“אופק” חדש בהיר במיוחד. בקרוב השיגור

17/12/2001
ראש מפא”ת הפורש, יצחק בן ישראל, מגלה בראיון ל”הארץ” כי
בחודשים הקרובים תשגר ישראל לחלל את לוויין הצילום הבא בסדרת
“אופק”, שיהיה בעל רזולוציה גבוהה במיוחד. עוד הוא חושף כי
ישראל נמצאת בתהליך מתקדם של פיתוח מערכת מל”טים נושאי טילים
להשמדת משגרי טילי קרקע-קרקע. בן ישראל מעריך שישראל תאלץ לשלם
לסין פיצוי של מיליארד דולר על ביטול עסקת הפלקון, לאחר
שהאמריקאים דחו פנייה לממן את הפיצויים

מאת אמנון ברזילי

אופק. ללוויין חדש אין עוד שם

אלוף ד”ר יצחק בן ישראל יפרוש מתפקידו כראש המינהלת לפיתוח
אמצעי לחימה ותשתיות (מפא”ת) במשרד הביטחון בסוף החודש בעיצומו
של ויכוח על יורשו. מנכ”ל משרד הביטחון עמוס ירון והרמטכ”ל
שאול מופז לא רק שלא הגיעו ביניהם להסכמה בדבר מחליפו של בן
ישראל אלא גם אינם מסכימים בשאלה אם יהיה זה איש צבא או אזרח.

בעניין אחד אין מחלוקת: עם פרישתו של בן ישראל תבוא לקצה
תקופה – עשר שנים שבהן הטביע חותמו על כל כיווני הפיתוח
הטכנולוגי של צה”ל. במשך כשש שנים כיהן בן ישראל כראש מחקר
ופיתוח (מו”פ) בצה”ל ושימש כמספר שתיים לראש מפא”ת. בארבע וחצי
השנים האחרונות הוא טיפס לראש הפירמידה וכראש מפא”ת היה למעשה
המדען הראשי של מערכת הביטחון.

כמי ששימש בעשור האחרון בשני התפקידים הבכירים בתחום המחקר
והפיתוח הביטחוני של מדינת ישראל, ליווה בן ישראל את כל תחומי
הפיתוח של מערכות הנשק משלב הרעיון של כל הפרויקטים ועד השלמתם
והבאתם למבצעיות מלאה. הוא נהנה לפיכך מיוקרה גדולה בארץ
ובמוסדות מחקר בחו”ל, ובעיקר בקרב משרדי ביטחון ברחבי העולם
הנמצאים בקשרים, חלקם חשאיים, עם מדינת ישראל.

בלונים נושאי חישנים

בן ישראל רואה את המהפך בתפישת מקומם של אמצעי הלחימה
והטכנולוגיה בביטחון השוטף (בט”ש), במסגרת העימות המוגבל,
כהישג העיקרי של כהונתו. “פעם אמרו כי טכנולוגיה דרושה למלחמות
גדולות. בבט”ש עומד חייל מול חייל והם ילחמו בידיים, בשיניים,
ברובה ובסכין”.

“לפני ארבע-חמש שנים”, מספר בן ישראל, “עשינו שינוי בתפישה
שאני הייתי אחד הצירים שלו. החלטנו שיש להכניס טכנולוגיה
למלחמה בלבנון. עבדנו על פרויקט שמטרתו ליצור מצב שבו במקום
שחיילים ישכבו במארבים ויחכו שבמקרה יעברו בוואדי אנשי
חיזבאללה, הם ייעזרו בטכנולוגיות של חישנים לאיתור וגילוי”.

“כשפרצה האינתיפאדה”, אומר בן ישראל, “העברנו את הטכנולוגיות
הללו למאבק מול הפלשתינאים, והורדנו באופן דרסטי את מספר
הנפגעים”. כתוצאה מכך, לדבריו, “בעימות הצבאי אנחנו במצב של
עליונות מוחצת. העימות אתם הוא עתיר טכנולוגיות, וזו הסיבה
ליתרון היחסי שלנו מול הפלשתינאים. אנחנו עושים דברים שבעבר לא
יכולנו לעשות, כמו להיכנס לערים בלי שיהיו מאות הרוגים”.

