על פי דו”ח של חוקרים בקליפורניה, את המידע שיוצר בעולם ב-2002אפשר לאחסן ב-9,500,000,000,000 ספרים
יובל דרור, הארץ, חדשות וואלה!
עובד ספרייה אחרי רעידת האדמה בסנדאיי, יפן
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/informationoverload.html
התחושה כי כמויות עצומות של מידע מציפות את האנושות מכל הכיוונים קיבלה באחרונה חיזוק מדעי, כשחוקרים מאוניברסיטת קליפורניה הפיקו בפעם השנייה דו”ח הקובע כמה מידע יש בעולם. לפי הדו”ח, כמות המידע שאוחסנה בעולם ב-2002 גדולה פי חצי מיליון מכמות המידע שמאוחסנת בספריית הקונגרס בארה”ב, שבה 19 מיליון ספרים. רשת האינטרנט לבדה מכילה כמות מידע הגדולה פי 17 מהכמות המאוחסנת בספריית הקונגרס (170 טרה-ביית של מידע).
החוקרים מעריכים כי כמות המידע החדש שאוחסנה בעולם ב-2002 – בכל מדיה שהיא – כפול בהשוואה לכמות המידע שאוחסנה ב-1999. למעשה, כמות המידע שנוצרה מאז 1998 גדולה מהיקף המידע שיצרו בני האדם משחר ההיסטוריה עד אותה שנה.
הדו”ח מתפרסם בצלו של ויכוח בשאלה אם המידע החדש המופק מדי שנה מסייע לאנושות להתקדם – או דווקא מעכב אותה, בכך שהוא מייצר “רעש רקע” שמקשה על האנשים למצוא את המידע שהם מחפשים. ב-1999 פירסמו חוקרי אוניברסיטת קליפורניה את הדו”ח הראשון שניסה לכמת את המידע האגור בעולם על גבי נייר, סרטי צילום, מדיה מגנטית (קלטות, דיסקטים, כוננים קשיחים וכדומה) ומדיה אופטית (תקליטורים, תקליטורי DVD וכדומה). לשם כך חישבו כמה נפח יידרש כדי לאחסן בכונן קשיח קובץ שבו סריקת תמונה, דף מעיתון או עמוד מספר ולאחר מכן ביצעו את המכפלות הדרושות כדי לגלות כמה נפח יידרש לאחסון כל המידע שבעולם.
יחידת הבסיס של המידע הדיגיטלי היא “בייט” – כל תו מידע שווה לבייט אחד. מתוצאות הדו”ח עולה, כי בעבור כל אדם על פני כדור הארץ מאוחסנים מדי שנה בממוצע 800 מגה-בייט של מידע (מגה-בייט – מיליון בתים). הכמות השנתית, שאפשר להשוותה לכשני תקליטונים ביום, כפולה מהכמות שנרשמה ב-1999.
החוקרים אומדים את נפח כל המידע שאוחסן ב-2002 במספר עצום: כחמישה אקסה-בייט. לשם השוואה, אם היו סורקים את 19 מיליון ספרי ספריית הקונגרס ושומרים אותם בכוננים קשיחים הם היו תופסים 10 טרה-בייט – כמות הקטנה פי חצי מיליון.
היכן מאוחסן כל המידע הזה? לפי הדו”ח, 92% ממנו מאוחסנים על כוננים קשיחים, 7% שמורים בסרטי צילום ועוד 0.002% על מדיה אופטית. למרות שנדמה שמידע המודפס על נייר נמצא בכל מקום, רק 0.01% מכלל המידע בעולם מודפס על נייר (ספרים, עיתונים, מגזינים, מסמכים משרדיים וכדומה).
היקף המידע המאוחסן עצום, אך הוא כאין וכאפס לעומת היקף המידע שמשודר בטלוויזיה וברדיו ושמועבר באינטרנט ובטלפון. אם מישהו היה מבקש לאחסן את כולו, היה עליו לרכוש כוננים בנפח 18 אקסה-בייט. 98% מהכמות מיוצרת על ידי אנשים שמשוחחים בטלפון או מעבירים באמצעותו מידע. לפי הדו”ח, בעולם 1.1 מיליארד קווי טלפון נייחים, שבכל אחד מהם מדברים בממוצע 3,441 דקות בשנה. מספר הקווים הסלולריים מוערך ב-1.14 מיליארד, והם שימשו ב-2002 לכ-600 מיליארד דקות שיחה.
תחנות הרדיו בעולם הפיקו ב-2002 כ-320 מיליון שעות שידור, בנפח של 16,000 טרה-בייט. תחנות הטלוויזיה הפיקו 123 מיליון שעות. לפי הדו”ח, לכ-600 מיליון אנשים בעולם יש גישה לאינטרנט, והם השתמשו ברשת לשליחת 5 מיליארד מסרים מיידיים וכ-31 מיליארד הודעות דואר אלקטרוני מדי יום.
גרסת אלכס דורון, מעריב
טובעים במידע
עכשיו זה גם מדעי: העולם טובע בכמות ענקית של מידע, כמוה לא ידעה האנושות מעולם. על כל גבר, אישה וילד החיים על פני כדור הארץ – מעל 6 מיליארד נפשות – מייצרת האנושות בכל שנה כמות מידע בנפח של 800 מגה-בייט, שוות ערך ל-800 ספרים.
מחקר שנעשה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי מתאר מצב זה כ”שיטפון של מידע”.על פי הממצאים, כמות המידע שמיוצרת ברחבי העולם גדלה 30%-ב מדי שנה מאז9991. הכמויות שמאוחסנות בספריות ובמאגרי מידע ממוחשבים – הוכפלו. בשנהשעברה מדובר היה בתוספת של 5 מיליון טרה-בייט של מידע )כלומר 5מיליוני-מיליונים מגה-בייט( למאגרי המידע ולספריות. כדי להבהיר בכמה מדובר, ציינו החוקרים כי בכל שנה מצטברת כמות מידע השווה להיקף של חצי מיליון
ספריות חדשות, שכל אחת מהן שווה במימדיה לספריית הקונגרס האמריקני.
כל המידע העצום הזה מאוחסן על נייר, פילמים, קלטות וידיאו, ועל גבי טכנולוגיות אופטיות ומגנטיות. חלק נכבד ממנו איננו מצוי כלל בכתבי עת ובספרים, אלא במסמכי משרדים ובדברי דואר, כולל בתוך תיבות הדואר האלקטרוני.
ד”ר דיוויד לואיס, פסיכולוג ויועץ למגזר העסקי שהיה חבר בצוות המחקר: “אני באמת חושב שאנחנו סובלים מעודפי מידע. חלק נכבד ממה שמיוצר הוא ממש מיותר. לא מעט מידע ונתונים אינם אלא זבל”.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~680657771~~~80&SiteName=hayadan
