ארגונים קנדים חתמו על הסכם מקיף לשימור הסביבה

התארגנות לא-ממשלתית פועלת לשמר מגוון בעלי חיים ועצים במדינה. הצעד עשוי להשפיע על רבע מהיערות השמורים בעולם. אוסטרליה אסרה דיג ברצועת השוניות הארוכה בעולם

ניו יורק טיימס, הארץ, חדשות וואלה!

תנשמת: תשמש מדביר ביולוגי בעמק הירדן. ראו ידיעה בהמשך

קישור ישיר לדף זה:
https://www.hayadan.org.il/animals111203.html

חברות אנרגיה, יערנות ושבטים אינדיאניים בקנדה התאגדו – בניגוד לכל הציפיות – כדי לשמר לפחות 50% מהיערות בצפון קנדה, המהווים חלק מאזורי היער השמורים הגדולים בעולם.

קתי וילקינסון, העומדת בראש ההתארגנות, אמרה כי הקבוצות חתמו על הסכם בנושא, והן פועלות לצרף אליו גם גופים ממשלתיים ושבטים נוספים. ואולם, לפי שעה ממשלות מחוזיות או פדרליות אינן משתתפות בו, והוא אף אינו כולל מנגנוני אכיפה. למרות זאת, ארגוני איכות סביבה רואים בהסכם תשתית חסרת תקדים לשימור הסביבה.

פרסומתההסכם אמור לשמר מגוון של ראמים, זאבים, דובים, עופות מים וציפורים נודדות. גם העצים עצמם – אורנים, אשוחים וצפצפות – חיוניים לשמירת האוויר הטהור והמים הצלולים. ההסכם עשוי להשפיע על 25% מהיערות השמורים בעולם. מומחים לאיכות הסביבה סבורים כי עם התחממות כדור הארץ, עשויים העצים באזור התת-קוטבי להתפתח אף יותר, ולהפוך למקור חשוב במיוחד לחמצן.

ההחלטה הקנדית על הגברת שימור היערות באה יומיים לאחר החלטת ממשלת אוסטרליה לאסור לחלוטין דיג בשליש מרצועת השוניות הארוכה, Great Barrier Reef המשתרעת לאורך יותר מ-2,000 ק"מ בחוף הצפון מזרחי של היבשת. זו רצועת השוניות הארוכה בעולם ואחד ממוקדי התיירות החשובים באוסטרליה. הממשלה הסבירה כי חשיבות הדיג באזור מתגמדת לעומת חשיבות השימור והרווח שיצמח ממנו לתעשיית התיירות.

הזדמנות לתנשמת

מאת צפריר רינת, הארץ, 7/12/03

לא קל להיות פעיל בארגונים ירוקים ולהגן על חיות בר. פעילות זו מלווה לא פעם ביחס לעגני של הסביבה כלפי הדאגה לחרקים וציפורים, שרבים מהלועגים אינם יודעים לבטא נכון את שמותיהם. לכך נלוות טענות שיש מצוקות אנושיות דחופות יותר הדורשות טיפול.

את התשובה ההולמת לכך שיש גם צורך אנושי חיוני בשימור הטבע נותנים בעלי החיים עצמם. מובן שצריך לתת להם הזדמנות לעשות זאת, במקום להכחידם, והזדמנות כזאת ניתנה לאחרונה לתנשמות ולעגורים באזור עמק הירדן.
בחודש שעבר צוין בסיורים והרצאות חודש צפרות, שקיימו החברה להגנת הטבע, מלון מצפה הימים בגליל והמרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון. במרכזו של חודש זה עמדו הציפורים הרבות המגיעות לעמק הירדן. תשומת הלב התמקדה בתנשמות ובעגורים ובתרומתם המשמעותית לחקלאות, לתיירות ואף לשיתוף פעולה יהודי-ערבי.

לפני 20 שנה בקירוב החליט קיבוץ שדה אליהו, השוכן בעמק בית שאן, להציב תיבות קינון מיוחדות לתנשמות. אלו הן עופות דורסים הפעילים בלילה וניזונים בעיקר מנברנים הגורמים נזקים כבדים לגידולים חקלאיים.

