גמל בטוסקנה * דרום אירופה תהפוך מיער למדבר

מדבריות בצרפת? סופות חול ברומא? * מומחים מזהירים
שכבר ב-15 השנים הקרובות נראה איך אירופה הופכת
ליותר ויותר מדברית

מעריב

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/climatchange1.html

דמיינו לרגע שממה, חולות נודדים, דיונות צהובות, אבק וחום נוראי. עכשיו תחברו את התמונה הזו עם אתרי תיירות כמו הקולוסיאום ברומא וחופי הרביירה הצרפתית. ונניח שכבר חורף ואתם עומדים לצאת לחופשת הסקי לה חיכיתם כל הקיץ.
אתם כבר בדרך לטיסה שתיקח אתכם להרי האלפים. כל הציוד מוכן וארוז וסוכן הנסיעות על הקו: “מצטערים, הודיעו לנו כרגע שאין מספיק שלג במדרונות. האתר אליו נירשמתם סגור עד לחורף הבא”. בצער רב אתם פורקים את המזוודות ומנחמים את עצמכם. בחורף הבא? בחרמון? אולי בכלל תישארו בארץ, תקפצו לסחנה עם הילדים.

התמונה הללו הן חלק מהתחזית של מומחים לחלקים נרחבים בעולם, כולל אזורים באירופה ובמזרח-התיכון. במאה השנים הקרובות הטמפרטורה הממוצעת באירופה תהיה
גבוהה כמעט בשמונה מעלות, וגובה פני הים, העולה אף הוא בהתמדה, יביא עמו שטפונות שלא נראו כדוגמתם ואחריהם בצורות ממושכות. אקלים קיצוני, בלתי צפוי ולא יציב מתחיל לתת את אותותיו כבר עכשיו, אבל זהו רק קצה הקרחון. תוסיפו
לזה רעב, עוני, קשיי נשימה ומיגרנות ותבינו שהגרוע מכל עוד לפנינו. הכינו את הגמלים והמצופים. התפשטות המדבר באזורים שה יו לפני כן פוריים וגשומים, תופעה המכונה מדבור,
היא אחת הסכנות הממשיות העומדות כיום על הקיום האנושי. היא פוגעת, אפילו עכשיו, כמעט בכל מדינות העולם במידה זו או אחרת, ונכון להיום נראה כי היא רק מחמירה. מדענים רבים כבר מזהירים ואומרים שההתחממות הגלובלית פוגעת בקרחונים ובפסגות מושלגות המשמשות כאתרי סקי. התוצאות ייראו על פני השטח בתוך פחות מ-15 שנים. מספר אתרי סקי נמוכים צפויים להגיע למצב בו אין בהם שלג בכלל והם
ייאלצו להסגר. מיליארד איש כבר נפגעו
פרופ' פנחס אלפרט, מומחה להשפעות שינויים אזוריים על האקלים בחוג לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל-אביב, אומר שתחזיות המדבור המקומיות למאה השנים הקרובות הן גרועות מאוד. ההתחממות האזורית תחמיר והטמפרטורה הממוצעת צפויה לעלות בין שתיים לשש מעלות. “אולי זה לא שמע הרבה, אבל יש לכך משמעות גדולה והשלכות רבות, בעיקר כשזה מגיע לטמפרטורות קיצוניות, יובש ושטפונות”, הוא אומר כאשר הטבע לא מצליח יותר לפצות על תהליכי הסחף טבעיים בעצמו, תופעת המדבור מתחילה לתת את אותותיה, להרוס את שכבות האדמה העליונות, להפשיט קרקעות רגישות מכל יכולת הייצור שלהם, ובסופו של דבר להביא עימה גם עוני ומחסור במזון ובמים.

כמעט 70 אחוז מהאדמה המנוצלת בעולם סובלת במאה האחרונה מסחף ומירידה משמעותית באיכות פוריותה. מיליארד בני אדם, כשישית מאוכלוסיית העולם, כבר
נפגעו מהמדבור והשלכותיה, ורבים מהם נאלצים לנדוד ולעבור לערים הגודלות על-מנת למצוא פרנסה ומזון.

התחממות כדור הארץ, תהליך עולמי שמשמעותו הפשוטה היא פחות גשמים ויותר אזורים צחיחים, היא לא הגורם הבלעדי לסכנת המדבור. ההתחממות היא תהליך עולמי
גלובלי, אבל המדבור מושפע בעיקר מתהליכים מקומיים, פיזיים וכימיים, שגורמים לסחף מוגבר. כך, למשל, התיישבות צפופה באזור מסוים, וניסיון לספק את צרכי המזון של האוכלוסיה בעזרת גידול חקלאי מוגזם, יגרמו לניצול מופרז של פוריות האדמה ושחיקתה, לניתוקה מהקרקע התחתונה ובעצם מבטיחים את היסחפותה בגשם או בסופת החול הקרובים. גם לעצים יש תפקיד חשוב בשמירת האדמה הפוריה צמודה לקרקע הבסיס, ולכן כריתתם תגרום לשחרור האחיזה, ושוב לסחף. מרעה מוגזם והשקיה לא נכונה, הכל
מעשה ידי אדם, רק מזינים את התופעה ומעודדים אותה. הבעיה מתחילה בגלל התהליך המעגלי הנמצא בבסיס אפקט המדבור – כפי שצמחיה מביאה איתה גם לחות, ולכן גם
עננים וגשם, כך גם אזורים בהירים וצחיחים יוצרים בהכרח יותר יובש ופחות משקעים.

