גם בחברת קופי המקוק יש מי שתפקידו לשמור על הסדר הציבורי

כששני קופים רבים, השוטר בא ומפריד ביניהם * קופי מקוק. “השוטרים” ממקמים את עצמם בין שני קופים נצים ומאיימים על שניהם במידה שווה

לרוב האנשים יש רגשות מעורבים ביחס לשוטרים. מצד אחד, הם מגינים על חיים ורכוש. מצד אחר, אתה לא רוצה לפגוש בהם כשהרגל שלך לוחצת בטעות יותר מדי על דוושת הגז. כך או כך, רק מעטים יטענו שחברה אנושית יכולה להסתדר ללא שוטרים. אפילו בכפרים קטנים, שבהם כולם מכירים את כולם והפשיעה מינימלית, השוטר המקומי הוא נוכחות חיונית ומרגיעה.

האם השיטור הוא נחלת בני האדם בלבד? לא, טוענים ד”ר ג'סיקה פלק ממכון סנטה פה בניו מקסיקו ועמיתיה. לדבריהם, גם בחברת הקופים יש פרטים המתפקדים כשוטרים. וכאשר השוטרים האלה אינם נמצאים בשטח, חייהם של הקופים נהפכים להרבה פחות מאושרים.

כוחות השיטור בחברת הקופים הם קבוצות קטנות של פרטים בעלי מעמד חברתי גבוה. מה שמבדיל בין “השוטרים” לבין זכרים ונקבות “אלפא” רגילים הוא שהם לא מסתפקים בהגנה על האינטרסים שלהם. הם עושים גם את זה, כמובן, אבל הם גם מסייעים ליישב קונפליקטים בין פרטים נמוכים מהם במדרג החברתי, שאין להם כל אינטרסים בהם.

ד”ר פלק ועמיתיה גילו את ההתנהגות הזאת במחקר קודם. המחקר החדש שלהם, שהתמקד בקופי מקוק זנב החזיר (Pig-Tailed Macaque) ופורסם בשבוע שעבר בכתב העת “Nature”, בדק עד כמה חשובה פעילות השיטור לשמירת ההרמוניה החברתית. כדי לעשות זאת השתמשה ד”ר פלק בשיטת מחקר המשמשת בעיקר גנטיקאים. אלה נוהגים להשתיק גן מסוים ולראות איזו השפעה יש להשתקה על המנגנון הביוכימי של התא. פלק עשתה דבר דומה: היא הוציאה את הקופים שמתפקדים כשוטרים מהקבוצה שבה הם חיים ובדקה כיצד הדבר משפיע על המרקם החברתי בקבוצה.

הקבוצה שפלק בדקה כללה 84 פרטים, ש-45 מהם היו בוגרים. כלפי ארבעה פרטים – שלושה זכרים ונקבה אחת – הפגינו הקופים בקבוצה התנהגות כנועה. ארבעת הפרטים הללו, הבחינה פלק, שימשו ככוח שיטור ונהגו להתערב בקטטות בין קופים בקבוצה. הם מיקמו את עצמם בין שני קופים נצים ואיימו על שניהם במידה שווה – הם לא גילו העדפה כלפי אף אחד מהם.

כדי להעריך את השפעתה של פעילות השיטור תיעדו החוקרים בתחילה את יחסי הגומלין בין הקופים בקבוצה. הם בחנו התנהגויות כמו טיפוח פרווה (Grooming), שהייה בקרבת פרטים אחרים, ומשחק. בשלב הבא הם הוציאו מהקבוצה לזמן מוגבל את שלושת “השוטרים” הזכרים (“השוטרת” לא הוצאה משום שהחוקרים חששו כי הדבר יפגע קשות במרקם החברתי). שלושת הזכרים הוצאו מהקבוצה פעם בשבועיים למשך עשר שעות; בפרק זמן ובתדירות כאלה, שיערו החוקרים, חסרונם של “השוטרים” יורגש, אך עדיין לא יתעורר מאבק בין זכרים אחרים על השליטה בקבוצה.

מה שקרה בקבוצת הקופים בעת העדרותם הזמנית של “השוטרים” הבהיר כי השיטור חיוני לשמירת היציבות של הקבוצה. מספר הפעמים שבהן קופים טיפחו את פרוות חבריהם פחת; הקופים שיחקו פחות זה עם זה; והמבנה החברתי של הקבוצה התפרק והקופים התחלקו לקליקות. כמו כן גדל מספר התקריות האלימות בין הקופים בקבוצה.

ד”ר פלק משערת שמטרת השיטור בחברת קופי המקוק היא לאפשר לקופים לקיים יחסי גומלין חברתיים נרחבים תוך סיכון מועט, ובכך לאפשר את קיומה של קבוצה גדולה. התועלת שמפיקים מכך הקופים השוטרים עצמם היא כפולה: קבוצה גדולה היא בעלת יכולת משופרת להגן על עצמה, ומספר הנקבות בה גדול. בחברה הקופית כמו בחברה האנושית, למעמד הגבוה יש פריווילגיות, אבל גם חובות.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~389504532~~~195&SiteName=hayadan