למרות הוויכוח בין המדענים, ולמרות התנגדות ארה”ב, פרוטוקול קיוטו למניעת התחממות כדור הארץ יוצא לדרך
צפריר רינת, הארץ, וואלה!
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/kyoto141104.html
מסובך, רב עוצמה ועדיין לא בתוקף – כך הגדירו עד לאחרונה את מצבו של פרוטוקול קיוטו, ההסכם הבינלאומי החשוב ביותר למניעת התחממות כדור הארץ. הפרוטוקול, שהושק ב-1997, קבע לראשונה יעדים מחייבים להפחתת פליטת הגזים, שגורמים להתחממות כדור הארץ ושמהווים, לדעת מדענים רבים, איום חמור של עתיד האנושות.
עד כה לא אישררו את הפרוטוקול מספיק מדינות, אך בסוף אוקטובר אישררה אותו רוסיה באופן סופי. בכך היתה למדינה ה-55 שעושה זאת (כולל ישראל), ובכך ניתן לו תוקף מחייב. עתה מתחיל שלב היישום, שבצדו קשיים כלכליים ופוליטיים, אך במקביל, לא נדמו קולות המדענים המערערים על עצם ההנחה שהעולם צפוי להתחמם.
על פי מסקנות צוות מדענים של האו”ם, שפורסמו לפני שלוש שנים, יש די הוכחות לכך שפליטת גזים בגלל פעילות אנושית גורמת להתחממות כדור הארץ. המדענים העריכו שללא שינוי במגמה, תעלה הטמפרטורה הממוצעת במאה השנים הבאות בעד 4.5 מעלות. האחראים העיקריים לפליטת גזי החממה הם תעשיית האנרגיה וייצור הדלק, כלי הרכב ומפעלי תעשייה. גורמים נוספים הם אתרי פסולת, שמהם נפלט גז מתאן, ושריפת יערות, שפולטת לאטמוספירה את גז החממה העיקרי, דו-תחמוצת הפחמן.
הרכיב המרכזי בפרוטוקול קובע שעל המדינות המפותחות בעולם להקטין את פליטת גזי החממה שלהן ב-5% לפחות לעומת הכמות שפלטו ב-1990. היעד הזה הוא ראשוני, ובעתיד אמורים להיקבע יעדים מחמירים יותר. הפרוטוקול מאפשר למדינות השונות שחתומות עליו לחלק ביניהן את ההפחתה בפליטות. כך, למשל, מדינות האיחוד האירופי, המתקדמות ביותר בטיפול בבעיה, הסכימו להפחית את הפליטה ב-8% עד 2012. ואולם כמה מהן, כמו יוון ופורטוגל, פלטו ב-1990 כמויות קטנות של גזים, ולכן נקבע שהן יוכלו להגדיל ביותר מ-20% את שיעור הפליטה. לעומת זאת, מדינות אחרות קיבלו על עצמן יעד הפחתה של יותר מ-10%. היעד שנקבע לרוסיה, אוקראינה וניו זילנד הוא ייצוב כמות הפליטה.
יעדי הפחתת הפליטה הם במידה רבה שרירותיים. קשה מאוד להעריך במדויק את כמות גזי החממה שפלטה כל מדינה לפני 15 שנה. קשה עוד יותר להעריך את שיעור ההפחתה שימתן את תופעת ההתחממות. ואולם חשיבותו המרכזית של פרוטוקול קיוטו היא השינוי במגמה, אף שסירובה של ארצות הברית – פולטת גזי החממה הגדולה בעולם – לאשרר את הפרוטוקול, בגלל החשש מפגיעה בכלכלתה, היא מכשול משמעותי ליישומו.
מבחינה כלכלית, המשמעות העיקרית של השגת יעדי קיוטו היא שינויים בשיטת ייצור האנרגיה במדינות המפותחות בעולם, ופיתוח טכנולוגיות שיפחיתו את פליטת גזי החממה. ההשפעה על האדם הפרטי תהיה עקיפה יותר, ועשויה להתבטא בין השאר בעלייה במחיר הדלק, בגלל המעבר לשימוש בסוגי דלק נקיים יותר שהפקתם עשויה להיות יקרה יותר.
שינויים נוספים באורחות החיים עשויים להיגרם בעקבות הגברת המודעות והנהגת תקנים חדשים שיקבעו ממשלות לייעול צריכת האנרגיה הביתית. העיתון הקנדי “טורונטו סטאר” דיווח באחרונה על תושבים חדורי מודעות שהחליפו את מכוניותיהם, מתוצרת פורד, לאחר שבנסיעה של חמישה קילומטרים מדי יום, 250 ימים בשנה, פלטה מכונית כזו 342 ק”ג דו-תחמוצת הפחמן. במקום פורד רכשו הקנדים טויוטה, המונעת בגז וחשמל, ופולטת באותו מרחק רק 136 ק”ג. העיתון גם דיווח על ארגון קנדי שחילק לרבע מיליון בתי אב מדריך לחיסכון באנרגיה ובו שמות של מכוניות שצורכות דלק ביעילות רבה יותר, והמלצות לקירור וחימום חסכוניים יותר בתוך הבתים.
