תצפיות אסטרונומיות מכדור הארץ ככל הנראה לא יתאפשרו בשנת 2050, בגלל שובלי אדים ממטוסים ושינויי אקלים
סוכנויות הידיעות, מערכת וואלה!
עתיד האסטרונומיה מוטל בספק בשל שינויי אקלים ושובלי אדים שמשאירים המטוסים הרבים מדי יום. שובלי האדים ממטוסים, יחד עם שינוי האקלים יגביר את כיסוי העננים באטמוספירה, דבר שיקשה על קיום תצפיות לעבר החלל.
על פי מחקר חדש, שובלי האדים שמותירים המטוסים באוויר, עלולים להתאחד עם עננים, ועלולים להקשות על זיהויים בעת צפייה. פרופסור גארי גילמור, מאוניברסיטת קיימברידג', אמר כי אם תימשך מדיניות הטיסות הזולות, המותירות את שובלי העיבוי בשמים, עידן הצפייה בכוכבים מכדור הארץ יסתיים מוקדם ממה שחזו מומחים.
ציר הזמן עליו בנויה התחזית מבוססת על העלייה בכמות הטיסות בעולם. ב-BBC דווח כי החישובים אותם ערך הפרופסור הם חלק מההכנות לפרוייקט שנקרא “הטלסקופ הגדול ביותר” (ELT) של האיחוד האירופי. הטלסקופ העתידי צפוי לשמש לתצפיות על גרמי שמים הקרובים לכדור הארץ ולחפש כוכבים מרוחקים במיוחד ביקום.
גילמור אמר כי כבר ברור שאורך חייהם של הטלסקופים שבשימוש על פני כדור הארץ אינו אינסופי, וכי העת בה השימוש במכשירים יגיע לסופו תלוי בהתחממות כדור הארץ. לדבריו, יש שני גורמים המשפיעים על הזמן שנותר לשימוש בטלסקופים: שינוי האקלים, המגביר את כמות העננים באטמוספירה סביב כדור הארץ, וטיסות זולות.
גילמור טוען כי המטוסים פולטים שובלי אדים במהלך טיסתם. בשל הגידול במספר הטיסות כמות האדים הנפלטים גדולה מאד, וכך, אם התחזיות אכן נכונות, בתוך 40 שנים לא יהיה שימוש לטלסקופים הנמצאים על כדור הארץ. גילמור הוסיף כי “או שאתה מוותר על טיסות מוזלות למיורקה, או על אסטרונומיה. אי אפשר לקבל את שניהם”.
האתרים המועדפים לתצפית אסטרונומית הם גם אתרי תיירות
ענני נוצה. כאשר שובלי האדים של המטוסים נשארים שעות רבות בשמיים קשה להבחין ביניהם לבין ענני נוצה (צילום: שלומי מגון)
קרחון שניתק מהיבשת הקפואה. תנאים אופטימליים לתצפית אסטרונומית (צילום: רויטרס)שינוי האקלים צפוי גם הוא להגביר את קצב אידוי המים לאטמוספירה, שתתרום גם היא בתורה לעננות הכללית. גדילת מעטה העננים ישפיע גם על הפן האופטי שבצפייה בכוכבים, וגם על הצפייה בכוכבים באמצעות קרינה תת אדומה, שתאלץ להתבצע מהחלל. אסטרונומיה באמצעות גלי רדיו תמשיך להיות מכדור הארץ.
שובלי אדים לרוב לא מפריעים בתצפיות אסטרונומית, אבל בהינתן תנאי מזג אוויר קיצוניים, השובלים עשויים להראות כמו עננים של ממש. הולגר פדרסון, אסטרונום דני, אשר חקר את תחום שובלי האדים של המטוסים, הסביר כי ניתן לזהות את שובלי האוויר כאשר הם “טריים”, ואז ניתן להפסיק את התצפית. אך כאשר השובלים נשארים בשמיים לאורך זמן, ולא מתפוגגים, הם הופכים למשהו שקשה מאד להבחין בינו לבין ענני נוצה.
אסטרונום נוסף מגרמניה הסכים לקביעתו של פרופ' גילמור, אך טען כי השפעת השובלים היא מוגבלת בשל העובדה שאסטרונומים צופים על מרחב תחום, ולא על כל השמיים.
פרסומתפרופ' גילמור מתנגד לטענה זו ואומר מנגד כי ישנם מקומות בהם יש פחות עננים, שם באמת נמצאים הטלסקופים, אבל אין מקום באטמוספירה בו אין עננים ואין מטוסים. לדבריו, כבר כעת סביב נקודות תצפית מרכזיות חוקקו חוקים מקומיים המגבילים את המרחב האווירי ולא מאפשרים לכלי טייס לטוס בהם.
גילמור ציין עוד כי נקודות תצפית מסויימות, כגון האיים הקנריים, איי הוואי ודרום אמריקה הם גם יעדי תיירות מבוקשים, ומספר הטיסות אליהם רק צפוי לגדול בעתיד.
לפי שעה עוד לא נקבע היכן ימוקם הטלסקופ הענק, אבל למרות הקשיים בגישה, ככל הנראה הוא יוצב באנטרטיקה. האזור הקרחי הוא באופן יחסי נקי מעננים, והאקלים בו שונה מאקלים שאר היבשות על פני כדור הארץ. וחשוב מכך, שמי היבשת נקיים מטיסות מסחריות.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~423455861~~~272&SiteName=hayadan
