוסק בחקר שינויי אקלים. המדען טוען שהמנגונים הממשלתיים-פוליטיים “מכוונים דעת קהל בכוון אחד ובלתי משתנה, של תאוריית החימום, אך זו גישה מטופשת שאווילית ממנה לא שמעתי” הוא אמר וקרא לשנויי תפיסה והערכות מצב חדשות.
מחזורי תקופות קרח
——————–
בל ואחדים מתומכיו אומרים שהסימנים מלמדים דווקא על תהליך התקררות, כחלק ממחזוריות בטבע וכי דווקא תהליכי התקררות ולא חימום עשויים לסכן החקלאות במערב קנדה וצפון מערב ארצות-הברית. כוונת המדען היא למחזוריות תקופות קרות, הידועות בשפה פופולארית “כתקופות קרח” התהליך הקבוע, מופיע אחת לכמה אלפי שנים ומקורו בנטיית כדור הארץ תוך י שנוי הקפת השמש. תהליכים כאלה מצננים את מזג- האויר ומשפיעים על אזורי הערבה הצפון-אמריקאית עם תנודות יותר רצופות של תקופות קרות, המתחלפות בבצורת. המסקנה המתבקשת היא שדווקא הקור מהווה סכנה לעתיד החקלאות, בה אפשר לתמוך בתקופה יבשה באצעות השקייה מתוחכמת שתבוא לידי בטוי בשנת בצורת.
מדענים אחרים התומכים בתחזיות בל, מזהירים שאם לא תתבצע הערכות לקראת השינויים הצפויים, למשל פיתוח מערכות השקייה גדולות על בסיס ניצול מקורות מים קיימים והתפלה עשויה להווצר “שואת גרעינים” שתביא לצמצום קיצוני בתנובת הדגנים של צפון-אמריקה ובעיקר “חגורת החוות” הקנדית המכונה לפעמים “אסם התבואה העולמי”.
בכנס הוצגו נתונים העוסקים בתסמונת “החממה” GREENHAUS EFFICT השפעת זיהום האויר על שכבת האוזון שלדברי בל “מוצג, ת בהגזמה בעוד שהשפעתה על כדור הארץ היא מזערית בלבד”
הויכוח מתחמם
—————-
אקלימאים רבים ובהם משתתפי הכנס במאניטובה, דוחים מכל וכל טענותיו של בל ומסרבים להשתכנע שבניגוד לתאוריה המקובלת בשנים האחרונות “החור בשכבת האוזון” אינו כל כך נורא. אחדים ממבקרי בל אף האשימו אותו “בהפחדה” אך במהלך הכנס הסתבר שהאקלימאי הקנדי אינו בחזקת “דעת יחיד” בעתונות דווח על שרת המסחר לשעבר, מריאן הייצו'וק, מי ששרתה בממשלה הסוציאל-דמוקרטית של מחוז- מאניטובה, שביקרה קשות את תאוריית ההתחממות ולדברי היומון וויניפג-פרי-פרס “עצרה שלב אחד לפני הגדרת התאוריה המקובלת כ…. “מתיחה”…. למרות העובדה שהשרה לשעבר היתה בתפקיד בעת חתימת הסכם-קיוטו, הרי שלדעתה ההוכחות המדעיות לתאוריות ההתחממות ונזק שכבת האוזון הן תורות מפוקפקות. עוד מתומכי טים בל שאלו במהלך הכנס מדוע אין נתונים חד-משמעיים לתאוריות ששימשו בסיס להסכם קיוטו והזהירו שההערכות הכלכליות והצפי הפסימי בעלי המשמעות המיוחדת לעתיד כדור-הארץ, אינן נשענות על מסד מדעי מוצק, בלתי ניתן לערעור.