הפרוטוקול מציע כמה מנגונים כלכליים כדי להפחית את הפליטות. מדינה מפותחת יכולה לדוגמה לעמוד בהתחייבויותיה על ידי השקעה בשימור יערות באזורים אחרים בעולם, ולסייע בכך לספיגת דו-תחמוצת הפחמן באותם יערות. אמצעי אחר הוא מימון פרויקטים להפחתת פליטת גזי חממה במתקנים לייצור אנרגיה במדינות עניות, ואמצעי נוסף הוא סחר בינלאומי בזכויות פליטה של דו-תחמוצת הפחמן. מדינות שיש להן אפשרות לפלוט גזי חממה, על פי הפרוטוקול, יוכלו למכור זכויות אלה בשוק הבינלאומי.
גם ישראל עשויה להיות מעורבת בשוק החדש. איגוד ערים דן לתברואה, האחראי בין השאר על אתר חירייה, פירסם בשנה שעברה מכרז למתן שירותי מסחר בזכויות פליטה בגז חממה. בחירייה מתבצע כיום איסוף של גז מתאן הנפלט מהר הפסולת, וכך נמנעת פליטת הגז לאטמוספירה. האיגוד יכול היה לפלוט גזים אלה על פי המחויבויות של ישראל. ואולם, כעת הוא יוכל למכור את זכויות הפליטה שלו, ומדינה שתרכוש אותם תוסיף אותם למאזן הפחתת הפליטות.
הפחתת הפליטה ברמה הלאומית היא משימה קשה, במיוחד כשמדובר ב-15 מדינות האיחוד האירופי, שמצויות במצב של צמיחה כלכלית מתמדת, צורכות עוד אנרגיה ומייצרות עוד מכוניות. מדינות אלה היו אמורות עד 2002 להגיע להפחתה של 4.8% בדרך ליעד ההפחתה הסופי, אך הן הגיעו לשיעור הפחתה של 2.9%.
לפני כארבעה חודשים פירסמה הסוכנות האירופית להגנת הסביבה את הדו”ח האחרון על מאזן הפליטה של גזי חממה. הדו”ח הצביע על מגמת ירידה בפליטות ב-2002 לעומת השנה הקודמת, אך הסיבה העיקרית לכך לא היתה מדיניות יזומה, אלא מזג אוויר חם שהפחית את הביקוש להסקה, הצורכת דלק עתיר בגזי חממה. ככלל, רק ארבע מדינות אירופיות – צרפת, בריטניה, גרמניה ושוודיה – עומדות בינתיים בקצב הפחתת הפליטות.
מדיווחי הסוכנות האירופית ניתן ללמוד על צעדים להפחתת פליטות שכבר מניבים תוצאות מרשימות. אחד מהם הוא החלטה של האיחוד לצמצם את מספר האתרים להטמנת פסולת ולאסוף באתרים קיימים את גז המתאן. יישום החלטה זו הקטין במידה ניכרת את כמות המתאן שנפלט לאטמוספירה. דוגמה נוספת היא מעבר לשימוש יעיל יותר בחומרים לדישון שדות.
ואולם במקביל ליישום הבינלאומי של הפרוטוקול, צפוי הוויכוח המדעי על תופעת ההתחממות להימשך. לרוב המדענים אין ספק שהצטברו הוכחות מספיקות להשפעת האדם על האקלים, אבל יש עדיין מדענים שאינם משוכנעים. אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות היא עד כמה מסתמנת במאה השנים האחרונות מגמת התחממות.
צוות החוקרים מטעם האו”ם אימץ את מה שזכה לכינוי “גרף מקל ההוקי”. גרף זה משחזר את הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ באלף השנים האחרונות, עוד לפני שהחלו מדידות. הוא מראה מגמה יציבה למדי במאות קודמות, ועלייה חדה במאה השנים האחרונות, המזכירה כיפוף בקצהו של מקל הוקי. ואולם לפני כמה חודשים התפרסם בכתב העת “סיינס” מחקר שניתח את נתוני הטמפרטורות בחצי הכדור הצפוני באלף השנים האחרונות. על פי המחקר, תנודתיות האקלים היתה גדולה בהרבה ממה שנראה בגרף מקל ההוקי. בעקבות זאת טענו שני מדענים בריטים כי על פי המידע החדש, לא ניתן להעריך אם ההתחממות הנוכחית בכדור הארץ היא בלתי שגרתית לעומת אלף השנים הקודמות. עד שלא יהיו מודלים יעילים יותר לניתוח שינויי הטמפרטורה בעבר, קשה יהיה לדעת עד כמה התחזית של מומחי האו”ם נכונה.
המחלוקת המדעית עשויה להיות משמעותית כשיעלו בעתיד דרישות ליעדים מחמירים יותר במסגרת פרוטוקול קיוטו. בינתיים הגיעו רוב מומחי האקלים בעולם, ועמן ממשלות רבות, למסקנה שאין טעם לחכות להשלמת המודלים, ויש להיערך למניעת אסון אפשרי.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~3333581~~~40&SiteName=hayadan
