אדם אנלוגי בעידן דיגיטלי – ד”ר יוסי ורדי

דברים שנשא ד”ר יוסי ורדי, בטקס חלוקת תואר ראשון בהנדסה במכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב.

ד”ר יוסי ורדי

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/vardi0707.html

“אלה היו הטובים שבזמנים, אלה היו הגרועים שבזמנים”. כך פתח צ'רלס דיקנס את ספרו “סיפורן של שתי ערים”. בוגרי מכוני ההשכלה הגבוהה , המדענים, המהנדסים והטכנולוגים הצעירים של תחילת המאה ה-21, יוצאים למסע מופלא, עם כרטיס נסיעה מצוין, מהטובים בעולם. המדענים הם היום מבשרי הקידמה. הם תפסו את מקומן ההיסטורי של האוליגרכיות והאליטות הסגורות המסורתיות. כרטיס הכניסה של איש הטכנולוגיה מאפשר ניידות, גם בין ארצות וגם בתוך החברה. הם אלה שיעצבו את פני המאה הבאה. לפי הסטטיסטיקות הנוכחיות של תוחלת חיים, רובם הגדול של היוצאים לדרך היום, יזכו לראות את רוב רובה של המאה.

מה יהיה אופיו של המסע? בפרפראזה על דברי דיקנס אפשר לומר שזו תהיה נוראת-ההוד שבמאות, זו תהיה נוראת-האימה שבמאות. אנסה לבחון מה עשוי לקבוע את ההבדל בין שתי האפשרויות
.
בשנת 1794 עמד לדין המדען הגדול ביותר בתקופתו לאחר ניוטון, לבואזיה. שופטי הרפובליקה הצרפתית הצעירה שקמה לאחר המהפכה, חרצו את דינו לעריפת ראש. חטאו של לבואזיה לא היה קשור לעבודתו המדעית, אלא לעובדה ששימש גם גובה מסים. עם חריצת גזר הדין ניתנה לו הזכות לבקשה אחת אחרונה. וזו הייתה בקשתו האחרונה של לבואזיה: “אני עסוק בסדרה של ניסויים מדעיים, אנא, דחו את ביצוע גזר הדין בשבועיים, כדי לאפשר לי לסיים את המחקר לפני מותי”. תשובתו של השופט הייתה כי “הרפובליקה אינה זקוקה למדענים”. לאחר שערפו את ראשו של לבואזיה, אמר המתמטיקאי הדגול לגראנז', כי עריפת הראש של לבואזיה בוצעה כהרף עין, אך ידרשו מאה שנה כדי לגדל עוד ראש כזה.
ביניים: הכפר הגלובלי
הפילוסוף וחוקר התקשורת הקנדי מרשל מקלוהן טבע את המושג “הכפר הגלובלי” בתחילת שנות ה-70, כאשר בחן את ההשפעה העתידית של אמצעי התקשורת האלקטרוניים החדשים. הוא ניבא כי השקיפות חוצת הגבולות שיוצרת התקשורת, תהפוך את העולם לכפר אחד שבו הכל יודעים הכל על כולם. פחות מ-20 שנה לאחר אותה נבואה היינו עדים לקריסת חומת ברלין ולהתמוטטות הגוש הסובייטי. אין ספק שלתקשורת המודרנית, שהפכה את המערב לשקוף לעיני מזרח אירופה, היה תפקיד מפתח בתהליך.

מזרח אירופה עברה תהליך מהיר של דמוקרטיזציה שבעקבותיו, ברגע מוקדם של נחת רוח מערבית, כתב פוקויאמה את ספרו “קץ ההיסטוריה”, בו טען כי הציוויליזציה, שמאז ראשית התפתחותה הייתה במסע קבוע של חיפוש ושיפור הדרכים לארגונה ולניהולה של חברה אנושית אידיאלית, הגיעה לחוף מבטחים שהוא המודל של מדינה דמוקרטית ליברלית. הוא טען כי מודל מוצלח זה הוא נקודת הציון הסופית של הציוויליזציה במסע החיפוש שאפיין אותה עד אז. המסקנה: זו תהיה שיטת המשטר הנבחרת, וההיסטוריה, כלומר, הסיפור של מסע החיפוש הארוך, הגיעה לסיומה. ואכן, למשך זמן מה היה נדמה כי אכן קם הכפר הגלובלי וההיסטוריה אכן הגיעה לסיומה. האמנם?

