שינויים בפני הקרקע ונסיגת כיפות הקרח עשויים להעיד על פְּנים חם ועל התחממות כוכב-הלכת מאדים. וגם – אטמוספרת מאדים הדלילה אינה מתאימה למטוסים, אך ייתכן שכדור פורח יסתדר בה מצוין. חדשות מכוכב הלכת האדום
יורם אורעד, גליליאו
מאדים הוא כוכב-לכת דינמי יותר מכפי שחשבנו עד כה. כך מסתמן מתמונות שצילמה החללית מארס גלובל סורוויור (Mars Global Surveyor), המקיפה את מאדים מאז חודש ספטמבר 1997
בתצלומיה של החללית התגלו על מאדים ערוצים שלא התקיימו לפני שלוש שנים בלבד. ערוצים חדשים אלה עשויים להעיד על רעידות אדמה, שהן ביטוי לפעילות סייסמית רבה יותר משסברו עד כה שמתרחשת במאדים.
תמונות שצולמו מן החללית מראות גם, שבמהלך השנתיים האחרונות התרחשו במאדים הידרדרויות סלעים, תופעה נוספת המחזקת את ההשערה כי מתרחשות במאדים רעידות אדמה. ג'ק מוסטרד (Mustard), פרופסור לגיאולוגיה באוניברסיטת בראון (Brown University), טוען שמשמעות הדבר היא שפנים כוכב-הלכת הוא חם, ומכאן שייתכן שבחלקים הפנימיים שלו קיימים תנאים המאפשרים חיים (לפחות מבחינת הטמפרטורה).
הפעילות הסייסמית המוגברת, שעליה מרמזים הממצאים, אינה התגלית היחידה המורה שמאדים שונה משחשבנו. גם מעל לאופי האקלים בכוכב-הלכת מרחף עתה סימן שאלה. ד”ר מיכאל מאלין (Malin), החוקר הראשי של מצלמת החללית מארס גלובל סורוויור, מספר כי רכסי קרח על פני הקוטב הדרומי של מאדים הולכים ונסוגים. קצב נסיגתם הוא מהיר ביותר – 3 מטרים לשנת מאדים אחת (שנת מאדים שווה ל-1.88 שנות כדור-הארץ). נסיגת רכסי הקרח מעידה כי כוכב-הלכת הולך ומתחמם, תופעה שהסיבה או הסיבות לה אינן ידועות.
בנובמבר 2006 עתידה חללית נוספת להצטרף אל מארס גלובל סורוויור. זוהי החללית מארס רקונסנס אורביטר (Mars Reconnaissance Orbiter), ששוגרה באוגוסט 2005 ועושה כעת את דרכה אל מאדים. “חוקרת” צעירה זו תסייע, בוודאי, לאחותה הוותיקה לחשוף ממצאים נוספים על השינויים המתרחשים בכוכב-הלכת האדום.
בלונים פורחים מעל אדמת מאדים
למרות הממצאים העדכניים, המרהיבים והמדויקים ששולחים לנו רכבי המאדים ספיריט (Spirit) ואופורטיוניטי (Opportunity) כבר שנתיים, הרי שמהירות התקדמותם על פני המאדים היא אטית ביותר. עד כה עשה כל אחד מהם כברת דרך של קילומטרים אחדים בלבד. רכבי המאדים מספקים תמונות בהפרדה (רזולוציה) גבוהה, משום שהם נמצאים ממש על פני כוכב-הלכת; לעומת זאת, הם מתמקדים באזור מצומצם בלבד. חלליות המקיפות את מאדים יכולות לצלם כל מקום, או כמעט כל מקום, על פני כוכב-הלכת, אך ברזולוציההפרדה נמוכה, בגלל מרחקן הרב ממנו.
מטוסים שיטוסו מעל פני מאדים יכולים, לכאורה, לבצע משימת חקר שבה ישולבו שני היתרונות – יתרון הרזולוציה הגבוהה של כלי הרכב המשוטטים על פני מאדים, ויתרון היכולת לחקור שטח גדול בזמן קצר, שהוא יתרונן של החלליות. הבעיה היא שאטמוספרת מאדים דלילה מאוד, ומלאי הדלק של מטוס אינו מאפשר טיסה שאורכה למעלה משעה.
האם אי-אפשר, אם כן, לשלב את יתרון הרזולוציה הגבוהה עם יתרון היכולת לחקור שטח גדול של פני כוכב-הלכת בזמן קצר? אנשי החברה הגלובלית לתעופה וחלל של אלטדנה בקליפורניה (Aerospace Corporation of Altadena Global) טוענים שהדבר אפשרי. הכלי שיעשה זאת יהיה, לטענתם… כדור פורח. כדור פורח הוא כלי זול, וצריכת האנרגיה שלו נמוכה. על מנת שיהיה שימושי לחקר מאדים, יהיה צורך להעניק לו גם יכולת ניווט. כדי לעשות זאת יהיה הכדור הפורח מצויד בכבל באורך של קילומטרים אחדים, שישתלשל מתחתיו. אל קצה הכבל תהיה צמודה כנף. הרוחות הנושבות על פני מאדים יגרמו להיווצרותו של כוח עילוי שיפעל על הכנף. כוח זה יוטה באמצעות הזזת הכנף, ויאפשר לכדור הפורח לנוע בכיוון הרצוי.
הכדור הפורח יוכל לנוע בגובה של כמה קילומטרים מעל פני הקרקע, ויאפשר תצפית מדויקת בתצורות סלעים בדופנותיהם של קניונים ובכיפות הקטבים של מאדים. עקב גובהו הנמוך מעל פני הקרקע, יוכל הכדור הפורח להפיק תמונות ברזולוציה גבוהה תוך שימוש במצלמות קטנות. החוקרים שעל כדור-הארץ יוכלו לכוון את תנועת הכדור הפורח לפי המידע שיספקו חלליות המקיפות את מאדים, כדי לחקור אזורים המופיעים בתמונות באופן מדויק ומפורט יותר. באמצעות הכדור הפורח יהיה אפשר לשלוח לאותם אזורים גם מעבדות ניידות, שיונחתו על פני הקרקע ויחקרו אותם באותה רמת פירוט שאליה מגיעים כיום רכבי המאדים.
האם בעוד שנים ספורות ייערך חקר המאדים על-ידי עדרים של בלונים פורחים, שישוטטו בגובה לא-רב מעל פני השטח שלו?
ידען מאדים
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~383969619~~~16&SiteName=hayadan
