איך להיכנס לנעליים שלו?

השימוש הדואלי של הראייה הודגם בראשונה בבני אדם בריאים בידי חוקרים באוניברסיטה העברית

אבי בליזובסקי

ההבחנה בין שני תפקודים שונים של מערכת הראייה – האחד זיהוי עצמים והאחר הכוונת פעולות לעבר העצמים – הודגמה בבירור בראשונה בבני אדם בריאים בידי חוקרים באוניברסיטה העברית.

המחקר מעלה כי קיימת זיקה בין המערכת המנחה את פעולתנו שלנו לבין המערכת האחראית להבנת פעולות שמבצעים אחרים. במילים אחרות, כדי להבין מה עומד מאחורי פעולותיו של הזולת אנו, למעשה, “נכנסים לנעליו”.

שני תפקודים אלו, הקשורים בראייה, תועדו מראשית המאה ה-20 בחולים שסבלו מנזק למערכת הראייה כתוצאה ממחלה או מפציעה, ואשר נפגע אצלם אחד התפקודים, זיהוי או פעולה.

לדוגמה, חולים הסובלים מאטאקסיה ataxia (מחלה המתבטאת בחוסר שליטה בשרירים ובקושי בכיוון ובמנח של תנועות הגפיים) מסוגלים לזהות מילולית עצם המוצג בפניהם אך מתקשים לאחוז בו; בעוד שחולים הסובלים מאגנוסיה agnosia(מחלה המתבטאת בקושי בפענוח תחושות ובזיהוי עצמים) יכולים להחזיק חפץ המוגש להם אך אינם מסוגלים לזהות אותו בשם או לציין את מיקומו, את גודלו או את המרקם שלו.

הפרדה זו בין פעולה וזיהוי מצביעה על קיומם של שני מסלולים נפרדים לראייה. עם זאת, על אף המחקרים הנרחבים שבוצעו לפי תפיסה תאורטית זו, לא הוכח קיומם אצל נבדקים בריאים אשר שני המסלולים מתפקדים אצלם נורמלית.

עתה, באמצעות שימוש בהדמיה מגנטית תפקודית fMRI, הצליחו פרופ' אהוד זָהָרִי ותלמיד המחקר ליאור שמואלוף – מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון למדעי החיים על שם אלכנסדר סילברמן באוניברסיטה העברית – להציג את ההפרדה בין זיהוי של עצמים לפעולות במוחם של נבדקים בריאים. מאמר המפרט את ממצאיהם פורסם בעמוד השער של כתב העת “נוירון” Neuron.

במאמר תיארו החוקרים כיצד הצליחו לִצְפּוֹת בהפרדה בין דפוסי פעולה קדמיים ואחוריים במוחם של נבדקים שצפו בסצנות וידאו של עצמים ושל פעולות שהופנו כלפי עצמים אלו.

בהדמיית ה-fMRI ראו זָהָרִי ושמואלוף שאזורים באונה הרקתית בקליפת המוח הגיבו לזיהוי עצמים שהוצגו על המרקע ואילו אזורים באונה העורפית הגיבו לפעולות שכוונו לעצמים אלו.

החוקרים ציינו כי האזורים במוח הממונים על פעולות מוטוריות היו פעילים שעה שהנבדקים בניסוי צפו בסצנות של פעולה, למרות שהנבדקים עצמם היו במצב פסיבי ורק צפו בקטעי וידאו שהציגו פעולה של אחרים, בלא שהיו מעורבים בדרך כלשהי בפעולות שהוקרנו.

כאמור, הממצאים הצביעו על קשרי גומלין בין המערכת המנחה את פעולת האדם לבין המערכת האחראית להבנת פעולותיו של הזולת. לא מן הנמנע, אומרים החוקרים, שמערכת זו גם עומדת בבסיסן של יכולות מורכבות יותר כמו תקשורת חברתית.
ידען המוח – החושים
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~416181616~~~174&SiteName=hayadan