אבי בליזובסקי, עורך אתר הידען
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/gpsolar060805.html
אתמול (שישי) הגיש ארגון גרינפיס לממלא מקום ראש הממשלה ושר התעשייה המסחר והתעסוקה , מר אהוד אולמרט , את "דו"ח גרינפיס לאנרגיה סולרית בישראל", במשרד התמ"ת בירושלים. הדו"ח, אשר מציג לראשונה ניתוח כדאיות כלכלית של שימוש נרחב בטכלוגית אנרגיה סולרית בישראל, ובמיוחד היכולת ליצור באמצעות אנרגיה סולרית אלפי מקומות עבודה חדשים במיוחד בנגב , וענף ייצוא משגשג.
בדו"ח שהוגש לאולמרט כותבים אנשי גרינפיס כי הקמת מקורות אנרגיה סולריים בהיקף של 2,000 מגהוואט, ייצור במשך 20 השנים הקרובות עד 5,450 מקומות עבודה חדשים, כשרוב התעסוקה תיווצר באיזורים המוגדרים כאיזורי עדיפות לאומית, במיוחד בנגב. לשם השוואה מטרתה של תוכנית ההשקעות החדשה של משרד התמ"ת, עידוד הקמת 4,500 מקומות עבודה בפריפריה.
אחד ממקורות המימון יבוא ממכירת זכויות פליטה למדינות אחרות (CDM). פרוטוקול קיוטו קובע מנגנונים של מימון למדינה שתימנע מפליטת מזהמים.
לפי הדו"ח צפוי למדינה רווח (תועלת עודפת מהוונת) של 2 מיליארד דולרים על פני עשרים השנים הקרובות, עוד לפני פוטנציאל היצוא. פוטצניאל השמש בזירו היום התיכון הוא שווה ערך ל-1.2 חביות נפט למ"ר מדי שנה.
לדברי נילי גרוסמן, מנהלת מאבק האנרגיה של גריניפיס, מדינות אלה מהוות שוק פוטנציאלי לטכנולוגיות שיפותחו בישראל, אשר הביקוש להן צפוי לעלות בשל עלית מחירי הדלקים וכניסתו לתוקף של פרוטוקול קיוטו. מדינות אחרות כמו גרמניה, יפן, ספרד ומדינת קליפורניה כבר השכילו לעודד טכנולוגיות אנרגיה סולרית באמצעות מדיניות ממשלתית תומכת וחלקן כבר הרוויחו מכך רווח עצום: הן היצואניות המובילות בעולם לטכנולוגיות אלה.
לדברי אנשי גרינפיס, השיב להם אולמרט כי הוא מבטיח ללמוד את הדו"ח, עד לשלב זה המשרד שלו תמך באנרגיה סולארית רק בכל הקשור לשלב המו"פ, וזאת באמצעות המדען הראשי.
בתשובה לשאלת אתר הידען מדוע פנו אנשי הארגון לשר אולמרט ולא לשר התשתיות בנימין בן אליעזר אמרה גרוסמן כי פנו גם למשרד התשתיות אך טרם נקבעה להם פגישה. "בכל מקרה, לאולמרט פנינו בנושאי ייצוא הטכנולוגיה, מקומות התעסוקה ופיתוח הנגב – שהם, כולם, נושאים שבגדר סמכותו כשר התמ"ת." אמרה גרוסמן.
ומוסיפה גרוסמן: "בתגובה להמלצותינו לנקוט בתמריצים כדי לעודד פיתוחו של שוק סולארי כמו במדינות מפותחות כדוגמת גרמניה ויפן, אמר אולמרט: 'אני בעד כלכלה חופשית ויחד עם זאת מאמין כי יש צורך בהתערבות ממשלתית מסוימת.'" מסכמת גרוסמן.
