אונסק”ו: רוב השפות בעולם עלולות להיעלם

שפות / האו”ם פירסם את “אטלס שפות העולם הנמצאות בסכנת הכחדה”
מאת תמרה טראובמן

שפות נכחדות בעולם-מפה

יותר ממחצית מכ-6,000 השפות שבעולם נמצאות בסכנת הכחדה, ועמן
תיעלם גם המורשת התרבותית המתלווה אליהן. כך עולה ממחקר חדש
שפירסם אתמול אונסק”ו, ארגון האו”ם לחינוך, מדע ותרבות.
“בחלקים רבים מהעולם, יותר מ-3,000 לשונות מאוימות על ידי שפות
דומיננטיות או מדיניות דיכוי ממשלתית”, נאמר במחקר. “עם המוות
ההיעלמות של שפה, אובדת לנצח יחידה בלתי ניתנת להחלפה של ידע,
היסטוריה והבנת המחשבה האנושית, ושל תפישות עולם שונות”.

לפי המחקר בן 90 העמודים, “אטלס שפות העולם הנמצאות בסכנת
הכחדה”, שתי יבשות אמריקה ואוסטרליה הן בעלות העבר הגרוע
ביותר. באוסטרליה, כתוצאה ממדיניות אכזרית שאסרה על
האבוריג'נים לדבר בשפתם המקורית, נכחדו כבר יותר מ-160 מתוך
כ-260 השפות שדיברו תושביה המקוריים של היבשת לפני בוא
האירופים. מתוך השפות ששרדו, רק לכ-25 מהן יש מספר דוברים
סביר.

בארה”ב, נאמר במחקר, שרדו פחות מ-150 ממאות השפות האינדיאניות
שהיו קיימות לפני כיבושה על ידי המתיישבים החדשים. כל השפות
ששרדו נמצאות היום בסכנת הכחדה. “האפליה נגד שפות אלה פחתה
בשנות ה-,70 אולם בשנות ה-80 מגמת נגד שמרנית חיזקה את מדיניות
ה'אנגלית בלבד' והחמירה את הכחדת השפות האינדיאניות
האמריקאיות”, נכתב במחקר.

המחקר מזהה כמה “אזורי משבר”, כמו טייוואן, שבה יותר ממחצית
מ-23 השפות המקומיות “נכנעות ללחץ של השפה הסינית”; ואת
קלדוניה החדשה, שבה הצרפתית מחליפה את השפות המקומיות.
“באירופה ישנן כ-50 שפות בסכנה”, נאמר במחקר. לשונות כמו
הלאפית, שדובריה חיים בסקנדינוויה ובצפון רוסיה, נמצאות “בסכנה
חמורה, או גוססות”. במרכז ובדרום אמריקה אין מגוון לשונות גדול
כמו במקומות אחרים, “מכיוון שעמים שלמים במזרח ברזיל, ארגנטינה
ואורוגוואי נרצחו”, אומרים החוקרים. הספרדית והפורטוגזית
מאיימות על כ-375 מהשפות ששרדו.

לדברי מרסלו דסקל, פרופסור לבלשנות ולפילוסופיה באוניברסיטת תל
אביב, שפות רבות בישראל נמצאות מזה שנים במגמת ירידה. למשל
הלאדינו, היידיש, כמה לשונות של ערבית-יהודית מצפון אפריקה,
שפות יהודיות מרכז אסיאתיות והשומרונית, שהיא לדבריו “שריד
נדיר שנותר משפה ארמית”.

רוב השפות שבסכנת הכחדה, אומר פרופ' דסקל, אינן מלוות בכתב
ואין תעתיק כתוב של הגיית מלותיהן. למעשה, לפי המחקר, היום יש
פחות מאלף שפות שמתוארות במלואן. לדברי דסקל קיים צורך דחוף
להגביר את המאמצים לתיעוד ולשימור השפות. “אם מחר ימות הזקן
האחרון שדובר את אחת השפות האלה”, הוא אומר, “למעשה לא יישאר
לנו שום תיעוד שלה”.

הסיבות להיכחדותה של שפה הן רבות, אומר דסקל. באזורים רבים
נכחדות השפות בגלל חינוך המדגיש את שפת הלאום השלטת וכן בגלל
היטמעות התושבים המקוריים בתרבות הדומיננטית כדי להשיג מקומות
עבודה וקידום חברתי וכלכלי. שפה נכחדת היא לרוב שפת מיעוט,
והחייאתה, משמעותה גם השבת תחושת הכבוד העצמי והזהות של העם
הדובר אותה. “דברים כמו עיתונים, ספרות, שידורי רדיו, הם
הגורמים הקובעים מבחינה פוליטית את מעמדה של השפה והסיכוי שלה
לא להיכחד”, אומר דסקל, שבעצמו ניסה לייסד פרויקט לשימור שפות
של אינדיאנים מהאמזונס בברזיל.

גם שפות שכבר הוכרזו כמתות אפשר לעתים להחיות, אומר דסקל,
ומציין לדוגמה את העברית והשפה הבאסקית. לדבריו התנאים
הפוליטיים שמדכאים שפה “יכולים חובתנו היא לשמר כל מה שאנו
יכולים לשמר”.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~304366895~~~127&SiteName=hayadan