לקראת הבחירות המתקרבות, מגזין נייצ'ר שאל את שני המועמדים בוש וקרי שאלות בנוגע למדיניותיהם בנושאי מדע
בוש וקרי. קרדיט: נייצ'ר
כתובת ישירה לדף זה:
https://www.hayadan.org.il/campaign0904.html
לרגל מסע הבחירות המתנהל בארצות הברית, כתב העת המוביל בענייני מדע Nature מתמקד בדעותיהם של המועמדים בוש וקרי בנוגע לנושאים מרכזיים בתחום המדע.
לשני המועמדים ניתנו 15 שאלות, והם התבקשו להשיב עליהן ב-1,500 מילים בסך הכל. את בוש נאלצו לערוך, כיוון שלא עמד בהגבלה, אך קרי ענה במסגרת התקציב.
ההבדל המשמעותי בין שני המועמדים נתגלה בתחום המחקר בתאים עובריים, כאשר קרי היה מעוניין להרחיק מעבר למדיניות המגבילה יחסית, שאימץ הנשיא בוש.
עניין התאים העובריים הוא בעל חשיבות רבה למדענים האמריקאיים. רבים מהם חשים, שעמיתיהם ממדינות אחרות, כמו בריטניה למשל, מקבלים יתרון עליהם, כיוון שהם נהנים ממדיניות יותר ליברלית.
כשמגיעים לתאים עובריים, המדע מתנגש חזיתית עם פונדמנטליסטים 'מוסריים'.
בנוסף, המגזין חשף כמה הבדלים בין בוש וקרי בנושאים של שינויי אקלים, פיתוח דור חדש של כלי נשק גרעיניים, חקר מאויש של החלל והגנה נגד טילים.
מחקר בתאים עובריים
באוגוסט 2001, לאחר התלבטות ארוכה, הנשיא בוש הודיע, שהממשלה תממן מחקרים רק בשורות קיימות של תאים עובריים, כלומר לא יהיה ניתן ליצור שורות חדשות.
בוש טען שכל מעשה אחר יחלל את כבודו של העובר. בתגובתו לנייצ'ר, בוש דבק במדיניות זו. “אני מחויב להמשך המחקר בתאי גזע עובריים מבלי לחצות גבולות מוסריים, ואני הנשיא הראשון שמספק מימון ממשלתי [שהגיע ל-216 מיליון דולר בשנה שעברה] למחקר בתאי גזע עובריים אנושיים.”
הוא המשיך וקרא תיגר על הציפיות שמחקר בתאים עובריים יוביל לניסים: “עם זאת, המחקר בתאים עובריים נמצא בשלבים מוקדמים מאוד, ולמרות שהוא עשוי לטמון בחובו הבטחות גדולות, עלינו להיזהר לא להגזים או לשוות לנושאים האלה אופי פוליטי…”
סנטור קרי מעלה פעמים רבות את המחקר בתאים עובריים במסע הבחירות שלו, וכתב העת נייצ'ר אמר, שבועידת הדמוקרטים קרי הזכיר את נושא התאים העובריים יותר פעמים משהזכיר את נושא האבטלה. מאחוריו עומדת קבוצת תומכים, ביניהם 48 חתני פרס נובל.
תשובתו בנייצ'ר, אפוא, קראה להסרת ההגבלות: “אני אסיר מגבלות אידאולוגיות שהניח הממשל של בוש על המחקר בתאים עובריים על ידי ביטול האיסור על מימון מחקרים בשורות חדשות של תאים עובריים. הכל ייעשה, כמובן, תוך שימת דגש על קווים אתיים מנחים.”
באומרו “מגבלות אידאולוגיות” מתכוון קרי להשפעת התנועה נגד הפלות על המדיניות.
שינויי אקלים
בוש העלה את חמתו של רוב העולם, כאשר נסוג מאמנת קיוטו. מאז הוא םעל בעיקר בתוך ארצות הברית ופחות מחוצה לה.
בתגובה שלו לנייצ'ר קיבל בוש את העובדה כי “שינויים גלובליים באקלים מהווים בעיה רצינית בטווח הארוך”, אולם הוא קרא תיגר על ההנחות בנוגע להשפעת פליטת גזי חממה באומרו שהאקדמיה הלאומית למדעים “מצאה שקיים גורם משמעותי של חוסר ודאות…”
בוש אמר: “הממשל שלי שוקד כעת על יישומה של אסטרטגיה מקיפה בעניין שינויי האקלים… כמו כן התחייבתי בשם האומה להשיג את המטרה של הפחתת פליטות גזי חממה על ידי ארצות הברית ב-18% ב-10 השנים הבאות.”
סנטור קרי קורא לפעילות בינלאומית, אך אינו מתחייב למעשה להצטרף מחדש לאמנת קיוטו, והוא מדבר באופן כללי בלבד.
“הראיות המדעיות ברורות, ולפיהן ההתחממות הגלובלית מתרחשת בעוד אנו מדברים… הנשיא בוש דחה את אמנת קיוטו ונטש את שולחן המשא ומתן לחלוטין.”
