שיעור העוני באפריקה
בתום שבועות ארוכים של משא ומתן, שרי האוצר של שמונה המדינות המתועשות (G-8) הסכימו בדיון מיוחד בלונדון על שמיטת חובות בהיקף של 40 מיליארד דולר למדינות המתפתחות. ההחלטה, שהושגה במידה רבה בעקבות לחץ בריטי, אמורה לסייע למדינות אפריקה ואמריקה הלטינית במאבקן נגד העוני, אחרי שבמשך שנים נאנקו תחת חובות הולכים ותופחים. שר האוצר של בריטניה, גורדון בראון, שהיה בין המובילים הראשיים של המהלך, אמר כי לפי ההסכם, 18 מדינות יזכו לשמיטת חובות מלאה ומיידית. מדינות נוספות יקבלו אפשרות לשמיטת חובות מאוחר יותר. ההסכם יאושר באופן רשמי בפסגת G-8, שתיערך בחודש הבא בסקוטלנד.
“אנו ערים לעוני הנורא שממנו סובלים בני אדם רבים כל כך ברחבי העולם. זו אינה העת להסס, זו העת לפעול באומץ”, אמר בראון במסיבת העיתונאים שנערכה עם השגת ההסכם. “הסכום העצום הזה של החובות יימחק כמעט מיידית”. משרד האוצר הבריטי הודיע כי תשע מדינות נוספות יזכו לשמיטת חובות בתוך שנה עד שנה וחצי; הבריטים טענו גם שמספר המדינות באפריקה שחובותיהן יימחקו יכול לעלות לבסוף ל-40 – אם המדינות שנתונות במלחמות אזרחים יפתרו את הסכסוכים בתוכן.
גרמניה, צרפת ויפאן התנגדו לשמיטת החובות במשך תקופה ארוכה, ונזקקו לעבודת שכנוע רבה לפני שהסכימו להצעה. ברלין דרשה שההחלטה תתקבל בכל מקרה לגופו, ושכל מדינה תצטרך להוכיח שהיא נלחמת בשחיתות לפני שחובותיה יימחקו. טוקיו טענה כי בשמיטת חובות מלאה וכוללת יש “סכנה ערכית”.
ההסכם הוא ניצחון אישי של בראון, ששידל את מדינות G-8 לתמוך בו. לדבריו, ההסכם לא היה מושג בלי הלחץ שהופעל על שרי האוצר בשמונה המדינות מצד כנסיות, ארגוני סיוע והציבור הרחב. נשיא דרא”פ לשעבר, נלסון מנדלה, כתב במכתב לשרי האוצר של המדינות המתועשות, שהתפרסם שלשום: “אני מקווה שתעשו כל שביכולתכם כדי להבטיח שתגיעו להסכם היסטורי באמת, לשמיטת 100% מהחובות. הבה לא נתעכב עוד, אלא נשלח מסר של תקווה שתגבר על הייאוש”.
ההסכם עוסק בחובות המדינות לבנק העולמי, לבנק לפיתוח אפריקה ולקרן המטבע הבינ”ל. 18 המדינות שייהנו ממנו הן אתיופיה, בנין, בורקינה פאסו, גאנה, מדגסקר, מאלי, מאוריטניה, מוזמביק, מלאווי, ניז'ר, רואנדה, סנגל, טנזניה וזמביה באפריקה, ובוליוויה, גיאנה, הונדורס וניקרגואה בדרום ובמרכז אמריקה. ארגונים שפעלו למען מחיקת החובות בירכו על ההסכם, אך טענו שאינו מספק. “שמיטת החובות היא חדשות טובות ל-18 המדינות שיזכו למחיקה מיידית”, אמר פעיל בארגון הסיוע ActionAid, “אך לא תועיל למיליונים בעשרות מדינות אחרות, שזקוקות נואשות למחיקת חובות”.
על אף שבריטניה הצליחה אתמול לשכנע את שאר מדינות G-8 לתמוך במחיקת החובות, היא התקשתה לגייס תמיכה ליוזמה השנייה, והתובענית יותר, שהעלתה: הכפלת סכום הסיוע למדינות אפריקה. הנושא בקושי נדון אתמול בדיונים, ולפי ההערכה ארה”ב היא אחת המסתייגות העיקריות מהיוזמה. ארגונים רבים התומכים בהגדלת הסיוע לאפריקה, צפויים להשתתף בהפגנת ענק מול כינוס G-8 בסקוטלנד בחודש הבא.