בדברי ההקדמה לדו"ח כותבת גרוסמן: "ישראל, כארץ שטופת שמש, המאכלסת את מיטב החוקרים בתחום הסולארי וכן כארץ מוצאה של הטכנולוגיה הסולארית-המסחרית המתקדמת והמוכחת ביותר בעולם, הינה בעלת פוטנציאל להפוך לאטרקציה סביבתית ולשמש כאור-לגויים תרתי-משמע. יישום נרחב של אנרגיה סולארית, עשוי אף להוביל לפיתוח ענף ייצוא משגשג ולהזניק את ישראל למעמד של מובילה עולמית בתחום. "
"יזמתי והגיתי את הדו"ח שלפניכם בכדי לבחון אחת ולתמיד את הטענות בדבר העלויות הגבוהות של יישום אנרגיה סולארית. " כותבת גרוסמן ומוסיפה כי: "על סמך הידע הבינלאומי שנצבר בארגון גרינפיס, בהסתמך על ניתוח סיפורי ההצלחה בעולם והמציאות הנוכחית בישראל, הגעתי להכרה כי מדינת ישראל ניצבת בפתחו של חלון הזדמנויות קצרצר, שאם תדע לנצלו, עשוי להניב לה תועלת רבה במגוון תחומים.
מפרט התועלות הוא מגוון ומקיף:
• אנרגיה ותשתיות – עצמאות אנרגטית, גיוון סל הדלקים וחסינות מפני עליית מחירי הדלקים
• בריאות וסביבה – מניעת תחלואה ומוות, הגנה ושיפור איכות האוויר, הקרקע, הים ומאגרי מי-התהום.
• תעסוקה וחברה – יצירת מקומות תעסוקה מגוונים ואיכותיים, העצמת אזורי הפריפריה.
• צמיחה כלכלית – שיפור מאזן התשלומים ואי-תלות בגורמי חוץ, הזרמת הון זר למשק הישראלי, פיתוח ענף ייצוא מבוקש.
• יחסי חוץ – עמידה בהתחייבויות בינ"ל, שיפור תדמיתה ומעמדה של המדינה.
"מתוך הרצון לתת ביטוי כמותי לניתוח האסטרטגי שערכנו, גרינפיס שכר את שירותיה של חברת אקו-אנרג'י, להכין עבורנו בחינת כדאיות כלכלית מקיפה של שימוש נרחב באנרגיה סולארית בישראל. חברת אקו-אנרג'י, מעורכי תוכנית האב למשק האנרגיה, נרתמה למשימה והכינה עבודה רצינית ומעמיקה." כותבת גרוסמן.
מימצאי הדו"ח
על פי ממצאי הדו"ח רואים בבירור כי שימוש נרחב באנרגיה סולארית בישראל יניב למשק תועלת עודפת של 181 מיליון $ ממוצע בשנה, ותועלת עודפת מהוונת של מעל 2 מיליארד $ במשך 20 שנה.
בכך מפריך הדו"ח את התפישה הנושנה לפיה השקעה באנרגיה סולארית אינה כדאית.
מסקנות והמלצות
מסקנות:
• העיתוי -הקמת פרוייקטים סולאריים בהיקף נרחב צריכה להתחיל בהקדם האפשרי.
• ההיקף – הרווח הכלכלי יבוא בתנאי שהיקף הפרוייקטים יהיה נרחב ויגדל בהדרגה.
המלצות:
דרושה תמיכה ממשלתית ישירה ו/או עקיפה בכדי להניע את כוחות השוק :
• יש להסיר את החסמים הבירוקרטיים ולהאיץ את הקמתה של תחנת הכוח הסולארית הראשונה בנגב.
• יש לקבוע יעדים ברורים מעוגנים בחקיקה כדי ליצור ודאות לפיתוח שוק סולארי
• יש להגדיר מנגנוני תימרוץ כגון: תעריף ירוק, מונה-נטו, מענקים, הלוואות מיוחדות, הטבות מס וכד'.
• הגדרת נקודות תמיכה ואיזון ליצירת כללי משחק הוגנים, מול משק החשמל הפוסילי המבוסס, שיעודדו "סביבה עסקית-מושכת-משקיעים".
לסיכום כותבת גרוסמן: "הדו"ח הזה עשוי להוות מדריך שמושי המצביע על הכדאיות, אך אל לו להישאר בכתובים בלבד. אנשים הם שמחוללים את השינוי. אנחנו בגרינפיס דוגלים בעשייה, ביזמות ובחדשנות. אנו מאמינים כי בידי מעצבי המדיניות לעודד את המגזר הציבורי והפרטי לייצר חשמל סולארי לרווחת כלל תושבי ישראל, האזור ולדורות הבאים."
ידען האנרגיה
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~232551920~~~170&SiteName=hayadan
