אפשר להשתמש בזיכרון לטווח ארוך גם לטווח קצר
מאת תמרה טראובמן
לרודייר גאם, גרמני בן ,26 נדרשות שניות ספורות כדי לחשב בראשו
חישובים מורכבים. כך, למשל, הוא פותר כמה שווה 53 בחזקת תשע;
הוא יכול לחלק שני מספרים ראשוניים, כמו 31 חלקי ,61 ולתת
תשובה של שבר עשרוני בן שישים ספרות.
אך מתברר שהשיטה שלו פשוטה למדי. ד”ר נטלי צוריו-מאזוייר
ועמיתיה מאוניברסיטת קאן בצרפת, שפירסמו את תוצאות מחקרם
בגיליון ינואר של כתב העת המדעי “,”Nature Neuroscience חקרו
את הפעילות המוחית של גאם בזמן שהוא ביצע חישובים מורכבים
בעזרת מכשיר הדמיה הנקרא טומוגרף של פליטת פוזיטרונים (PET),
והשוו את סריקות מוחו לסריקות של שישה בני אדם אחרים בגילו.
לדברי כמה מומחים, כל אחד יכול לפתח כישרון כזה.
רוב בני האדם מבצעים בקלות פעולות חשבון פשוטות כמו שלוש כפול
שבע, אך פעולות מורכבות יותר, כמו 37 כפול ,67 אינן מאוחסנות
בזיכרון, וכדי לפתור אותן יש לבצע סדרת חישובים. ביצוע פעולות
חשבוניות הוא מיומנות שכלית מורכבת הכרוכה בכמה שלבים, שבמהלכם
יש לשמור בזיכרון את תוצאות הביניים עד שייעשה בהן שימוש, ואז
לשכוח אותן כדי לשמור על עומס מינימלי על הזיכרון. כדי לחשב,
למשל, כמה שווה 68 כפול 76 דרושים שבעה שלבים ושש תוצאות
ביניים.
לפי ד”ר צוריו-מאזוייר, המשתתפים בקבוצת הביקורת הסתמכו בביצוע
חישוביהם על הקיבולת המוגבלת של הזיכרון לטווח הקצר – המוגבל
לכל היותר לדקות ספורות. גאם פיתח יכולת לנצל את הזיכרון לטווח
ארוך – שנשאר ימים, שבועות ואפילו לאורך כל החיים – כדי להשתמש
בכמויות הגדולות של המידע הרלוונטי למשימה.
ד”ר בראיין באטרוורת, חוקר זיכרון מ”יוניוורסיטי קולג'”
בלונדון, שכתב פרשנות הנלווית למחקר, הגדיר אותו כ”חלוצי”. הוא
הוסיף ש”עד כה לא היה ידוע כמעט מאום על הבסיס העצבי של בעלי יכולות שכליות יוצאות מן הכלל”.
לא ברור כיצד גאם רכש את מיומנותו. לדבריו, בבית הספר הוא היה “גרוע מאוד בחשבון”. בגיל עשרים הוא שמע על אלגוריתם שאפשר לחשב באמצעותו מהו היום בשבוע בכל תאריך, בעבר או בעתיד. הוא החל לחשב “בשביל הכיף”, ואז שמע על תחרות טלוויזיונית המבטיחה פרסים לפותרי בעיות חשבוניות. הוא התאמן לתוכנית במשך ארבע שעות בכל יום. עכשיו הוא מתפרנס מהופעות. גאם שינן לוחות שלמים של חזקות בשנייה ובשלישית ושורשים ריבועיים של מספרים בני שתי ספרות. הוא למד אוסף עצום של תהליכים וקיצורי דרך, המאפשרים לו לפתור בעיות מרובות שלבים כעבור שניות.
תוצאות המחקר עשויות להעיד, כי המפתח העיקרי ליכולת החשבונית המופלאה של גאם אינו רמת הפעילות המוחית שלו אלא העובדה שרכש, כנראה, יכולת לקודד מידע בזיכרון לטווח ארוך ולאחזרו ביעילות.
כאשר גאם חישב (ולא רק שלף תשובות מהזיכרון), התקיימה בארבעה אזורים במוחו פעילות מוגברת, שלא נראתה אצל משתתפי קבוצת הביקורת. שלושה מהאזורים קשורים לתהליכי זיכרון אפיזודי, זיכרון ארוך טווח המאפשר זיכרונות אישיים וזיכרונות אסוציאטיוויים (כמו יצירת קשר בין אות מסוימת לצבע מסוים). “הדבר מאפשר לגאם לעקוף את הצורך להסתמך על הקיבולת המוגבלת של הזיכרון לטווח קצר ואת האטיות שבקידוד לטווח ארוך”, אומרת ד”ר צוריו-מאזוייר. “במקום לשמור תוצאות ביניים בזיכרון לטווח קצר, הוא מקודד אותן במהירות בזיכרון עבודה לטווח ארוך, עם רמזים המקלים על אחזור יעיל של המידע”.
לצד עילויים כמו גאם, אפשר למנות מוסיקאים היכולים לזכור לחן לאחר ששמעו אותו פעם אחת, או מלצרים המסוגלים לזכור את ההזמנה המפורטת של עשרים סועדים. ד”ר צוריו-מאזוייר אומרת כי המיומנויות הללו מעלות שאלה שנותרה פתוחה: מדוע נראה שהכישורים מוגבלים לתחום אחד בלבד? לגאם, למשל, אין יכולות מתמטיות יוצאות דופן, לבד מכישרונו בחשבון.
בעזרת עבודה קשה, אומר ד”ר באטרוורת, כולם יכולים לפתח מיומנות כזאת. “אנו חושבים עליו כעל עילוי, אבל הוא יוצא דופן רק במשהו שאת רובנו לא מעניין ללמוד”.
{הופיע בעיתון הארץ, 9/1/2001{
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~302175468~~~58&SiteName=hayadan
