בסיס נתונים ענק של כל גרמי השמים הידועים יאפשר בקרוב לכל מי
שמעוניין בכך לכוון באמצעות האינטרנט טלסקופ אל כל עצם שברצונו
לראות
אבי בליזובסקי
אסטרונומים, תלמידי בית ספר וחובבים יוכלו בקרוב להתבונן בשמים
בעזרת רשת טלסקופים שתישלט דרך האינטרנט. הפרויקט, eStar שמו,
יחבר שישה טלסקופים, שלושה בחצי הכדור הצפוני ושלושה בחצי
הכדור הדרומי, כדי ליצור מערכת שלמה, הניתנת לבקרה מרחוק.
זמן התצפית במכשירים הללו יחולק בין אסטרונומים, סטודנטים,
תלמידי בתי ספר וחובבים, שירצו להשתמש בתצפיות הללו למחקר, או
סתם לראות עצמים שמימיים שהם מתעניינים בהם.
הרשת גם תשתמש בתוכנה חכמה, שתאתר באופן אוטומטי נקודות
מעניינות או עצמים משתנים באמצעות חיפוש בבסיס נתונים והזזת
הטלסקופ לחיפוש אחר הממצאים.
שתי אוניברסיטאות בריטיות – ג'ון מור מליברפול ואוניברסיטת
אקסטר, ישתפו פעולה בפרוייקט .eStar שלושה מהטלסקופים כבר
פועלים.
ד"ר דייב קרטר, אחד מבכירי המדענים של ,eStar אומר כי יצירת
הרשת צריכה להקל על הטלסקופים הגדולים בעולם הסובלים מעומס
יתר. המדובר בטלסקופים בקוטר של שני מטרים ואשר לזמן התצפית
בהם יש ביקוש גדול פי 3-5 מהזמן האפשרי.
רשת של טלסקופים המפוזרים במקומות שונים בעולם היא שימושית
יותר משום שהיא תאפשר לאסטרונומים לעקוב אחר העצם השמימי
בקביעות גם אם הוא יורד מתחת לאופק של אחד הטלסקופים, דבר
שאינו אפשרי בתצפית בטלסקופ אחד. גישה לכמה טלסקופים פירושה
גם, שהמכשיר שנמצא בנקודה הטובה ביותר לתצפית תמיד יהיה מכוון
אל העצם.
eStar ישתמש בטלסקופ של אוניברסיטת ג'ון מור באיים הקנריים וכן
בטלסקופים בהאוואי וביפן.
בסופו של דבר, משתתפי הפרויקט יוכלו להשתמש בטלסקופים ציבוריים
ופרטיים באוסטרליה, בצ'ילה, בסין, בארה"ב ובדרום אפריקה.
הרשת גם תעשה שימוש במצפים של בתי הספר בבריטניה, שייתנו
לתלמידי בתי הספר גישה למכשירים אסטרונומיים.
אחד ההיבטים החשובים של הפרויקט הוא התוכנית ליצור תוכנה חכמה,
שתוכל לסייע לאסטרונומים במחקר. בסופו של דבר העבודה שתתבצע
באמצעות סטנדרטיזציה של המידע בבסיסי הנתונים האסטרונומיים
תאפשר לסוכני תוכנה לבדוק נתונים, לקרוא מאמרים מדעיים ולנתח
כיצד משתנה העצם השמימי לאורך זמן.
גרסה ראשונית של התוכנה נחשפה בחנוכת מרכז ה- e-Scienceהלאומי
באדינבורו באפריל וכבר נעשה בה שימוש לתצפית בנובות ננסיות.
ד"ר קרטר אומר, כי רק הורדה של הפרויקט לרשת תאפשר לאסטרונומים
האירופיים לחסוך בנסיעות לאיים הקנריים ולהוואי.
ובאותו עניין, אסטרונומים הם בין הנהנים מן האפשרות להפוך את
האינטרנט למאגר מחשבים המשמשים לצורך עיבוד מידע מן החלל.
פרויקט אסטרו-גריד בן שלוש השנים מאפשר לספק לאסטרונומים דרך
לגשת למידע מבוזר ולעבדו.
הפרויקט יאפשר לקדם את המטרה המדעית של עיבוד כמות המידע
העצומה שהטלסקופים והמכשירים המדעיים צפויים לספק בשנים
הקרובות.