קריאה לדיונים נוספים
————————–
הדברים שהשמיע טים בל, המתגורר במחוז בריטיש-קולומביה, עוררו רבים ממשתתפי הכנס לדרוש מהממשלה הקנדית להרחיב ויכוח לאזורים אחרים ולאפשר למדענים שאינם מחסידי תאוריית “החור באוזון” להשמיע דעותיהם ולתבוע מרשויות הפיקוח על הסכם קיוטו להעמיק מחקר ולספק הוכחות חותכות לתאוריית ההתחממות. עוד קראו משתתפי הכנס להגביר חילופי דעות בהיקף הבין-לאומי ולפתח מנגנוני מחקר אקדמי שירדו לא רק לעומק הבעיה, אלא יחפשו פתרונות מעשיים בתחומים המדעיים-טכנולגיים כדי להתמודד על “הבטן הרכה” של כדור- הארץ והאקלים, תופעה היכולה ליצור, אם לא תטופל נכון “שואת …בטן ריקה”. עוד הושמעו בכנס חוות דעת המציעות שמימוש הסכם-קיוטו 1997 לצמצום נזקי פליטת כימקלים, המחוררים. את שכבת האוזון, יעלה מאות מילוני דולרים שהתעשיה תאלץ להשקיע בשינויים טכניים, בעוד ששיש להשקיע לא רק “בסתימת החור באוזון” אלא במחקר שיקדם אפשרויות הרות אסון של תנודות “בצורת/ קרח” אחד המשתתפים התריע. “נניח שיפתרו בעיית החור בשכבת האוזון אך איך בדעתם לפתור בעיית התקררות ואפילו עידן קרח קצר, שיבוא מוקדם מאשר מאוחר”
מדען שנכח בכנס העיר בזעם שהמדענים אינם מקבלים תמיכה, בגובה ראוי, כדי לחקור השפעות גלי קור צפויים, פיתוח גידולים חקלאיים חלופיים ומושבחים ואפילו טיפול ופיתוח גנטי של בעלי חיים החיוניים לאספקת רוב הפרוטאין הנצרך עי בני האדם. בין השאר הועלתה אפשרות טיפוח זני בקר-שעיר, בעל פרוות מגן עבה, בדומה לביזון (באפלו) הצפון-אמריקאי, הביסון הפולני והיאק של החוג האראקטי וההימלאיה.
ארכיטקט מתכנן ערים שעקב אחר הדיונים העיר שמלבד השפעת מזג האויר על החקלאות יש להיערך ” להגנה על ההביטאט האנושי”: פיתוח טכנולוגיות בניין חדשות, כולל חמרי גלם בעלי יכולת בידוד מעולה בתנאי קור או חום וחיזוי “עיר העתיד” כולל תכנוןן מהפכני של חימום או צינון אורבאני בקנה מידה העולה על כל מה שמצוי היום. הארכיטקט סיכם ואמר “שכאשר מאזינים בתשומת לב, או קוראים מה נאמר בכנס, מבינים שאכן בתחום חקר האקלים…”השמיים הם הגבול”
עוד ניתן למצוא באינטרנט מהדורת שבת, 6 בנובמבר 2004
WINNIPEG FREE PRESS האתר בתשלום
בגלל ההתחממות: עד סוף המאה דובי הקוטב יחיו רק בגני החיות
מאת תמרה טראובמן, הארץ, 9/11/04
תצלום: רויטרס
אם לא ינקטו במהירות צעדים משמעותיים להפחתת השפעת האדם על התחממות כדור הארץ, עד סוף המאה לא יישארו דובי קוטב בערבות השלג של האזור הארקטי – לדובים פשוט לא יהיה היכן לחיות אחרי שמישורי הקרח יימסו. “אין כמעט סיכוי שדובי הקוטב ישרדו כמין”, נכתב בדו”ח חדש שבדק את שינויי האקלים באזור הארקטי. השינויים הצפויים בקוטב הצפוני “מהווים אתגר רציני לבריאות האנושות ולביטחון התזונתי, ואולי אפילו להישרדותן של כמה תרבויות”, נכתב בדו”ח.
“ההשפעות של התחממות כדור הארץ פוגעות בבעלי חיים ובבני אדם שנסמכים עליהם כמקור מזונם העיקרי כבר היום”, נקבע בדו”ח של ארגון “הערכת השפעת האקלים הארקטי” (ACIA), שממומן על ידי ארה”ב, קנדה, רוסיה, דנמרק, איסלנד, שוודיה, נורווגיה ופינלנד.
