בכמה מעלה פארק הירקון את שווי הדירות הסמוכות אליו, ומה ההפסד הכלכלי מהידרדרות מצבה של שונית האלמוגים באילת
צפריר רינת, הארץ (וואלה!)
פארק הירקון. הערך המוסף הכולל של הדירות הסמוכות לפארק הוא 37 מיליון דולר
קישור ישיר לדף זה:
https://www.hayadan.org.il/parkvalue.html
אחד הטיעונים הקבועים של גורמים התומכים בפיתוח ובנייה הוא שקדמה כלכלית מצדיקה פגיעה במשאבי טבע וכי ניתן להקריב שטחים המיועדים לפארקים או שמורות טבע לטובת כביש מהיר או אזור תעשייה. אולם בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת בעולם ובישראל פעילות מחקרית המוכיחה שלמשאבים אלה יש ערך כלכלי רב ושיש לקחת זאת בחשבון כאשר דנים בתוכניות בנייה.
באחרונה השלים ג'פרי ויגלוס מהמכון הבין-אוניברסיטאי באילת, בשיתוף עם חוקרים מהאוניברסיטאות חיפה ובר אילן, מחקר שבו נבדקה ההשפעה הכלכלית שיש להידרדרות במצב שונית האלמוגים באילת. מטרת המחקר היתה לתת הערכה כלכלית של מאפיינים שונים של השונית – בהירות המים, עושר מיני בעלי החיים ומצב האלמוגים.
לצוללנים המגיעים לאזור הוצגו סרטוני וידיאו של השונית במצבים שונים. הצוללנים נשאלו כמה כסף היו מוכנים לשלם, בנוסף לתשלום הנוכחי לכל צלילה, כדי להביא לשיפור מצב השונית. ניתוח של התשובות הראה שהנשאלים היו מוכנים להוסיף 5 עד 11.8 שקלים כדי לשפר את מצב השונית. הנכונות לשלם עלתה ככל שהובטח שיפור משמעותי יותר במצב השונית. אם מכפילים את הסכום שהצוללנים שנשאלו היו מוכנים לשלם בעבור שיפור משמעותי במצב השונית במספר הצלילות השנתי באילת, כמה מאות אלפים, מגיעים לכ-13 מיליון שקלים לשנה.
את הסכום הזה מגדירים החוקרים כעלות החברתית של הנזקים הנגרמים לשונית. זהו רק חלק מהעלות החברתית הכוללת של נזקי השונית, מכיוון שבאילת יש פעילות נרחבת של צלילה עם שנורקלים בלבד ושל סירות עם קרקעית שקופה, המאפשרת תצפית על השונית. גם פעילויות אלה נפגעות עקב ההחמרה במצב השונית.
הערך הכלכלי-החברתי של פארק הירקון נאמד בעבודת מחקר של נורית זכאי מפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, שהסתיימה בשנה שעברה. זכאי בדקה את השפעת הפארק על ערך הדירות הסמוכות אליו. בנוסף, היא ערכה ראיונות עם מבקרים בפארק ושאלה אותם כמה כסף היו מוכנים לשלם תמורת השימוש בפארק.
בדיקת ערך הדירות נעשתה באזור שבין רחוב ארלוזורוב בתל אביב לבין פארק הירקון. היא הראתה שדירה הממוקמת במרחק של עד מאה מטרים מהפארק יקרה יותר ב-136 דולר לכל מ”ר לעומת דירה הנמצאת במרחק של כקילומטר ממנו. זוהי תוספת של 11 אלף דולר לדירה בגודל של 83 מ”ר. הערך המוסף הכולל של הדירות בזכות הקרבה המיידית לפארק הוא 37 מיליון דולר. זאת הערכת מינימום מכיוון שבחישוב זה לא נכללו דירות המרוחקות מעט יותר ממאה מטרים מהפארק ודירות בשכונות הסמוכות לפארק ברמת גן.
על פי הראיונות שערכה זכאי, משקי בית מוכנים לשלם בעבור שימור הפארק תשלום חד פעמי (שייפרש על פני שנה) של כ-514 שקלים. אם מניחים שכל המבקרים בפארק (כ-220 אלף משקי בית בשנה) מוכנים לשלם את הסכום הזה, מקבלים יותר ממאה מיליון שקלים.
המחקר של זכאי מראה שיש ערך כלכלי ניכר לקיומו של הפארק. ערך זה קטן בהרבה מהערכים שניתן היה לקבל אילו היו מאפשרים שימושי נדל”ן בשטחי הפארק. אולם כוחה של בדיקת האומדן הכלכלי הוא בכך שהיא מצביעה על סוג נוסף של תועלת ממקום כמו פארק עירוני גדול. פארקים אלה גורמים בין השאר למיתון השפעות החום, וזאת מכיוון שהטמפרטורות בסביבתם נמוכות הרבה יותר מהטמפרטורות באזורים אחרים (ההבדל מגיע עד שלוש וחצי מעלות). הפארקים מאפשרים גם ניקוז שיטפונות, קיום מגוון עשיר של צומח וחי והעשרה של מי תהום.
מבחינה חברתית, פארקים מסייעים להתחדשות עירונית באזורים שסבלו מעזובה ומאפשרים לאנשים שאין להם מכונית לעסוק בפעילות נופש ופנאי בסמוך לבתיהם. החשיבות של יתרונות אלה רק תגבר בעתיד כאשר השטחים הפתוחים האחרים ילכו וייעלמו לטובת בנייה.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~626615116~~~272&SiteName=hayadan