החוקרים העומדים מאחורי היוזמה מאמינים כי ניתן לעבד את כל
המידע הזה רק בזכות כוח העיבוד שמספקת רשת האינטרנט.
אסטרו-גריד הוא פרויקט בריטי בעל תקציב של 5 מיליון ליש"ט.
הפרויקט מבקש להקים ממשק יחיד וידידותי למספר רב של ארכיונים
אסטרונומיים ונתונים הנמצאים ברשת.
זהו אחד מהפרויקטים שקיבל השראה מהדרך שבה ניתן להשתמש במחשבים
המחוברים לרשת כדי ליצור מחשב-על וירטואלי, או מערכת אחסון
בלתי מוגבלת למעשה. ה"גריד" גם יכול לסייע בחיזוי "מזג האוויר"
בחלל – כלומר, תופעות בחלל המשפיעות על כדור הארץ או על
לוויינים – למשל כתמי שמש או התפרצויות ממנה, מטרי מטאורים
וכדומה.
ניקולס וולטון, מדען בפרויקט אסטרו-גריד, אומר כי אסטרונומים
רבים מבלים את מרבית זמנם בציד אחר נתונים ובמקום להשתמש במה
שיש, הם יכולים להשתמש בכוח המיחשוב שהם זקוקים לו באמת.
מאגרי נתונים (DATA SETS) הם ארכיונים, שאינם מאורגנים באותו
הפורמט או שאינם מאפשרים גישה לנתונים בכלל", אומר ד"ר וולטון.
אסטרו-גריד ייצור דרך תקנית ליצירת שאילתות כמעט מכל בסיס
נתונים אסטרונומי ויסיר את הדאגה להבין את המונחים הטכניים של
המכשירים כדי לקבל את המיטב מן הנתונים.
כדי לאפשר זאת, הגדירו ראשי הפרויקט פורמט "מטה דטה", המאפשר
להשתמש בסדרות נתונים שכבר עברו המרה, כך שניתן לערוך בהם
שאילתות בממשק אחד, הדומה לדפדפן האינטרנט.
"אנחנו מבקשים לאפשר לאסטרונומים לבצע את עבודתם המדעית בדרך
יעילה וכלכלית יותר", אמר ד"ר וולטון. "אנחנו רוצים להקל על
כולם לגשת לאותם הנתונים ולהיות בטוחים שכולם מקבלים את
הנתונים בדרך אחידה", אמר.
היכולת לשלב בסיסי נתונים ממקורות שונים הופך להיות חשוב מאוד
לאסטרונומים, אומר ד"ר ולטון. "רק באמצעות שילוב הנתונים
מצילומים בקרינת ,X רדיו, מגנטיות, אינפרה אדום ומידע אופטי,
על אותם עצמים שמימיים כמו שאריות סופרנובה, יוכלו לתת למדענים
אפשרות להבין את היקום".
ביניים: 100 גיגה בייט בלילה
אסטרו-גריד גם יאפשר לאסטרונומים להתמודד עם הכמות האדירה של
נתונים ממכשירים חדשים, כגון טלסקופ לאור הנראה והאינפרה אדום
(ויסטה). המדובר במערכת הסורקת את כל השמים כל כמה ימים.
פרויקט זה לבדו מייצר 100 גיגה-בייט בכל לילה.
מכשירים מתוכננים נוספים כמו מערך הטלסקופים הענק האירופי,
ופרויקט STAR של נאס"א, יספקו אף הם כמות דומה של נתונים.
"הדרך היחידה שבה האסטרונומים יוכלו לחפש ולנתח כמויות אדירות
כאלה של נתונים היא תוך שימוש ברשת כמערכת אחסון וכמחשב-על
ענק", אומר ד"ר ווטסון.
ללא הסיוע של האינטרנט, אין למדענים סיכוי למצוא עשרות עצמים
המעניינים אותם מתוך מיליארדי עצמים שמכשירים רבים אספו מידע
עליהם. "אנחנו מבקשים לאפשר לאסטרונומים לבצע מדע בצורה כלכלית
יותר", אמר. "אנחנו רוצים שהם יוכלו לבצע דברים שהם עושים
היום, אך מהר יותר, וכן לבצע דברים שכלל אינם אפשריים היום".
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~309910200~~~80&SiteName=hayadan