בין האמצעים, מפרט בן ישראל, “דרכי האזנה, צילום מרחוק, מטוסים
ללא טייס (מל”טים) ובלונים. הנקודה היא שהאובייקט לא חש
שמצלמים אותו. וכך אנחנו משיגים מודיעין מוקדם. פיתחנו חישנים
לגילוי אנשים ואמל”ח לצורך גילוי הפעילות שלהם. אלה חישנים
שניתן לשאת אותם על רכב, מגדלים, מטוסים ובלונים. פיתחנו
טכנולוגיות לאיתור מקורות ירי”.

לטכנולוגיות החדשות, מבהיר בן ישראל, תרומה משמעותית לסיכול
הממוקד. “תשאל את עצמך אילו תנאים צריכים להתקיים, ואילו
מערכות מודיעין ווידוא נדרשים, כדי שלא יהיו במקום אנשים חפים
מפשע. ובמקרה של סיכול צריך לפגוע בזמן אמיתי כי אתה לא יכול
להכין טיל היום ולירות אותו מחר. אתה צריך לפגוע בזמן הנכון.
מדובר בהמון מערכות והמון טכנולוגיות. ישראל התמחתה בזה הרבה
שנים”.

לדברי בן ישראל, “אנחנו מונעים כ-%90 מהפיגועים. אבל אין
אפשרות למנוע פעולה של מתאבדים. מי שמוכן למות, לא פשוט לעצור
אותו. אנחנו הראשונים בעולם שמתמודדים עם התופעה הזאת של
התאבדות המונית”.

ערב המתקפה האמריקאית על אפגניסטן נסעו בן ישראל והמנכ”ל ירון
לארה”ב וקיימו שורה של שיחות עם בכירי הפנטגון. השניים הציעו
לאמריקאים שיטות פעולה לאיתורו של אוסאמה בן לאדן; בן ישראל
הציג את הטכנולוגיות שפיתחה ישראל לעימותים בעצימות נמוכה.
האמריקאים התלהבו. ככל הידוע, הם בחרו בכמה טכנולגיות מתקדמות
למלחמה בטרור. זאת בנוסף לטילי ה”פופאי” ולמערכות לייטנינג
מוטסות לזיהוי מטרות בעבור מטוסי האף-,16 שכבר נמצאים בפעילות
מבצעית אצל האמריקאים.

אחד מהישגיו של ראש מפא”ת הוא חלקו במהפך שחל בגישת הפיקוד
העליון של צה”ל למחקר ופיתוח ביטחוני. למרות הקיצוץ בתקציב
הביטחון בעשור האחרון קפץ תקציב המו”פ פי שלושה בחמש השנים
האחרונות והוא כיום כשלושה מיליארד שקל לשנה, כ-%10 מהחלק
השקלי של תקציב הביטחון (כלומר, לא כולל הסיוע האמריקאי).
תקציב זה לא כולל את תקציבי המו”פ של התעשיות הביטחוניות
הישראליות שהוא באותו היקף. הבשורה הרעה, אומר בן ישראל, היא
שכדי למלא את כל הצרכים הביטחוניים של ישראל יש להכפיל את
תקציב המו”פ הביטחוני.

בשורה רעה נוספת קשורה למערכת היחסים בין מדינת ישראל לסין. בן
ישראל היה חלק מהחבורה המצומצמת שיחד עם המנכ”ל ירון מנהלת את
המגעים עם הפנטגון וסין, בניסיון ליישב את הסכסוך בעניין ביטול
עסקת מטוסי הביון (“פלקון”) שנחתמה בין ממשלות ישראל וסין.
ארה”ב כפתה על ישראל לבטל את העסקה בטענה כי מכירת המטוסים
לסין היא איום אסטרטגי עליה. בשיחות שהתקיימו באחרונה בבייג'ין
עלתה שאלת הפיצוי הכספי ליישוב המחלוקת בין שתי המדינות על
ביטול העסקה. בישראל אומרים כי הסינים חושבים שארה”ב תשלם.