“ג'ון אדוארדס ואנוכי (הוא חוזר ומזכיר את ג'ון אדוארדס בתשובותיו) ניקח את ארצות הברית בחזרה לשולחן הדיונים, ולא נזניח את הפעילות בתוך המדינה ללקיחת צעדים משמעותיים להפחתת זיהום…”
אם כן, יעד מספרי לא נשמע מפיו של קרי, רק התחייבות לפעול בזירה הבינלאומית.
כלי נשק גרעיניים
ארצות הברית בוחנת כעת אפשרויות לבניית דור חדש של כלי נשק גרעיניים זעירים. בוש אומר, כי המאמץ הזה ימשיך, כיוון ש”הסביבה הביטחונית המתפתחת דורשת תשתית כלי נשק מתוחכמת, גמישה ובעלת יכולת תגובה”. אין ספק שהתגובה נכתבה על ידי מומחה רשמי.
משמעות התשובה היא שארצות הברית מעוניינת בטווח רחב יותר של כלי נשק גרעיניים, שעשויים לשמשה בתקיפת בונקרים תת קרקעיים, לדוגמא.
קרי אמר ישירות שהוא “יביא את החיפוש המתמיד אחר דור חדש של כלי נשק גרעיניים לסיומו.” ההבדל בין התשובה שלו ושל בוש ברור כשמש.
הגנה מפני טילים
בוש אמר בנושא, כי “המדיניות שלנו קובעת שעלינו לפתח ולהציב מהר ככל האפשר הגנה כנגד טילים בליסטיים, בהסתמך על הטכנולוגיות הטובות ביותר שקיימות.”
קרי מעדיף מחקר, אך הוא אינו מצדד בפרישה מהירה של הגנה כנגד טילים. לדעתו, אין צורך לבזבז כסף על פרישה בשלב זה. קרי אינו שולל את האפשרות, אך הוא משמיע אזהרה לגבי יעילותה של מערכת הגנה כזאת.
חקר מאויש של החלל
נראה כי בוש נסוג מעט מחזון ה”אדם על הירח” שלו, אולם הוא עדיין מעוניין לחזור לירח. “אמריקה תחזור לירח אולי כבר ב-2015 ולא יאוחר מ-2020. הירח ישמש כקרש קפיצה למשימות מאוישות מעבר לירח”. מאדים לא נזכר בתגובתו.
קרי יותר סקפטי. “אין לנו יותר מדי מה להרוויח מיוזמת חלל שמפזרת הבטחות מנופחות, אך אינה מגבה הבטחות אלה במימון מתאים.” עם זאת, הוא וג'ון אדוארדס, אומר קרי, יגבירו את המימון להמשך חקר החלל.
יבולים מהונדסים גנטית
בתחום זה ההבדל בין המועמדים בא לידי ביטוי יותר בפן היישומי של הפיקוח על יבולים מהונדסים גנטית ופחות בשאלה האם יש להתיר את מכירתם. איש מהמועמדים אינו מתנגד למזון מהונדס גנטית.
בוש אומר, שחשוב ש”מסגרת הפיקוח תעמוד בקצב של המדע”, רמז לאפשרות של מדיניות פיקוח קפדנית ומגבילה.
קרי דיבר על החשיבות של “מתן הכוח לסוכנויות ממשלתיות לפקח ביעילות על מוצרים מהונדסים גנטית.” הוא מתייחס לדאגה הבינלאומית בנושא באומרו שהוא יתן לה מענה. בוש מצידו מדגיש את תפקידו של מזון מהונדס בסיפוק “דרישתו של העולם למזון”.
החיים האמריקאיים
אולי השאלה הקשה מכולן הייתה האם על האמריקאיים “לשנות את אורח חייהם ולצרוך פחות”. תשובה חיובית הייתה עשויה לסבך את המועמדים בצרות, כך שמתן תשובה מעורפלת הייתה כנראה הגישה הטובה ביותר בשאלה זו.
בוש אמר: “במובן מסוים, אמריקה השתנתה, לא על ידי צריכה מופחתת, כי אם על ידי צריכה וייצור חכמים יותר”. בכך מתכוון הנשיא שצמיחה כלכלית היא שמאפשרת את ההתקדמות הסביבתית.
קרי, לו שם מכובד בקרב שוחרי איכות הסביבה, נוקט גם בגישה כללית דומה: “פעם אחר פעם אמריקה התגברה על אתגרים סביבתיים בעזרת כושר המצאה והתקדמות טכנולוגית.”
עם זאת, קרי מרחיק לכת ואומר שדרושה “מנהיגות חזקה” כדי לקדם את האינטרסים של בריאות הציבור והסביבה ולשים אותם בסדר העדיפויות מעל לאינטרסים של המזהמים. אם כן, עשויים להתעורר מאבקים בעניינים מסוג זה, אם קרי ייבחר לנשיא.
תרגום: דיקלה אורן
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~957108093~~~127&SiteName=hayadan