בראון הציע לשרי החוץ האחרים להקים קרן מימון בינלאומית, שתכפיל את הסיוע למדינות העניות לסכום של 100 מיליארד דולר. אבל כיוון שוואשינגטון מתנגדת לתוכנית, נראה שבראון יסתפק בהקמת קרן ניסיונית בלבד, שתממן בשלב זה תוכניות להענקת חיסונים באפריקה בלי השתתפותן של יפאן או ארה”ב.
הצעות אחרות להגדלת הסיוע נדונו אתמול בדיוני G-8. צרפת הציעה להטיל מס על רכישת כרטיסי טיסה בינ”ל, שיוקדש לסיוע לאפריקה. נשיא צרפת, ז'אק שיראק, שהיה מהוגי הרעיון, טען שממס של דולר אחד לכרטיס טיסה אפשר יהיה לגייס 10 מיליארד דולרים בשנה, שיוכלו לשמש למיגור האיידס ומחלות אחרות באפריקה. “ההצעה הזו הועלתה לסדר היום של G-8. אף אחת מהמדינות לא גילתה התנגדות, והעניין נדון”, אמר שר האוצר של גרמניה, האנס אייכל.
אלא שבאיחוד האירופי ובארה”ב הביעו התנגדות לתשלום הדולר הנוסף. שר האוצר של ארה”ב, ג'ון סנואו, הבהיר כי עמדתה של ואשינגטון בעניין לא השתנתה, אך הוסיף שאם מדינות אחרות מעוניינות לבחון את האפשרות, ארה”ב לא תעמוד בדרכן.
מדינות אפריקה יוכלו להפנות את הכסף שייחסך למאבק בעוני
* למה פתאום הכל מדברים על שמיטת חובות לעולם השלישי?
בריטניה היא המדינה שמארחת השנה את פסגת שמונה המדינות המתועשות, G-8, ולכן יש בידה הכוח לקבוע את הנושאים שיהיו על סדר היום של הפסגה. ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, בחר שני נושאים מרכזיים: התחממות כדור הארץ והסיוע לאפריקה. בלייר ושר האוצר שלו, גורדון בראון, רוצים להשיג שמיטת חובות מלאה למדינות העניות ביותר, הגדלה משמעותית של הסיוע ושינוי של חוקי הסחר העולמי, כך שיקלו על צמיחתן של כלכלות מדינות אפריקה.
* למי חייבות המדינות העניות?
רוב המדינות העניות באפריקה חייבות כסף למדינות עשירות, לגורמים פרטיים ולארגונים בינ”ל – ובעיקר לבנק העולמי, לקרן המטבע הבינ”ל ולבנק לפיתוח אפריקה. אף כי 80% מהחובות הם למדינות עשירות, מיעוטם הם גם לגורמים פרטיים, שחלקם הגישו תביעות משפטיות נגד המדינות האפריקאיות כדי להבטיח את גבייתם.
* עד כמה שמיטת החובות עשויה להועיל למדינות העניות?
אם המדינות העניות לא יצטרכו להחזיר את חובותיהן, הן יוכלו להשתמש בכסף כדי לצמצם את העוני, לשפר את שירותי הבריאות וההשכלה לאזרחים ולתקן תשתיות באזורים הכפריים, שהם בדרך כלל מוקד עוני קשה.
* למה לקח זמן כה רב להגיע להסכם?
בין המדינות המתועשות היו חילוקי דעות בשאלה כיצד לממן את שמיטת החובות. ברור לכל שיידרש סיוע כספי נוסף, כדי שהבנק העולמי והבנק לפיתוח אפריקה לא יישאו בנטל לבדם, ועדיין לא ברור מה יהיה על החובות לקרן המטבע. ארה”ב הציעה שהקרן תמכור זהב שברשותה כדי לכסות על שמיטת החובות.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~190383139~~~127&SiteName=hayadan