בן ישראל: “הסינים דורשים כפיצויים יותר ממיליארד דולר. אבל
כשדיברנו עם האמריקאים על כך שהם יממנו את הפיצויים, הם בכלל
לא רצו לשמוע”. בן ישראל מבהיר ש”אין כנראה ברירה. מי שיצטרך
לשלם יותר מארבעה מיליארד שקלים יהיה משלם המסים הישראלי.”

תוכניות מפא”ת כוללות עשרות פרויקטים שאפתניים לפיתוח
טכנולוגיות ומערכות נשק ייחודיות. “האמריקאים”, אומר בן ישראל,
“משקיעים במו”פ ביטחוני בערך כ-40 מיליארד דולר בשנה. אצלם רוב
הכסף הולך על פיתוח פלטפורמות (כלומר כלי נשק). אנחנו הולכים
על מכפילי כוח (מערכות שמשפרות את יכולת הפלטפורמות). אנחנו
מפתחים אלמנטים שמעניקים לכוח משמעות אחרת ומשביחים אותו. ובזה
אנחנו לא רעים”.

לדברי בן ישראל, עד היום השקיעה ישראל כסף רב ו”חוכמה” בשישה
תחומים שבהם היא אכן חזקה: נשק לתקיפה מדויקת מטווחים קצרים
וארוכים עם כושר פגיעה נקודתית; מודיעין בזמן אמיתי ומל”טים
לפעילות רצופה; הגנה מפני טילי קרקע קרקע (טק”ק); עליונות
אווירית; תמרון בשדה הקרב היבשתי: טנקים, כוח אש, מחשבי ירי,
מיגון פגזים; לוחמה אלקטרונית.

תוכנות אנטי וירוס

שני התחומים החדשים שנוספו בחמש השנים האחרונות הם לוויינים
ולוחמת מידע. בן ישראל מספר שבעקבות החלטה שהתקבלה לפני
כשנתיים, החלו מומחים ישראלים בפיתוח תוכנות נגד שיבוש מחשבים
ונגד וירוסים. “אם אתה לא מוגן קל מאוד לחדור אליך. אם ארבעה
ילדים מנהריה יכולים גם האויב יכול באותה מידה, ואתה צריך
להיות מוגן עם תוכנה. אנחנו מפתחים אנטי וירוס שהוא האמצעי
האחרון”.

בתחום לוויינות הצילום מסתייעת היום מערכת הביטחון בצילומי
הלוויין האזרחי “ארוס”, שפיתחה התעשייה האווירית הישראלית
כנגזרת של לווייני אופק. לוקהיד מרטין מספקת את שירותי לוויין
הצילום “אייקונוס” שבבעלותה. בן ישראל מגלה שלוויין הביון
“אופק” ישוגר בחודשים הקרובים. טרם הוחלט אם הלוויין החדש יקרא
“אופק “4 כקודמו שנפל לים בשעת השיגור בינואר ,'98 או “אופק
.”5 לצורך ההחלטה הוקמה ועדה.

מה ההבדל בין “אופק” ללוויינים האחרים?

“ההבדל העיקרי והמהותי יהיה הרזולוציה שלו שהיא הרבה יותר
גבוהה מזו של 'ארוס' ו'אייקונוס', כי אלה לוויינים אזרחיים ויש
מגבלות על הרזולוציה שלהם (הרזולוציה היא היכולת לצלם עצמים
בגודל מסוים. על פי פרסומים זרים, הרזולוציה של אופק 3 היתה
1.5 מטר, א”ב). אופק הוא לוויין צבאי. לפני ארבע שנים כאשר
אופק 4 נפל לים שאלנו את עצמנו מה לעשות. האם לבנות עוד אחד
בתוך שנה או שנבנה את הלוויין של הדור הבא.
החלטנו ללכת על הדור הבא. זהו לוויין ששוקל כ-20 אחוזים יותר
מאופק 3(ששקל כ-250 ק”ג והפסיק לפעול בסוף ,2000 א”ב). החסרון
היה שידענו שייקח ארבע שנים לבנות אותו. השאלה היתה מה יקרה אם
גם אופק 3 יפול. החלטנו להישען על המיזמים האזרחיים וזה מה
שעשינו”.

