בור המים שבמנזר יוחנן המטביל הוא למעשה מקווה טוהרה

עמירם ברקת

חוקרים ישראלים טוענים כי מצאו עדות ראשונה לקיומו של יישוב יהודי בכפר עין-כרם, שבפאתי ירושלים, בתקופת בית שני (הכפר סופח לירושלים לפני כמה שנים). לטענתם, בור מים שנחשף לפני שנים במרתפים של מנזר יוחנן המטביל, הנמצא בכפר, אינו אלא מקווה טוהרה יהודי מימי בית שני. לגילוי זה יכולה להיות חשיבות רבה גם מבחינת הנצרות, מכיוון שהבור הוא הממצא הראשון התומך במסורת שלפיה בעין-כרם התגורר זכריה הכוהן, אביו של יוחנן המטביל.

עין-כרם נחשב לאתר הרביעי בקדושתו לנצרות בארץ-ישראל, אחרי ירושלים, בית לחם ונצרת. לפי המסורת, בעין-כרם התגוררו זכריה – שהיה כוהן בבית המקדש – ואלישבע אשתו. השניים הולידו את יוחנן “מבשר הנצרות”, שהטביל את ישו. לפי האמונה, ליד המעיין בעין-כרם נפגשו אלישבע ומרים אמו של ישו, כשהיו הרות. אחד ממזמורי התפילה החשובים בנצרות, המגניפיקט, מבוסס על אותה פגישה.

גתות, קברים וממצאים אחרים שהתגלו בעין-כרם בעבר מעידים כי במקום היה יישוב עוד מימי הכנענים, אך עד היום לא נחשף שום ממצא היכול לקשר את היישוב לסיפורי הברית החדשה.

האב סאלר, ארכיאולוג ונזיר פרנסיסקני, חפר בכפר בשנות ה-40 של המאה הקודמת, בניסיון כושל למצוא ממצאים כאלה. בחפירות, שנמשכו שש שנים, גילה סאלר בור מסתורי באחד ממרתפי מנזר יוחנן המטביל. הבור נמצא לא הרחק מהמקום שבו נולד יוחנן, לפי

האמונה הנוצרית. האב סאלר הבחין שחציו העליון של הבור מכוסה טיח ושגרם של שבע מדרגות מוליך אליו. אולם הנזיר לא ייחס לגילוי חשיבות ושיער שמדובר בבור מים.

לפני חודשים אחדים איפשרו הנזירים לשני חוקרים ישראלים, ד”ר משה עמירב ותמר הירדני, לראות את הבור. עמירב, תושב עין-כרם ומרצה לגיאוגרפיה פוליטית באוניברסיטת חיפה, התפרסם בסוף שנות ה-80 כשסולק מתנועת הליכוד בעקבות שיחות שניהל עם אנשי אש”ף. הוא ביקר במנזר כדי לאסוף חומר לספר חדש על תולדות עין-כרם, שיראה אור בקרוב. “מיד כשראינו את הבור חשבנו שהוא נראה כמו מקווה”, אומר עמירב.

השערתם של החוקרים אומתה על ידי פרופ' רוני רייך, מומחה למקוואות מימי בית שני וראש החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה. פרופ' רייך זיהה במקום כמה אלמנטים ייחודיים למקוואות מאותה תקופה, שהמרכזי שבהם הוא מדרגת עזר קטנה הנמצאת בתחתית גרם המדרגות.

לדברי עמירב, גילוי המקווה מוכיח שבמקום התגורר כוהן, מכיוון שהכוהנים היו חייבים לטבול במקווה שלוש פעמים ביום. ואולם אב המנזר וסגנו מסרבים בינתיים לקבל את הקביעה וממשיכים לטעון שמדובר בבור מים רגיל. ייתכן שתורמת לכך גישתו של עמירב, הקורא לנהל שיחות עם המנזר כדי להגיע להסדר שיאפשר למבקרים גישה חופשית למקום.
ידען ההסטוריה – העת העתיקה

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~912181791~~~158&SiteName=hayadan