מפעילי החללית חוששים עם זאת שיגרם לה נזק בגלל הקרינה העצומה בקרבת איו אך מוכנים להסתכן בהקרבת החללית עבור הסיכוי להשיג תמונות טובות של הרי הגעש
מאת אבי בליזובסקי
החללית גלילאו, הנמצאת במסע בן 4 שנים במערכת צדק וירחיו מתוכננת להפגש ב-11 באוקטובר עם הירח איו, שהוא הגוף הוולקני ביותר בכל מערכת השמש. גלילאו תתקרב עד לגובה של 612 קילומטרים מעל פני השטח הלוהטים של איו בשעה 1.06 בלילה ( 7:06 בבוקר שעון ישראל משום שבחוף המזרחי עדיין יש שעון קיץ), והמכשירים שעל סיפונה יצלמו את התמונות הקרובות ביותר של איו עד כה.
"איו הוא מעבדה טבעית לפעילות וולקנית" אומרת ד"ר דואן
בינשלדר ,Bindschadler מנהלת תכנון המצבעים המדעיים
בפרוייקט גלילאו. באמצעות לימוד איו מקרוב, נוכל ללמוד
מתי וכיצד הרי געש מתפרצים ומדוע הם פועלים כפי שהם
פועלים. הדבר יסייע להבנת התנגות הרי הגעש על כדור הארץ".
אמרה.
במהלך הטיסה הקרובה, יפענחו המדענים באמצעות המכשירים
נתונים אודות הכימיה של איו, פיזור החום שם, כוח המשיכה
והשדות המגנטיים של הירח הצדקי. זאת כאמור בנוסף לתמונות
באור הנראה ובחלקים אחרים של הספקטרום האלקטרו-מגנטי.
הדבר יהווה אוצר עבור המדענים ואולם למהנדסים ההתקרבות
הזו תהיה אתגר גדול בשל הסכנה הנובעת מחגורת הקרינה של
צדק (שאיו שוכן בתוכה), ואשר הקרינה החזקה עלולה לפגום
בביצועי החללית ואפילו לשתק כמה ממכשירה. בכל מקרה, גם
אחוז קטן מהקרינה שהם יהיו מוכנים להתיר לחללית היא קרינה
המספיקה להרוג בני אדם לו היו נמצאים שם.
"אנחנו מצפים שהחללית תשרוד את ההתקרבות הזאת, אף כי
הקרינה עלולה לגרום לשיתוק המחשבים או אולי אף לגרום נזק
בלתי הפיך לרכיבים אלקטרוניים קריטיים", אומר ויין סיבל,
,Wayne Sible סגן מנהל פרוייקט גלילאו. יש גם אפשרות שאם
החללית תחטוף קרינה חזקה מדי
היא אפילו לא תשרוד את המעבר בקרבת איו. בגלל האפשרות
הזאת, תכננו את ההתקרבות לאיו לקראת סוף השנתיים של הארכת
הפרוייקט (הפרוייקט היה אמור להסתיים בדצמבר ,1997 אך
הוארך בשנתיים והחללית חקרה בהם את ירחיו של צדק – בעיקר
את אירופה). לאחר שהקיפה את צדק במשך קרוב לארבע שנים,
החללית יותר מאשר מילאה את מטרות המשימה, כך שנראה סביר
שניקח סיכון מחושב וניתן מבט קרוב יותר על מטרה שיש בה
עושר של נתונים מדעיים.
כדי להתכונן לנזק אפשרי במהלך ההתקרבות, תכנתו המהנדסים
תוכנה מתוחכמת כדי לסייע לחללית להחלץ לבדה מהמשבר ולצאת
החוצה מאיזור איו, ברגע שהיא מרגישה שינוי קל בפעולת אחד
או יותר ממכשיריה. בשל המרחק לצדק, אין אפשרות לנווט את
החללית בזמן אמת, ולפיכך יש צורך לספק לה מעט תבונה
עצמית.
גלילאו היא החללית הראשונה שהקיפה את צדק באופן מסודר
במשך זמן רב (חלליות פיוניר וויאג'ר בשנות השבעים
והשמונים רק חלפו ליד צדק ואולי הקיפו אותו פעם אחת). מאז
היא סיפקה אלפי תמונות צבעוניות של צדק וירחיו, כך למשל
אישרה קיומו של אוקיאנוס נוזלי מתחת לגוש הקרח בירח
אירופה – מרכיב חיוני באפשרות לחיים שם. הודות למידע
שנשלח ע"י גלילאו יודעים היום המדענים נתונים רבים על מזג
האוויר על צדק והרכב ירחיו. בדרך לצדק הצליחה החללית לצלם
מקרוב את האסטרואידים גספרה ואידה, וכן צילמה את ההרס
שגרמו שברי השביט שומייקר-לוי 9 שהתרסק על צדק ב.1994
הישגים אלו ראויים לציון מאחר ובדרכה לצדק ארעה תקלה
באנטנה הראשית המשדרת את הנתונים לכדור הארץ, וכך היא
יכולה להעביר רק אלף סיביות לשניה במקום 134 אלף כמתוכנן,
דבר המאט את אפשרות המחקר באמצעות החללית.
אם הכל ילך כשורה, מתכננים המדענים מבצע נועז עוד יותר
ב-26 בנובמבר – התקרבות נוספת לאיו, והפעם לגובה של 300
קילומטרים.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~321542032~~~19&SiteName=hayadan