ארוס מספק לנו תמונות מאפגניסטן?

“אפגניסטן לא מעניינת אותנו מהחלל. אבל אם המלחמה בטרור תתקרב
לאזור שלנו, זה יהיה חשוב. האמריקאים עדיין לא החליטו. אבל
עיראק היא אחת האפשרויות, ואז מה שיקרה שם יהיה חשוב לנו”.

בנוגע לתוכנית לשיגור לווייני תקשורת אומר בן ישראל, ש”צה”ל
בשלב הגדרת הצרכים: איזה היקף תקשורת צריך להעביר ביחידת זמן,
רמת ההצפנה, טווחים. פנינו לתעשיות בבקשה לקבל הצעות שעונות
לצורכי צה”ל”.

בן ישראל הוביל בסוף שנות ה-,90 יחד עם מפקד חיל האוויר אז
אלוף (מיל') איתן בן אליהו, את המאבק לאימוץ התפישה של תקיפה
משולבת של משגרי טילי קרקע קרקע (טק”ק) באמצעות מטוסי קרב
ומל”טים נושאי טילים. התפישה (המכונה BPLI) נועדה להחליף תפישה
קודמת (BPI), שהעדיפה תקיפת טילים בליסטיים מיד לאחר שיגורם.

הפרויקט הזה נתקע בגלל התנגדות האמריקאים לממן אותו?

“הממשל הקודם לא נתן לנו תשובה חיובית. אבל לפי הערכתנו המלחמה
באפגניסטן איפסה לאמריקאיים את נקודת הייחוס. הם היום מבינים
טוב הרבה יותר עד כמה התפישה שהצענו יכולה להיות חשובה בעבורם.
אנחנו מעריכים שהיום יש סיכוי טוב יותר לקבל מימון של 400
מיליון דולר לפיתוח אבטיפוס”.

ישראל החליטה בינתיים שלא לחכות. “החלטנו להשקיע סכומים גדולים
מאוד. התעשייה האווירית, שפיתחה את המל”ט “מחץ”, היא הקבלן
הראשי בפרויקט. אך בגלל גודל הסכומים זה הולך הרבה יותר לאט”.

אחד הפרויקטים שנמצא בפיקוח מלא של מפא”ת הוא פיתוח מערכת “חץ”
ליירוט טילים בליסטיים. לפני מלחמת המפרץ היה בן ישראל ראש
מחלקה בחיל האוויר שעסקה באמל”ח ובחץ, והתנגד לפרויקט. “חשבתי
אז שזה פרויקט שלא יצדיק את הכסף שצריך להשקיע בו”, הוא מסביר.

בינתים חל מהפך בעמדתו. “שני דברים שינו את דעתי. מלחמת המפרץ
והעובדה שהעיראקים ירו עלינו טילים. אף שהנזק היה שולי, זו
היתה מכה לתודעה. הנקודה השנייה היא שרוב הכסף ניתן על ידי
ארה”ב. דיין אמר פעם שרק חמור לא משנה את דעתו”.

“אותו דבר אני חושב גם על האנתרקס”, מכריז בן ישראל. “מישהו
השתמש בזה. ואני חושב שזה יהיה חוסר אחריות לאומי להגיד שלא
נתכונן ולא נחסן את האוכלוסייה. במציאות של המזרח התיכון
נחשפנו למשהו. אז להם יש נשק ביולוגי, ואנחנו נתנהג כמו
גיבורים”?

“הסנאט האמריקאי”, מציין בן ישראל, “כבר אישר קו ייצור משותף
להרכבת החץ בארצות הברית. ההנחה של המומחים בקונגרס היא
שהוועדה המשותפת (הקונפרנס) לסנאט ולבית הנבחרים תקציב לפרויקט
עשרות מיליוני דולר. בינתיים בימים אלה ממש הושלמה טיוטת החוזה
עם חברת בואינג להקמת קו הייצור בארצות הברית, והקמתו תימשך
בערך שנה”.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~321158628~~~248&SiteName=hayadan