עידוד אוכלוסיית התנשמות נועד להפסיק את הנזקים שגורמים הנברנים, תוך כדי הימנעות משימוש בחומרים כימיים המזהמים את הסביבה. זאת בהתאם לגישה הנהוגה בחלק משדות הקיבוץ ועל פיה יש להסתמך על מדבירי מזיקים טבעיים ולא על חומרים כימיים רעילים.

כיום יש בשדה אליהו כ-60 תיבות קינון ובסך הכל יש ביישובי דרום עמק בית שאן יותר מ-200 תיבות. נוכחות התנשמות הביאה להפחתה משמעותית במספר הנברנים. התוצרת החקלאית של שדה אליהו מגיעה לשיעור דומה בשדות שבהם משתמשים בחומרים כימיים, אבל בלי תוצאות הלוואי השליליות. חוקרים שעוקבים אחר התנשמות גילו שזוג ציפורים המגדל גוזלים יכול לטרוף בלילה אחד 20 נברנים הפושטים על השדות החקלאיים.

פרויקט תיבות הקינון נהפך גם לאמצעי לשיתוף פעולה בין חקלאים מישראל לחקלאים פלשתינאים וירדנים, שגילו עניין בתחליף הטבעי לחומרים רעילים. הפלשתינאים מתכוונים להציב בשבועות הקרובים תיבות קינון לתנשמות באזור יריחו.

בעמק החולה התפתחה תופעה מרתקת של התקהלות להקות ענק של עגורים, שמוצאים מזון זמין באזור במשך עונת הנדידה. שיתוף פעולה של החקלאים עם הגופים לשמירת טבע הביא לכך שהעגורים יכולים לקבל מזון בלי לפגוע בגידולים. נוכחותם של עשרות אלפי עגורים נהפכה למוקד משיכה תיירותי, וכמה מהאורחים מחו"ל שבאו לישראל במסגרת חודש הצפרות אמרו שגם בשמורות הטבע באפריקה קשה לראות ריכוז כה מרשים של ציפורים.

סיפור הציפורים בעמק הירדן עשוי להיות התחלה של פיתוח ענף תיירות משגשג הבנוי על ביקור באתרי טבע ואתרים היסטוריים ודתיים, השוכנים בין מקורות הירדן בצפון לבקעת בית שאן בדרום. כיום יש בעולם מיליוני חובבי ציפורים שמוכנים לנסוע למקומות מרוחקים, ורבים מהם יודעים שבישראל עובר אחד הצירים החשובים בעולם של נדידת ציפורים.

הפוטנציאל התיירותי של הציפורים מתחיל להיות מנוצל במקומות כמו קיבוץ כפר רופין בעמק בית שאן. ליד הקיבוץ הוקם מרכז צפרות המארח מבקרים ומציע להם תצפיות על ציפורים נודדות וגם על התנשמות.

המסקנה העולה מסיפור הציפורים בעמק הירדן היא שכדאי לחברה האנושית להשקיע בהגנתן של חיות בר אחרי שיצרה אין-ספור סיכונים לבתי הגידול שלהן. ההשקעה עשויה להיות ממשלתית, או של יזמי תיירות פרטיים שיכולים להפיק רווחים מתיירות טבע. התועלת שיש בהגנה על חיות בר היא סיבה טובה לשקול היטב מיקום והיקף של תוכניות בנייה ושימוש בחומרים שעשויים לזהם את הסביבה.

ואולם, הנימוק של שימור חיות בר בגלל התועלת האנושית לא צריך להחליש את הנימוקים האתיים לשימור חיות. אחד מאבות התנועה האמריקאית לשימור הטבע, אלדו ליאופולד, כתב בעניין זה: "צריך לבחון את העניין במונחים של מה צודק מבחינה אתית ואסתטית ולא רק מה כדאי מבחינה כלכלית. פעולת שימור היא צודקת כאשר היא משמרת את השלמות, היופי והיציבות של קהילת בעלי החיים, והיא לא צודקת כאשר היא לא עושה זאת".

ידען בעלי חיים בסכנת הכחדה

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~707793950~~~40&SiteName=hayadan