אבי בליזובסקי
עשרת חתני פרס נובל צעדו לאולם הקונצרטים במרכז שטוקהולם, לקרת תחילת טקס הענקת הפרס. הפרס לכלכלה יהיה האחרון שיוענק, בסביבות 18:30
עדכון: 18:45
מלך שבדיה קארל גוסטב ה-16 העניק לפרופ' ישראל אומן את פרס נובל לכלכלה.
הפרופ' יורגן וויבול הסביר מדוע מקבלים פרופ' אומן ופרופ' שלינג את הפרס: “מלחמות וקונפליקטים אחרים הסבו לאנושות סבל מימי קדם וגרמו ליסורים. מדוע חברות מסוימות חיות בשיתוף פעולה ואחרים נכנסים לקונפליקט. רובורט אומן ותומס שלינג ניגשו לנושא זה על רקע המלחמה הקרה והתחמשות המעצמות בטילים גרעיניים.”
“תורת המשחקים עוסקת באינטרקציה אסטרטגית הקורית במשפחות, בחברות ואף בין מדינות. ברוב המקרים השחקן לא יכול לקבוע את התוצאה לבד. המהלך הטוב ביותר של השחקן תלוי במהלכים שייעשו על ידי השחקנים האחרים. חתני הפרס חשפו בפנינו הבטים חדשים באספקט הדינמי של הקונפליקט ושיתוף הפעולה.”
“השגים אלו הוכיחו לנו שהם רלוונטים לפתרון קונפליקט ולמניעת מלחמה והם גם הביאו לפיתוחים חדשים בכלכלה התחרותית. רוברט אומן הניח את הבסיס להבנת תורת המשחקים של יחסים לטווח ארוך. במצבים רבים האינטראקציה לא מתרחשת רק פעם אחת. אנליזת אומן של משחקים חוזרים ונשנים
התאוריה גרמה לנו להבין טוב יותר את המצבים.”
“חברות בשוק יכולות לבחור ברמת מחיר גבוה, והן מסתכלות על הטווח הרחוק בהגדלת רווחיהן. למרות שהסכם זה פוגע בצד השלישי – צרכנים. היום כל מי שעוסק בקונפליטקים ושיתופי פעולה נסמכים על עבודתם של השניים.”
עדכון 18:15 עד כה הוענקו פרסי נובל בפיסיקה, כימיה וכעת רפואה.
17:30
החל טקס פרס נובל בשטוקהולם הענקת הפרס לפרופ' אומן – בסביבות 18:30הערה אישית. לצערי נבצר ממני להשתתף באירועי פרס נובל השנה.
הפרופסור אייל וינטר, עמית של הפרופ' אומן במכון לחקר הרציונליות התראיין הערב לתוכנית המיוחדת של הערוץ הראשון.
“המרכז לרציונליות הוא מרכז בינתחומי המאגד אנשים מדיסציפלינות שונות – מתמטיקאים, כלכלנים, אנשי מדעי המחשב כאשר מרכז הכובד המחקרי הוא תורת המשחקים. תורת המשחקים זה תחום שעוסק בניתוןח קבלת החלטות אינטאקטיביות. ניתוח של סיטואציות שבהן יש יותר ממקבל החלטות אחד. יש לזה יישומים בתחום התנהגות של פירמות במשק, מכרזים וגם בתחומים אחרים כמו מדעי המחשב, ביולוגיה. “
“הוא תמיד התעסק בשאלות תיאורטיות של תורת המשחקים, בקבלת החלטות אינדיבידואליות – מיקרו כלכלה אך הוא בהחלט איש מדהים גם מבחינה מחקרית וגם מבחינה אישית. אדם צנוע עם תרומות אדירות וכולנו מתברכים בכך שהוא עמית שלנו במרכז לרציונליות.”
“ישראל היא מעצמה בינלאומית בתחום של תורת המשחקים. יש אצלנו ריכוז מאוד יפה של חוקרים בתחום של תורת המשחקים ובאפליקציות שונות שלה – במינהל עסקים, כלכלה, מדע המדינה וכן הלאה. פרס נובל שניתן היום הוא פרס נובל לכלכלה. לתורת המשחקים היתה השפעה מכריעה על הכלכלה בשלושים השנים האחרונות. היא פתחה קטגוריה חדשה בענף הכלכלה. תומס שלינג אף הוא אינו כלכלן אלא איש מדע המדינה. הוא איש אינטואיציה , הוא הביא סיטואציות פוליטיות אמיתיות לשולחן וניסה לנתח אותם. “
“אמריקה היא השולטת במחקר בתחום הזה במחקר, אבל בתחום של תורת המשחקים, בהשוואה לגודל איננה נופלת מארה”ב. המחקר בארץ והריכוז של אנשי תורת המשחקים כאן לא נופל אפילו מהאוניברסיטאות הטובות ביותר.”
כאשר קיבלו את פרסי נובל כולם דיברו על נושא התקציבים האם המצב כל כך קשה?
בשנים האחרונות חלה מגמה די מדאיגה שנבעה משינויים גם בחו”ל וגם בארץ. יש בארה”ב פריחה מדהימה במחקר, בסחרור משכורות של אנשי סגל, בשכר לימוד. באירופה נוספו תקציבי ענק למחקר בנוסף לתקציבי מחקר שהמדינות עצמן נתנו. בישראל חלה נסיגה – קיצוצים בתקציבים. דבר שגורם ליצירת פער – חוקרים טובים שעוזבים אותנו, וקושי לגייס את השמנת של החוקרים הצעירים שרוצים להצטרף אלינו אבל בגלל הפער העצום הם נשארים שם.
מלחמות הן בדרך כלל רציונליות. יש לנו נטיה להתייחס לסיטואציה של קונפליקט כחוסר רציונליות אבל זו למעשה בריחה. מלחמות נוצרות משיקולים רציונליים – כוח, כסף. כדי לנתח סיטואציות של מלחמות ולחשוב על דרכים כדי למנוע מלחמות, צריך להתייחס אליהן כרצינוליות. במסגרת האמונות שיש למנהיג ההחלטות אם לצאת למלחמה הן רציונליות.
אין לזה קשר עם השקפה פוליטית. הוא סיים את הנאום שלו בביטוי לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה, הוא אמר שצריך ללמוד למה קיימות מלחמות כדי לנסות למנוע אותן. מלחמות הן סיטואציות שצריך לחשוב עליהן בדרך של קבלת החלטות כדי לנסות למנוע אותן.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~124312069~~~247&SiteName=hayadan
