רגע לפני שמקימים בסיסים צבאיים על הירח * קריאתו של הנשיא בוש לשיתוף פעולה בינלאומי בחקר החלל היתה בראש ובראשונה פנייה לסין, ששיגרה באחרונה בהצלחה אדם לחלל, להעדיף שיתוף פעולה על פני תחרות. האמריקאים חוששים בעיקר מההיבטים הצבאיים של תוכנית החלל הסינית. גם
חדשות וואלה!, ויליאם ברוד וג'ים יארדלי ניו יורק טיימס
סין מתכננת להגיע לירח עד שנת 2010
https://www.hayadan.org.il/backtomoon01.html
כשהנשיא בוש שירטט לפני 12 יום את חזונו השאפתני לעידן חדש בחקר החלל, מדינה אחת במיוחד היתה בראש מעייניו כשהוא הושיט יד מזמינה לשיתוף פעולה בינלאומי: סין.
באוקטובר האחרון הצליחה סין להפוך למדינה השלישית בעולם ששלחה אסטרונאוט לחלל. מהלך זה בהחלט היווה איתות לכך שבכוונתה לפרוץ לשורה הראשונה של חוקרי החלל. ואכן, בכוונת הסינים לשלוח לחלל אסטרונאוטים נוספים בשנה הבאה, לשגר לוויין מחקר לירח בתוך שלוש שנים ולהנחית רכב חלל לא מאויש על הירח עד שנת 2010 – כחמש שנים לפני תאריך היעד שאותו הגדיר הנשיא בוש לשיגור האסטרונאוטים הבאים לירח.
ארה”ב וסין מצויות כרגע בצומת מכריע, בין שיתוף פעולה לתחרות, במה שעשוי להיהפך למרוץ לחלל חדש, יקר ומסוכן, שבו עשויות להיות מעורבות מדינות נוספות.
לדברי גורם בכיר בוואשינגטון, בוש בהחלט כיוון את דבריו לסינים. “ההתייחסות לשיתוף פעולה בינלאומי לא היתה תעלול פרסומת”, אמר אותו בכיר, “זו היתה הזמנה. הנשיא שירטט אבחנה חשובה; פה לא מדובר במלחמה הקרה”.
אבל זאת בהחלט אפשרות. הסינים לא לבד במאמץ החדש לנכס לעצמם את העוצמה והיוקרה של החלל, מה שהולך והופך ליעד הכרחי, כמו רכישת יכולת גרעינית, עבור מדינות השואפות להיות מעצמות עולמיות. גם מדינות כמו ברזיל והודו נוקטות צעדים משמעותיים יותר מאי פעם כדי להבטיח שהן לא יישארו מאחור במרוץ החדש לחלל.
ג'ואן ג'ונסון-פריז, מומחית לתוכנית החלל הסינית בקולג' ללוחמה ימית ברוד איילנד, אמרה כי לממשל בוש לא היתה ברירה אלא להגיב להצלחה של סין ביוזמת חלל אמריקאית. “ההצלחה איפשרה לסין לפנות למדינות אחרות ביוזמות שיתוף פעולה והן מגיבות בחיוב; לכן לא יכולנו שלא לעשות דבר”, היא אמרה.
לדבריה, לארה”ב יש כעת חלון הזדמנויות, שלא יישאר לאורך זמן, לחתום על הסכם. “שיתוף פעולה הוא העמדה הטובה ביותר לארה”ב ולעתיד”, היא אמרה, “חזון כולל יעניק לארה”ב הזדמנות לעמוד בראש משימה שתוכל לשמש השראה לעולם כולו”.
הדאגה הגדולה ביותר היא מפני הפיכת החלל לצבאי. זאת באמצעות כלי נשק שיוצבו בחלל ולוויינים שירחיבו את תחום ההשפעה של מדינות או של טרוריסטים, ויאפשרו איסוף מודיעין נרחב ומקיף יותר מבעבר.
