מזר חיים
בחלוקת האסטרואידים על פי קריטריונים שונים, נמצאים כאלה המוגדרים כאסטרואידים חוצי מסלול כדור הארץ (Earth Crossing Asteroids).
אלה אסטרואידים קטנים מאוד, שהגדול בהם קוטרו 5 ק”מ והקטן ביניהם קוטרו 200 מ'.1 במונחים אסטרונומיים אלה לא יותר מאשר שברי סלעים. מבין אסטרואידים אלה, ישנם כאלה משותפי פריהליון או שהמרחק בין הפריהליונים שלהם הוא קטן מאוד. בחינת נתוניהם תראה שמדובר בזוגות של אסטרואידים שלהם פריהליון משותף או שהמרחק בין הפריהליון שלהם הוא לכל היותר 0.002 יחידות אסטרונומיות כמתואר בטבלה הבאה:
שם פריהליון אפיהליון זמן זוית נטיה
מסלולי
(בשנים)
1982 Tx 0.523 4.076 3.487 12.19
1984 KB 0.523 3.910 3.299 4.85
PI6743 0.821 2.418 2.061 7.29
Orthos 0.821 3.988 3.729 24.39
1987 QA 0.875 2.419 2.114 40.71
1989 AZ 0.875 2.422 2.116 11.78
0.589 1.530 1.091 11.17
1987 KF 0.590 3.082 2.488 11.87
0.986 1.841 1.681 58.55
198 DA 0.987 3.346 3.189 6.45
Olijato 0.626 3.721 3.204 2.52
0.628 4.289 3.855 22.02
Apollo 0.647 2.295 1.784 6.35
1979 XB 0.649 3.876 3.403 24.87
1988 TA 0.803 2.279 1.913 2.54
1983 VA 0.805 4.416 4.218 16.24
מדובר כאן ב-3 קבוצות. קבוצה אחת של אסטרואידים שלהם אותו פריהליון. קבוצה שניה של אסטרואידים שהמרחק בין הפריהליונים שלהם הוא 0.001 יחידות אסטרונומיות כלומר, 150,000 ק”מ וקבוצה שלישית של אסטרואידים שהמרחק בין הפריהליונים שלהם הוא 300,000 ק”מ. במונחים אסטרונומיים מדובר במרחקים קצרים מאוד – ב”שכנים”. מניתוח הנתונים עולות המסקנות הבאות:
1. המרחק בין האפיהליונים של כל זוג אסטרואידים הוא בסך הכל קטן. המרחק המינימלי הוא 0.003 יחידות אסטרונומיות ולהם זמן מחזור כמעט זהה והמרחק המקסימלי הוא 2.137 2
2. למעט זוג אסטרואידים אחד, אצל שאר האסטרואידים, אחד זוית הנטיה של מסלולו היא קטנה ושל השניה גדולה.
מה המשמעות של מסקנות אלה?
הרושם המתקבל הוא שכל זוג היה במקור אסטרואיד אחד שהתנגש עם אסטרואיד אחר. מעוצמת החבטה, הוא נשבר כאשר כל אחד מהחלקים נכנס למסלול עצמאי סביב השמש. מכיון שהעוצמה לא היתה חזקה דיה, הם נשארו במסלולים סמוכים זה לזה, אך בעלי זויות נטיה שונות. הקל שמבין שני השברים נכנס למסלול בעל זוית הנטיה הגדולה. אם תסריט זה הוא נכון, הרי שהם צריכים להיות בעלי מבנה כימי דומה. קיימת אפשרות שאירועים אלה התרחשו בזמן האחרון (הכוונה במונחי זמן גיאולוגיים). אם זה עדיין כך והם לא כותשו בפגיעות נוספות, וביום מן הימים הם יצולמו, אפשר יהיה לאתר את קווי השבירה שלהם ובתמונות תצריף “לאחד” אותם.
יכול להיות שאפשר להשתמש בטכניקה זו כבר כיום לגבי ירחו של צדק – אמלתאה. באחד מצילומיו של הירח שנעשו על ידי חללית הגליליאו אפשר לראות בבירור את קו השבירה שלו. 3 יכול להיות שבאמצעות חיפוש מדוקדק אחר ירחים נוספים אצל צדק, אם באמצעות טלסקופ ההאבל או באמצעות חללית הגליליאו, ימצא בסמיכות למסלולו של אמלתאה, ירח נוסף קטן ממנו, אם כי ראוי לציין שאמלתאה גדול יותר מהאסטרואידים המצויינים בטבלה.
מקורות
1. Chapman Clark R. – Asteroids in: Beatly Kelly J. Chaiki Andria (Eds) – The New Solar System 3rd edition Sky publishing Corporation 1990, p. 294.
2. Ibid.
3. Small Jovian Inner Satellites – Astronomy Now, 1998, p. 7.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~328026758~~~98&SiteName=hayadan
