הטיסה לחלל: הסיכויים למות – כמו במכונית
תמרה טראובמן, הארץ, חדשות וואלה!
סוכנות החלל האמריקאית “נאס”א” חוזרת לחלל. בשבוע שעבר נרשם ציון דרך סמלי כאשר מעבורת החלל “דיסקברי” הגיעה אל כן השיגור שלה בקייפ קנוורל, פלורידה. השיגור יתבצע, ככל הנראה, במחצית השנייה של מאי, אך כבר עכשיו הוא מושך תשומת לב רבה: זו טיסת החלל המאוישת הראשונה מאז אסון המעבורת “קולומביה” ב-2003, שבו נספו שבעה חברי הצוות, ובהם הישראלי אל”מ אילן רמון.
בראיונות לקראת השיגור מביעים האסטרונאוטים חשש מהטיסה, ובכירים בנאס”א מודים במה שהיה ידוע מזמן: טיסות הן עסק מסוכן ולא ניתן להבטיח שאסון דוגמת הקולומביה לא יישנה. בעקבות התרסקות הקולומביה הקימה נאס”א ועדת בדיקה, שמסרה דו”ח מפורט על כל הכשלים בפרויקט מעבורות החלל של נאס”א, וועדה מיוחדת נוספת מונתה לעקוב אחר יישום המלצות הדו”ח. ועדה זו אישרה שהסוכנות מילאה כהלכה כמחצית מההמלצות. מפקדת הטיסה, קומנדר איילין קולינס, אמרה שהיא וצוותה לא יטוסו עד שיקבלו מהוועדה ומהנהלת נאס”א הבטחה שכל ההמלצות יושמו.
דו”ח החקירה של אסון הקולומביה העלה גם ביקורת חריפה נגד תרבות השתקת הביקורות וההתנגדויות בסוכנות החלל, ויחס רשלני בנוגע לבטיחות הטיסות. “אנו עדיין צריכים לעודד אנשים להשמיע את קולם”, אמרה קולינס. “זו עבודה מתמשכת. לעולם לא נהיה מושלמים, אבל אני גאה בעובדה שאנחנו באמת מאוד משתדלים”.
משימת צוות הדיסקברי היא להגיע לתחנת החלל הבינלאומית, פרויקט שאפתני שמקימה נאס”א יחד עם סוכנויות החלל של רוסיה, אירופה, יפאן וקנדה. קולינס ושישה חברי הצוות שלה צפויים להמריא ב-15 במאי, או זמן קצר אחר כך. “חלון ההזדמנויות” לשיגור המעבורת פתוח עד אמצע יוני.
זזמן השיגור מוכתב על ידי מיקום תחנת החלל. אם תנאי מזג האוויר לא יאפשרו שיגור במסגרת הזמן הזאת, תיאלץ נאס”א לדחות את השיגור לחודש יולי.
חברי צוות המעבורת ייקחו עמם חמישה סוגי ערכות לתיקון תקלות לניסויים בחלל, זאת במסגרת הניסיונות להימנע מהתסריט שהתרחש בקולומביה, שבו ניתן היה לאתר את התקלה לפני שובה של המעבורת לכדור הארץ. אך גם אם האסטרונאוטים היו מגלים את אותה תקלה, לא היה להם מה לעשות כדי לתקנה.
למרות הניסיון להפיק לקחים, הסיכון קיים גם בטיסה זו. קולומביה אבדה בגלל התנתקות גוש של קצף מוקשה, שנועד לבידוד המעבורת, בגודל של מטר. בנסיבות הגרועות ביותר, גם חתיכות בגודל מרשמלו עלולות לחרוץ את גורל המעבורת, אמר מנהל הנדסת מערכות המעבורת, ג'ון מוראטור לסוכנות הידיעות “אי-פי”. נאס”א צופה שבעת השיגור לא יתנתקו יותר מחתיכה או שתיים בגודל כזה.
“על מנת שיתחדשו הטיסות מתישהו בזמן הקרוב, נאס”א והציבור חייבים לקבל שקיים סיכון”, אמר מוראטור. מוראטור אמר שהוא “מנסה להיות מאוד כן לגבי הפוטנציאל לתאונה – אבל זה לא אומר שזה מה שאנחנו מצפים שיקרה”. הוא השווה את הסיכוי לתאונה קטלנית במעבורת לסיכויים לתאונת דרכים.
לפי מוראטור, “אם נפלנו על יום גרוע, והצמיג שחוק ומתפוצץ במקום הכי לא מתאים בכביש, ליד משאית הנוסעת במהירות של 150 קמ”ש, האם אתה עלול להיהרג? התשובה היא כן. האם זו מערכת ההשערות הסבירה לגבי תוכנית הטיול שלך? קרוב לוודאי שלא”.
לפי מוראטור, הערכת הסכנה בהתנתקות קצף מוקשה וחתיכות אחרות הניתקות בשיגור היא בעיה הנדסית סבוכה ביותר. מודלים ממוחשבים מראים שחתיכות קצף קטנות עלולות לגרום לנזק קטלני. מבין 113 הטיסות לחלל, שתיים נגמרו באופן טראגי (מעבורות הקולומביה ב-2003 והצ'אלנג'ר ב-1987). “כדי שנאס”א תהיה חכמה יותר”, אמר מוראטור, “עליה להפסיק להסתמך על מודלים ממוחשבים ולהתחיל להטיס שוב את מעבורת החלל”.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~133944637~~~188&SiteName=hayadan