תסריטים כאלה הם נדבך מרכזי בחוסר האמון שבין ארה”ב לסין. פרשנים אמריקאים מציינים שתוכנית החלל המאוישת של סין היא חלק מפעילות צבא שחרור העם, וחושדים כי שאיפותיהם העיקריות של הסינים בחלל הן צבאיות.
ישנם פרשנים הטוענים כי החללית המאוישת של סין מעוצבת במיוחד לצרכים צבאיים פוטנציאליים. הסינים, מנגד, ראו את המיומנויות הטכנולוגיות שהוצגו על ידי ארה”ב באפגניסטן ובעיראק ומדגישים כעת את חשיבות “לוחמת המידע” ואת הצורך בנוכחות בחלל.
באוקטובר הכריז העיתון היומי של צבא שחרור העם כי החלל החיצון ייהפך ל”זירת קרב” משום שטכנולוגיות הלוויין חיוניות לצבא מהיר ומודרני. “זה ברור שהסינים מודאגים מהשליטה האמריקאית בחלל, וכי ארה”ב מתייחסת לסין כאל יריב פוטנציאלי”, אמר אדם סגל, מומחה לסין במועצה האמריקאית ליחסי חוץ. “זהו כנראה זמן טוב לנסות ולדבר על הדברים האלה מאחר שטרם הושגה בהם התקדמות משמעותית”.
הנשיא בוש לא הזכיר אף פעם אחת את סין במהלך נאומו, אולם מקור בממשל אמר כי בכך שלא הגביל את פנייתו לאירופה ולרוסיה, הוא פנה במרומז לבייג'ין. כשהתבקש שר החוץ של סין להגיב על האפשרות שמדינתו תמלא תפקיד אפשרי ביוזמת הירח-מאדים של בוש, הוא אמר שסין מחויבת לשיתוף פעולה עם מדינות אחרות שלהן תוכניות חלל, ובכללן גם ארה”ב.
אולם משרד החוץ האמריקאי גם רמז על תסכולי העבר, בציינו כי תוכנית החלל של סין כבר ביקשה לכונן – בלא הצלחה – יחסים הדוקים יותר עם נאס”א. מאז שנת 2002, ציין המשרד, דנו שני הצדדים בארגון מפגש בין שני ראשי תוכניות החלל. “אנחנו מקווים שקיומה של פגישה כזו יפתח אפשרות לפיתוח שיתוף פעולה סיני-אמריקאי בחלל”, נמסר בהצהרה בכתב שפירסם משרד החוץ.
בפומבי טוענים גורמים רשמיים בארה”ב ובסין כי היחסים בין שתי המדינות הולכים ומתהדקים. בין השאר הרשו הסינים לגנרל ריצ'ארד מאיירס, יו”ר המטות המשולבים האמריקאיים, לבקר במרכז פיקוד החלל הסודי ביותר של סין, שבבייג'ין. ביקור זה התקיים ביום שבו נאם בוש את נאום החלל.
ביקור זה היה חלק ממסע נרחב שנועד לכונן יחסים צבאיים הדוקים יותר. הגנרל מאיירס נפגש גם עם עמיתו הסיני, הגנרל ליאנג גואנגלי, ומאוחר יותר נועד עם ז'יאנג זמין, נשיא סין לשעבר, שנותר אחראי על צבא סין.
בעת תדרוך לעיתונאים, מחווה שנועדה להקל על המתיחות, דאג הגנרל מאיירס לשבח את השיגור הסיני המוצלח באוקטובר שעבר. “אין ספק שזהו צעד גדול עבור תוכנית החלל הסינית, ואנחנו מברכים אותם”, אמר.
סין נקטה צעדים חשובים נוספים. באחרונה היא שיתפה פעולה עם האיחוד האירופי בפיתוח מערכת ניווט לוויינית עולמית. ובפרויקט אחר שיגרו בחודש שעבר סין וסוכנות החלל האירופית לוויין מחקר, שנועד לבחון את השדות המגנטיים של כדור הארץ. סין גם הצטרפה לברזיל בשיגור לוויינים.
