בנק דם מן הטבור

תמורת כמה מאות דולרים מספקת חברה פרטית לכל יולדת ערכה מיוחדת המאפשרת לאסוף דם מחבל הטבור של הוולד. עוד כמה עשרות דולרים בחודש והדם נשמר לשימוש רפואי בעתיד על ידי המשפחה. החברה, “קריו-סל”, מבטיחה שבזכות תאי הגזע שבו ירפא הדם הטבורי מגוון רחב של מחלות. מו

תמרה טראובמן

הבנקאי שלך בחדר הלידה

איור: גילה קפלן

במודעות בעיתונים ובעלונים המופצים בחנויות לבגדי הריון מציעה
חברה ישראלית חדשה להורים הנמצאים לפני לידה להושיט “יד לחיים
– לכל החיים” לתינוקם העומד להיוולד, ולשמור בעבורו בבנק מיוחד
דם מחבל הטבור. בנקים מעין אלה החלו לצוץ בשנים האחרונות
בעקבות מחקרים שהתפרסמו בכתבי עת רפואיים יוקרתיים כמו
“,”Journal of Medicine New England שמצאו כי במקרים מסוימים
אפשר להשתמש בתאי הגזע המופקים מדם טבורי כמקור חלופי לתרומות
של מוח עצם. השתלות מוח עצם נעשות במסגרת טיפול במחלות סרטן,
מחלות דם ומחלות של מערכת החיסון.

התחום של השתלות דם טבורי עדיין בחיתוליו, הניסיון הרפואי בו
אינו רב, ומומחים אומרים שברוב המקרים הם עדיין יעדיפו השתלת
מוח עצם מאדם בוגר. עם זאת, עם התפתחותן הצפויה של טכניקות
ההשתלה בשנים הקרובות, עשוי הדם הטבורי לשמש בטיפול במגוון רחב
יותר של מחלות.

הבנקים הראשונים שהוקמו היו ציבוריים. את הבנק הראשון בישראל
הקימו לפני שמונה שנים ההמטולוג פרופ' ארנון נגלר, יחד עם
טכנאי הקפאת הרקמות שמחה סמואל והגינקולוג ד”ר אוריאל אלחלל
ואחרים, בבית החולים הדסה עין כרם, ירושלים. לפני שנתיים הקים
נגלר, היום מנהל המחלקה להשתלות מוח עצם בבית החולים שיבא בתל
השומר, בנק ציבורי נוסף בשיבא. בשני הבנקים הציבוריים
הישראליים, כמו בבנקים ציבוריים אחרים בעולם, מופקדות מנות דם
טבורי שתרמו יולדות והן עומדות לרשות כלל הציבור בישראל
ובחו”ל.

אלא שבחודש ינואר השנה נכנס לזירה שחקן חדש: בנק דם טבורי
פרטי. מדובר
בחברה ישראלית בשם “קריו-סל”, שהיא זכיינית של חברת קריו-סל
הבינלאומית שמרכזה בפלורידה, ארה”ב. תמורת תשלום ראשון של 549
דולר,
ועוד 75 דולר בכל שנה, מבטיחה החברה לדאוג לאיסוף דם מחבל
הטבור של
הוולד, לאחסונו בבנק ושמירתו בעבור משפחת התורם. החברה עובדת
בשיתוף
פעולה לא פורמלי עם בתי חולים בארץ כמו איכילוב. ההורים קונים
מהחברה
ערכה לאיסוף הדם הטבורי; בתום הלידה אוסף הצוות הרפואי את הדם
מחבל
הטבור של הוולד וחברת שליחויות מטיסה אותו לבנק הנמצא בבריסל,
בלגיה.
הדם המופקד בבנק הוא רכושה של משפחת התורם וחולים אחרים אינם
יכולים
לעשות בו שימוש.

עד גיל

12 גם בבית החולים הדסה רוצים להתחיל להפיק רווחים מהעניין.
לדברי רפי
הופשטיין, מנכ”ל “הדסית”, הזרוע המסחרית של הדסה, נבדקת כעת
אפשרות
להקים מיזם שישלב בנקאות ציבורית ופרטית של דם טבורי. בחלק
הציבורי
יופקדו מנות דם טבורי שישמשו את כלל הציבור, ובחלק הפרטי
יישמרו מנות
לשימוש משפחת התורם בלבד, תמורת תשלום. הופשטיין אומר כי אם
יתממש
המיזם, “בתוך שלוש שנים יש לצפות להכנסות בסדר גודל של 15
מיליון
דולר”.

עם זאת, רופאים רבים במערכת הבריאות מסתייגים מהבנק הפרטי של
קריו-סל.
הבנק הוקם ללא קבלת אישורו של משרד הבריאות, שכן על פי הנהלים
אין
הוא מחויב בו. בכמה מדינות באירופה, בהן הולנד ואיטליה,
קיימות תקנות
המגבילות או אוסרות הקמת בנקים פרטיים בתחומן. לדברי נגלר, רק
בשנים
האחרונות החלו לפעול באירופה בתחום זה זכיינים של חברות
אמריקאיות
כמו קריו-סל. בימים אלה גם משרד הבריאות הישראלי מגבש נהלים
להפעלת
הבנקים, ואלה צפויים להתפרסם בקרוב. לפי נוסח הטיוטה של
הנהלים,
הבנקים חייבים “לקבל אישור מוועדת הלסינקי וממשרד הבריאות”.
ואולם
טכנית, מנות הדם של קריו-סל אינן מוחזקות בכלל בישראל. מבחינת
החוק,
אומר ניר קהאן מנכ”ל קריו-סל ישראל, אנו לא כפופים למשרד
הבריאות.
לדבריו, הבנק נמצא תחת פיקוח “הרשות להסמכת מעבדות” בבלגיה.

