באין חוש ראייה מתחזקת יכולת הזיכרון של עיוורים מלידה

מוח / מחקר באוניברסיטה העברית: החלק שאחראי על ניתוח מסרים חזותיים משמש עיוורים מלידה לפעולות אחרות – כמו זיכרון מילולי

יובל דרור

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/visionbrain.html

הקורטקס הראייתי הוא החלק במוח שאחראי על ניתוח מסרים חזותיים. אצל עיוורים מלידה, מטבע הדברים, הוא אינו משמש למטרה זו. עד לשנים האחרונות סברו מדענים, כי חוסר השימוש בקורטקס הראייתי אצל עיוורים מלידה גורם להתנוונותו. מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית מגלה כי ייתכן שהקורטקס הראייתי, הנמצא בחלקו האחורי של המוח, משתנה בשנות חייהם הראשונות של עיוורים, כך שיוכל לבצע פעולות אחרות כמו שימוש בזיכרון מילולי – שאינן
מתבצעות בחלק זה של המוח אצל אנשים רואים.

במסגרת המחקר התבקשו שתי קבוצות – אחת של אנשים רואים והשנייה של עיוורים – לשנן עשרות מלים ואחר כך לחזור עליהן. זאת, על מנת לבדוק את הפעילות המתרחשת במוחם. כעבור כחצי שנה, נקראו שתי הקבוצות אל החוקרים. “הקראנו להם קבוצת מלים והם התבקשו לומר אילו מהמלים הוזכרו חצי שנה קודם לכן”, סיפר אחד מעורכי המחקר, ד”ר אהוד זהרי. “העיוורים ידעו לומר בדיוק של %90 מה היו המלים שהם התבקשו לשנן. קבוצת הרואים זכרה את המלים באחוזים נמוכים בהרבה”.

המחקר, שנערך על ידי ד”ר זהרי והדוקטורנטים אמיר אמדי ונעה רז מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון למדעי החיים ומהמרכז לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית, בשיתוף פעולה עם פרופ' רפי מלאך ממכון וייצמן, מתפרסם במגזין האמריקאי “.”Nature Neuroscience

בשנים האחרונות התקיימו מחקרים, שהראו כי מוחם של עיוורים מלידה משתמש בקורטקס הראייתי כדי לנתח מסרים המגיעים באמצעות מישוש. התברר כי כשעיוורים קוראים את שפת הברייל, מתרחשת פעילות בקורטקס זה. במחקר החדש נבדקו 10 עיוורים מלידה באמצעות טכנולוגיות הדמיה תפקודית (fMRI) בבית החולים איכילוב. התברר שהקורטקס הראייתי במוחם נכנס לפעולה לא רק בעת מישוש עצמים, אלא גם כשהם התבקשו לבצע פעולות הדורשות שימוש בזיכרון מילולי, כמו שליפת שמות של עצמים.

“הקורטקס הראייתי שבו נעשה שימוש לעיבוד מסרים חזותיים אצל אנשים רואים, הפך לפעיל אצל העיוורים כשהם התבקשו להקריא מלים שאותן שיננו קודם לכן, או ביצעו פעולות אחרות הקשורות לזיכרון מילולי”, אמר זהרי. “אצל אנשים רואים, אין פעילות כזו באזורים אלה בעת ביצוע משימות זיכרון. המסקנה שלנו היא, כי בניגוד למה שהיה מקובל עד לא מכבר, הקורטקס הראייתי כנראה משמש לביצוע פונקציות קוגניטיוויות גבוהות”. לדבריו, עיוורים מלידה טובים יותר במשימות זיכרון מילולי מאוכלוסיית הרואים.

לטענת זהרי, עדיין לא ידוע כיצד מתרחש השינוי המתבצע במוח. “אחת האפשרויות היא שהשינוי מבוסס על קשרים קיימים בין הקורטקס הראייתי לבין האזורים האחראיים על הזיכרון שבקורטקס הקדמי והאונה הצדית”, הסביר. “יש עדויות שקשרים אלה חזקים יותר אצל תינוקות אך נחלשים בהדרגה. ייתכן שקשרים אלו אצל העיוורים מלידה נשמרים או אף מתחזקים בהיעדר המסרים החזותיים, ובכך מאפשרים השתתפות פעילה של הקורטקס הראייתי בפונקציות גבוהות”.

לפני כמה חודשים עמד ד”ר זהרי במרכז עתירה שהוגשה לבג”ץ נגדו ונגד האוניברסיטה, שבמסגרתה דרשו ארגונים המתנגדים לניסויים בבעלי חיים שיפסיק את ניסוייו בקופים. התביעה נדחתה. זהרי הדגיש, כי במחקר הנוכחי לא נעשה שימוש בקופים. “שיטת ההדמיה מאפשרת ללמוד על תהליכים המתרחשים במוח ברמת המקרו. ואולם, כדי להבין כיצד פועלים מנגנוני הזיכרון, יש לחקור את המנגנונים העצביים ברמה התאית בחיות”, אמר.