בסך הכל, סין מתכוונת לשגר השנה 10 לוויינים ומספר כולל של 30 עד שנת 2005; כרגע חגים סביב כדור הארץ 16 לוויינים סיניים, שמצוידים ביישומים מדעיים, מסחריים וצבאיים.
נועזות יותר הן תוכניותיה של סין להסתמך על הצלחת שיגורה לחלל של החללית שנז'ו 5 בשנה שעברה, ובסופו של דבר לנחות על הירח. גורמים רשמיים טוענים שבשנה הבאה אמורה שנז'ו 6 לשאת שני אסטרונאוטים למשימה בחלל, שתימשך בין חמישה לשבעה ימים.
המאמצים להגיע לירח יחלו השנה. כמה מומחים בארה”ב מדברים באופן מבשר רעות על “ירח אדום” – האפשרות שיום אחד תשגר סין לחלל אסטרונאוטים צבאיים במטרה להקים בסיס קומוניסטי על הירח. לואן אנז'י, מנהל מינהלת החלל של סין, תיאר בחודש שעבר את הירח כ”נקודת המוקד שבו מתחרות מעצמות החלל של העתיד על משאבים אסטרטגיים”.
אולם לואן וגורמים סיניים רשמיים אחרים טוענים ששאיפותיה של סין בכל הקשור לירח הן שוחרות שלום לחלוטין. לדברי לואן, אחת המוטיווציות העיקריות של סין להגעה לירח היא ניצולו הכלכלי האפשרי. הוא אמר ל”פיפלס דיילי”, עיתונה הרשמי של המפלגה הקומוניסטית, שסין מתעניינת גם בפיתוח משאבי אנרגיה ירחיים. בדבריו הוא התייחס למשל ל”הליום-3″, צורה נדירה של היסוד שלדברי מדענים יכולה לספק כוח לכורים מתקדמים על פני כדור הארץ.
בראיון שנערך בשבוע שעבר אמר אויאנג זיואן, המדען הראשי של תוכנית הירח של סין, שהתוכנית היא חלק ממאמציה הנרחבים יותר של סין להפוך למנהיגה בחקר החלל. “סין השיגה הישגים רבים ביישומים לווייניים ובשיגור חלליות מאוישות, אך לא השגנו רבות בתחום חקר החלל”, הוא אמר. “אנחנו זקוקים לפריצת דרך בתחום הזה כדי לגשר על הפער. כצעד התחלתי, תוכנית הירח נחוצה ביותר”.
מסמכים ממשלתיים של ארה”ב, בדומה לתוכנית הפעולה בחלל של חיל האוויר ותוכנית האב האסטרטגית של פיקוד החלל, עוסקים רבות בשמירה על “עליונות בחלל” בסביבת כדור הארץ ובשימוש בכלי נשק בחלל. אבל “אין שום דבר בתכנוני חיל האוויר עבור הירח”, אמרה תרזה היצ'נס, סגנית נשיא המרכז למידע הגנתי, ארגון מחקר פרטי הפועל בוואשינגטון.
למרות זאת, ישנם פרשנים המאמינים שהירח הוא חלק מתוכנית צבאית אמריקאית נרחבת יותר. הם ייחסו לנאומו של בוש דגשים חד-צדדיים וטענו שהוא מזכיר להם את ימי המלחמה הקרה.
גורמים רשמיים בממשל בוש טוענים כי אינם מודאגים מכך שהישגיה של סין בחלל יחתרו תחת יוקרתה והנהגתה של ארה”ב. לדבריהם, פתיחת הדלת לבייג'ין בנושא יוזמת הירח-מאדים עומדת לחזק את ההשפעה האמריקאית.
כחלק מהשמחה ששררה אחרי הצלחת שיגור שנז'ו-5, השתעשעו גורמים סיניים ברעיון שיגורה של תוכנית משלהם לחקר המאדים עד שנת 2020. אולם החודש מסרו גורמים רשמיים כי מוקדם מדי לדבר על לוח זמנים כלשהו וכי סין עדיין אינה מסוגלת ליזום תוכנית כזו.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~748828262~~~200&SiteName=hayadan
