קישור ישיר
https://www.hayadan.org.il/genom041002.html
חיים שדמי ותמרה טראובמן
תהליך זיהוי התורם לפני הלידה-איור
ארבעה בתי חולים, שניים בישראל ושניים בארה”ב, היו שותפים ללידת תינוקת
בהפריית מבחנה, שהוריה הישראלים הביאו אותה לעולם כדי שתתרום מח עצם
להשתלה באחיה החולה. החלק המשמעותי והשנוי במחלוקת של ההליך – תהליכי
ההפריה ובחירת העובר המתאים להשתלה מבחינה גנטית – נערך בשני בתי חולים
שונים בארה”ב. לכן, לא התקיים בישראל דיון עקרוני בשאלה אם לאפשר הליך
מסוג זה. אתמול פירסם “ידיעות אחרונות” כי השתלת מח העצם נערכה בבית
החולים תל השומר לפני כארבעה חודשים.
בנם הבכור של ההורים, בן ה-,4 חלה באנמיה פנקוני, מחלה גנטית הפוגעת
בתפקוד מח העצם. מרבית החולים במחלה בגיל צעיר, מפתחים לוקמיה, ואילו
אצל חולים מבוגרים מתפתחת המחלה לסוגי סרטן אחרים. הסיכוי של שני הורים
הנושאים את הגן הגורם למחלה ללדת ילד חולה במחלה, הוא %.25
לידת ילד במטרה שיתרום לאחד מאחיו מח עצם שירפא אותו, בוצעה לראשונה לפני
כשנתיים, בבית חולים בדטרויט שבארה”ב, בידי ד”ר מרק יוז. המקרה של
המשפחה הישראלית הוא השלישי בעולם עד כה.
הוריו של הפעוט הישראלי שמעו על ההשתלות הקודמות, ובשיחות שקיימו עם
רופאים מתל השומר, בהם פרופ' גידי רכבי, מנהל המערך ההמטו-אונקולוגי בתל
השומר, ופרופ' יהושע דור, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים,
עלתה האפשרות לנסוע לארה”ב לצורך לידת תינוק בריא שישמש לתרומת מח עצם.
בתל השומר ערכו אבחון מדוייק של הגן הפגום וסיווג רקמות לבן החולה, כדי
להתאים אותם מאוחר יותר לאחד העוברים שייווצרו בהפריית המבחנה. אחר כך
נסעו ההורים למרכז רוקפלר בניו יורק, שם בוצעה לאם הפריית מבחנה.
לדברי רכבי, העוברים הועברו לבית החולים בדטרויט, שם בודד ד”ר יוז תא אחד
מכל עובר, כדי לבדוק מי מהם חולה באנמיה פנקוני ומי מתאים מבחינת סיווג
הרקמות שלו לילד החולה. העובר הנבחר הוחזר לרחם האם.
הלידה ארעה לפני כשמונה חודשים בבית החולים איכילוב. צוות מתל השומר
אסוף את דם חבל הטבור, המשמש ליצירת מח עצם. כעבור כארבעה חודשים השתילו
אותו רופאים מתל השומר, באמצעות עירוי דם לילד החולה.
לדברי רכבי, בעת ביצוע ההפריה, לא היתה בארץ היכולת המעבדתית לאיתור עובר
בריא ולבדיקת סיווג הרקמות. העובדה שתהליך בידוד העוברים, מציאת העובר
המתאים וההפריה נערכו בארה”ב, חסכה, לדבריו, את הצורך באישור ועדת
הלסינקי (הוועדה שמאשרת ניסויים וטיפולים חדשניים בבני אדם) וועדת
האתיקה בבית החולים ובמשרד הבריאות. “היו לנו התלבטויות, אבל מדובר
במחלה קשה שזה הפיתרון היחיד עבורה, וההורים היו מאוד שלמים עם הצעד
הזה”, אמר. לדבריו, ביצוע התהליך כולו בישראל, יחייב אישור מוקדם של
משרד הבריאות.
ואכן, השיטה ששימשה ליצירת התינוקת – שיטה המכונה “אבחון גנטי
טרום-השרשתי” – מעוררת מחלוקת בקרב רופאים וביו-אתיקאים. השיטה פותחה
באמצע שנות ה-80 במטרה למנוע לידת תינוקות החולים במחלות קשות וחשוכות
מרפא, שמהן בדרך כלל מתים בגיל הילדות. בהדרגה התרחב השימוש בשיטה גם
למנוע לידת תינוקות החולים במחלות שמאפשרות תוחלת חיים ארוכה יותר,
ושקיים עבורן טיפול שמקל על סבלם של החולים. בשנים האחרונות החלו רופאים
אמריקאים להציע את השיטה גם להורים המעוניינים לבחור מראש את מין
היילוד, ולפני כשנתיים החלו להשתמש בה לשם בחירת תינוקות שישמשו תורמי
מח עצם לאחיהם.
יש הטוענים שהשיטה מייצגת צורה חדשה שלהשבחה גנטית. המתנגדים מזהירים כי
כבר היום משמשת השיטה למטרות שאינן רפואיות, וכי בעתיד היא עלולה לשמש
למניעת לידת תינוקות עם תכונות “לא רצויות” אחרות, כמו אינטילגנציה
נמוכה. ואולם, לדברי פרופ' דניאל זידמן, מומחה להפריות חוץ גופיות
משיבא, “כשיש לך מקרה ספציפי של ילד שאתה רוצה להציל, יש לכך הצדקה.
כהורה הייתי עושה אותו דבר”.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~337286803~~~47&SiteName=hayadan