בעלוני החברה מתבשרים ההורים לעתיד המודאגים: “ההחלטה המונחת
על כף
המאזניים יכולה להציל את חייו של ילדכם בעתיד”, הצלה המובטחת
“לכל
החיים”. ואולם לדברי פרופ' ראובן אור, מנהל בנק הדם הטבורי של
הדסה,
כמות תאי הגזע בדם הטבורי היא קטנה יחסית, ולפיכך שימוש בו
מתאים
לחולים שמשקלם אינו עולה על 30 קילוגרם, כלומר בערך עד גיל –
12 רחוק
מאוד מ”כל החיים”, ובעיקר רחוק מאוד מהגיל שבו בדרך כלל
מופיעות אותן
מחלות. עם זאת, אומר אור, במעבדות רבות בעולם מנסים חוקרים
למצוא
דרכים להרבות ולהגדיל את מספרם של תאי הגזע מדם טבורי, כך
שיתאימו גם
להשתלה בחולים מבוגרים. הוא ומומחים אחרים מאמינים כי בתוך
כמה שנים
תימצא השיטה להגדלת מספר תאי הגזע.

אין הצדקה לבנק פרטי

בפרסומיה מונה קריו-סל מחלות רבות, שלטענתה הטיפול בהן
באמצעות השתלת
דם טבורי “הוכח כאפקטיווי”. ואכן, בנוגע לחלק מן המחלות – כמו
לוקמיה
מיילואידית חריפה ולוקמיה לימפטית חריפה – הצטברו כבר הוכחות
משכנעות
באשר ליעילות הטיפול; אך החברה מבטיחה הבטחות דומות גם בנוגע
למחלות
אחרות שההוכחות בעניין יעילות הטיפול בהן עדיין מעטות, כמו
המחלה
האוטואימונית אוסטאופורוזיס ולופוס (זאבת בעברית).

קריו-סל גם מסבירה להורים בפרסומיה כי “הבחירה לאסוף, לשמר
ולאכסן
תאים אלה (תאי גזע) תבטיח לילדכם ואולי אף למי ממשפחתכם התאמת
תאים
גנטית מיידית ומצילת חיים במקרה הצורך”, שכן המטען הגנטי בדם
חבל
הטבור זהה לזה של היילוד ולכן לא צפויה בעיה של התאמה הקיימת
בהשתלות
רגילות. ואולם לדברי פרופ' נגלר, עדיין אין הוכחה לעדיפות של
השתלה
כזאת מדם של עצמך. בחלק מן המחלות, אומרים מומחים, אפילו
עדיפה השתלה
מתורם זר מתאים.

כמה מומחים להשתלת מוח עצם, בהם פרופ' פבלו רובינשטיין, המנהל
היום את
הבנק לדם טבורי הציבורי בניו יורק, טוענים שהבנקים הפרטיים
מנסים
לעורר פחד באנשים כדי שיבזבזו את כספם על שירות שקרוב לוודאי
לעולם
לא יצטרכו. יתר על כן, אומר פרופ' אור, הבנקאות הפרטית עלולה
למנוע
תרומות לבנקים הציבוריים.

לדברי פרופ' נגלר, לבנק דם טבורי ציבורי יש יתרונות משמעותיים:
בניגוד
למאגרים של מוח עצם, שבהם מאוחסן רק המידע על המאפיינים
הגנטיים של
השתל, בבנק דם טבורי מאוחסנים התאים עצמם. “באופן תיאורטי,
אני יכול
לבצע את ההשתלה שבוע אחרי שביקשתי את השתל”, הוא אומר. ההמתנה
לשתל
ממאגרי מוח עצם של מבוגרים עלולה לארוך 2 עד 6 חודשים. בנוסף,
לפני
השתלת מוח עצם יש לתת לחולה טיפול המדכא חלקית את מוח העצם
המקורי
שלו. “בהשתלת מוח עצם (מתורם בוגר) אני מתחיל לתת את הטיפול
והופך את
החולה לתלוי בטיפול שיגיע”, מסביר פרופ' נגלר. “אבל בהשתלות
דם מחבל
הטבור, בגלל שהשתל מוחזק זמין במכלי חנקן נוזלי, אני יכול
לבקש אותו,
לוודא שהוא בטוח ובאיכות טובה, ורק אחר כך להתחיל את הטיפול
בחולה.
כלומר אני לא צריך להתחיל לסכן את החולה לפני שיש לי את השתל
ביד”.

יתרון משמעותי נוסף של השתלות דם טבורי נוגע לסיבוכים הקשורים
למערכת
החיסון; מחלות כמו שתל-נגד-מאחסן, שבה השתל תוקף את המושתל,
שכיחות
הרבה פחות בהשתלות מדם טבורי, מכיוון שמערכת החיסון בו פחות
מפותחת.

לבנק דם טבורי, אומרים פרופ' נגלר ומומחי השתלות אחרים, יש
הצדקה כל
עוד הוא ציבורי. הסיכוי שאדם יצטרך להשתמש בדם טבורי, שאוחסן
בעבורו
בבנק פרטי, קטן מאוד; פרופ' אור מעריך את הסיכוי ב-1 ל-200
אלף.
“כשמדובר באדם פרטי, רוב הסיכויים שהמנה תשב בבנק כל החיים
והוא אף
פעם לא יצטרך להשתמש בה. אבל בבנק ציבורי, שמשרת את כלל
האוכלוסייה,
השימוש במנות אלה הרבה יותר גדול”, אומר נגלר. עד כה נעשו
בעולם
כ-3,000 השתלות דם טבורי שאוחסן בבנקים ציבוריים, לזכות
הבנקים
הפרטיים רשומות פחות מעשר השתלות.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~321626693~~~48&SiteName=hayadan