פעם היה פה אגם הסכנות שבמדבור ברורות: כשהתופעה חמורה נוצרות בעיות של מחסור במים, מזון
ופרנסה, הכחדה של זני יונקים, זוחלים, חרקים וצמחים מקומיים, וכמובן עוני. אולם גם כשהתופעה נמצאת בתחילתה, השפעותיה ניכרות – לא רק שהיא מזרזת את
תהליך ההתחממות, המסת הקרחונים והשלג, גם היובש והצחיחות המלווים אותה גורמים לאבק רב הנישא למרחקים, אשר כתוצאה ממנו נוצרות סופות חול, וענני אבק החוסמים את אור השמש. כל אלה גורמים פוגעים באיכות החיים ומעלים את הסיכויים לפגיעה בבריאותם של אלו החיים באותם אזורים: החל מכאבי ראש קשים ועייפות ועד
אלרגיות קשות ועליה בשכיחות מחלות נשימתיות כמו אסטמה וברונכיט. כדוגמה קיצונית להשפעתו ההרסנית של המדבור אפשר להצביע על ימת אראל שבאוזבקיסטן. לפני ארבעים שנה בסך הכל, היה אזור הימה נמל סואן ואתר דיג
מוצלח. האגם, שהיה פעם רביעי בגודלו בעולם הפך כמעט כולו למדבר, והאזורים המולבנים בו, הנראים מרחוק כשלג, הם למעשה מלח. היום אפשר למצוא באזור בעיקר
מחלות. אחוז הסרטן, השחפת והמומים המולדים של תושבי האזור גבוה פי שלושים מבעבר, בגלל זיהום המים במלח ובחומרי הדברה. תושבי המקום מעידי ם כי האוכל
והפרנסה גוועו יחד עם האגם שלהם, והם סובלים באופן תמידי מרעב וחולי. בשנים האחרונות הצטרף האו”ם למאבק בתופעה תוך ניסיון להעלות את עידוד המודעות לבעיה. גם אם זה נשמע אפוקלפיטי, מומחים באו”ם חוזרים ומזהירים שתוך מספר שנים חלקים נרחבים בעולם יהפכו לערמות של אבק ושממה אחת גדולה. אבל אל לנו לחשוב לרגע שבעיית המדבור היא נכסן של המדינות המתפתחות בלבד ושאין היא מאיימת על אזורנו. להיפך. גם באירופה חוששים שיובש כמו זה שפגע בימת אראל יגיע גם אליהם, בעיקר לדרום אירופה ולמדינות הים תיכוניות. במרוקו, למשל, כבר מזהירים כי 90 אחוז משטחי המדינה נמצאים תחת איום המדבור,
בגלל גידול האוכלוסיה, הפיתוח הבלתי מבוקר של התשתית המקומית וניצול המקורות הטבעיים במידה מוגזמת ולא נכונה.

במדינות דרום אירופה כבר יודעים שגידול הזיתים הנמרץ גורם לפגיעה סביבתית חמורה, לנזק בלתי-הפיך באיכות האדמה ולהתפשטות המדבור. תחזיות אחרונות מראות
שבקצב הגידול הנוכחי המדבור עומד לפגוע בשליש משטחה של אירופה. אולם החשש הגדול של האירופאים היום הוא מהנזק הנגרם לפסגות האלפיניות, המשמשות כאתרי
סקי ומביאות תיירים ר בים. לפי הערכות אחרונות, עד סוף המאה הנוכחית, בין 50 ל-90 אחוזים מקרחוני האלפים יימסו ויעלמו כליל. קו הגבול של קרחוני ההרים ממשיך לסגת ואתרי סקי נמוכים נערכים לשאת בתוצאות ומה אצלנו? ובכן, באופן מפתיע, הנזקים המקומיים, אלה הנגרמים על-ידי התושבים באופן נקודתי, אינם חמורים כמו ביתר מדינות הים התיכון. פרופ' אלפרט אפילו מציין שבארץ מתקיימות תופעות המדבור והאנטי-מדבור במקביל. “תופעת ניצול היתר של הקרקע לא מתרחשת בארץ. אולם אנו נתונים להשפעת האדם
בסקאלה הגלובלית”, מסביר אלפרט. “ההשפעה המקומית בדרום היא דווקא חיובית”, הוא אומר, “גם כתוצאה מהתיישבות המביאה לשתילה מוגברת של ירק היוצר לחות
ומעודד משקעים, וגם כתוצאה מתשתיות כמו המוביל הארצי שהביאו לשינוי צבע הקרקע מבהיר לירוק”. עם זאת אלפרט אינו ממליץ לשקוע בשאננות. “אזור הים התיכון נפגע קשות מהתחממות כדור הארץ. תופעת אפיקי ים-סוף – המביאה עימה יובש ושטפונות, הכפילה את עצמה בשנים האחרונות. התחזיות לעתיד מבשרות דברים גרועים בהרבה ואנחנו מקווים שהן מוגזמות. מה שבטוח, המסלול בו אנו נמצאים, אינו טוב”, הוא מסכם.

ידען הסביבה – כדור הארץ

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~573196344~~~61&SiteName=hayadan