הדו”ח קובע, כי האחראים העיקריים להמסת הקרחונים הם הגזים שנפלטים בעת שריפת דלק מאובנים (פחם, נפט וגז), שבו נעשה שימוש במפעלים, מכוניות ותחנות כוח. הדו”ח מכיל את הסקירה הגדולה ביותר שנערכה עד כה על האקלים הארקטי, והשתתפו בהכנתו כ-300 מדענים.
“האזור הארקטי עובר שינויי אקלים חמורים ומהירים ביותר, ובשנים הבאות השפעת שינויים אלה על האזור ועל כדור הארץ צפויה להתגבר”. האזור הארקטי מתחמם בקצב כפול בהשוואה לשאר כדור הארץ. הפשרת הקרחונים שם עלולה לסכן את מחייתם של מיליוני אנשים, ולהביא להיעלמותם של דובי הקוטב ומיני בעלי חיים אחרים עד 2100. עוד כמאה שנים ייתכן שהדובים הבודדים שישרדו יהיו אלה שיחיו בגני חיות.
השבוע יתקיים מפגש מדענים באיסלנד, כדי לדון בדו”ח. שרי חוץ של מדינות האזור הארקטי אמורים להיפגש באיסלנד ב-24 בנובמבר, ואולם מחלוקת עם ארה”ב מעיבה על הכינוס. עד כה הממשל בוואשינגטון כמעט ולא הראה נכונות לנקוט באמצעים דרסטיים להפחתת פליטת גזי חממה.
נשיא ארה”ב, ג'ורג' בוש, הוציא ב-2001 את ארה”ב – המזהמת המובילה בעולם – מחוץ ל”הסכם קיוטו” שעליו חתומות 126 מדינות, בטענה כי המגבלות שמטיל ההסכם על פליטת גזי חממה הן יקרות מדי. אבל השר הנורווגי לאיכות הסביבה, קנוט הריידה, תומך נלהב בהסכם, פירסם אתמול הודעה, שבה אמר: “הסכם קיוטו הוא רק הצעד הראשון. המסר הברור של הדו”ח הזה הוא שלא די בהסכם. עלינו להפחית את פליטת הגזים במידה משמעותית בעשורים הקרובים”.
טמפרטורות הקוטב הצפוני עולות בקצב כמעט כפול בהשוואה לממוצע הגלובלי, והן עשויות לזנק ב-7-4 מעלות צלסיוס עד 2100. מדובר בקצב שגדול כמעט פי שניים מהממוצע הגלובלי שצופה הערכת האו”ם. הטמפרטורה באלסקה, במערב קנדה ובמזרח סיביר כבר עלתה ב-3-2 מעלות צלסיוס בהשוואה לשנות ה-50. עד סוף המאה עשוי ים הקרח שסביב הקוטב הצפוני כמעט להיעלם כמעט לחלוטין בחודשי הקיץ. ב-30 השנים האחרונות, כבר הצטמצם שיעורו של הקרח באזור זה בכ-20%.
שטחי המחיה של בעלי חיים שונים בקוטב מצטמצמים והולכים צפונה, לשטח קטן יותר ויותר. מחברי הדו”ח מזהירים, כי השינויים בקוטב הצפוני הם אזהרה מוקדמת. “מה שמתרחש שם צריך להדאיג את כולם, מפני שלהתחממות הקוטב הצפוני ולתוצאותיה יש משמעויות כלל עולמיות”, נכתב בדו”ח.
רבים מארבעת מיליוני בני האדם שחיים בקוטב הצפוני סובלים כבר עתה מהתחממות כדור הארץ. ברוסיה ובקנדה בתים קורסים בגלל השקיעה האיטית של הקרקע שנובעת מהפשרת שכבת האדמה הקפואה, צינורות נפט נסדקים וכך גם כבישים ומסלולי שדות תעופה.
ידען הסביבה – כדור הארץ
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~999779343~~~184&SiteName=hayadan