הבה ננסה לראות את התרחיש החיובי של המאה הבאה. מה עובד לטובתנו? אוכלוסיית העולם במאה הקרובה תהווה כ- 70% מסך כל בני האדם שחיו מאז ומעולם על-פני עולמנו. בעבר, רק חלק קטן מהאוכלוסייה זכה להשכלה. כיום אנו עדים לתהליך מהיר של הרחבת מעגל בעלי הנגישות להשכלה. ההשכלה חודרת ומגיעה לאוכלוסיות ענק במזרח אסיה. נשים, שבמשך ההיסטוריה היו מגזר מדוכא במה שקשור להשכלה, פרט למקרים בודדים, מצטרפות גם הן למעגל. לאור כל זאת ניתן להבין איזה פוטנציאל עצום יש לכוח המוח של כלל האוכלוסייה של המאה הזו. צאו וחישבו כמה איינשטיינים ומוצארטים חדשים צפויים להופיע מתוך האוכלוסייה הגדולה הזו.
ביניים: קצב מואץ ב50 שנה
קצב הפיתוח הטכנולוגי וההמצאות המדעיות הואץ מאוד. צריך רק לבחון את קצב השינויים שחלו ב-50 השנה האחרונות כדי להקיש על קצב השינויים שלפנינו. ובכן, לפני 50 שנה, האדם עוד לא הגיע לירח. חומרים פלסטיים, טלוויזיה, וטרנזיסטורים היו רק בתחילת הדרך. מטוסי סילון, ההנדסה הגנטית, המחשב האישי והאינטרנט עוד לא היו קיימים. במלים אחרות, עברנו קפיצה אדירה בתקופה קצרה יחסית זו. כניסתו של האינטרנט והעובדה שכל סוגי המידע הפכו לזמינים בצורה הרבה יותר מהירה אף האיצו תהליכים אלה.
בתחומים רבים העולם משתפר. נושאים כמו הנדסה גנטית, ננו-טכנולוגיה, התפתחות המחשוב והאינטליגנציה המלאכותית יניעו את האנושות קדימה. זיהום האוויר בערים, למרות המענות והטענות, הופך לבעיה חמורה פחות לא רק בלוס-אנג'לס אלא אפילו בחיפה.
ביניים:הצד לא חיובי של הפיתוח הטכנולוגי
אנו עדים ליותר ויותר מקרים של קבלת אחריות בין לאומית לבעיות חוצות גבולות. בעקבות התעוררות יעילה של אחריות כזו, ופעילות נמרצת, מתחיל החור באוזון להצטמק. תוך שימוש יעיל באינטרנט התחיל העולם לטפל סוף סוף במפגע הקטלני של מיליוני מוקשים נטושים. רמת החיים בעולם עולה. התחזיות הן שבסוף המאה יגיעו המדינות העניות לרמת המדינות העשירות כיום, והעשירות יתעשרו עוד יותר. תוחלת החיים גדלה כל הזמן. לאוכלוסיות שלמות תהיה נגישות למיטב הטכנולוגיה המערבית. הגלובליזציה מתפתחת ומסייעת לתנועה יעילה של סחורות, כספים ומידע וליצירת מקומות עבודה. התאגדויות התנדבותיות רבות מספור של אנשים “שאכפת להם” בנושאים שונים ומשונים, פועלות בקנה מידה שאין לו אח ורע בעבר.

אלא שכמו במודל המזרחי של יין ויאנג יש לתכונות הטובות גם צד שלילי שעמו נצטרך להתמודד. בצד הברכה בהעצמת ההתפתחות הטכנולוגית, יש גם ההעצמה בסכנות הטמונות בה: מערכות המחשוב פגיעות להאקרים ופוגעות בפרטיות., כמובן, הסכנה הגרעינית. ההנדסה הגנטית הטומנת בחובה את ההבטחה לעתיד בריא יותר, גם גורמת לסכנות של חיידקים ווירוסים מהונדסים העשויים לגרום לסיכונים רבים, בין שיפותחו בכוונה ובין כתוצאה מתקלה. מזון מהונדס עשוי להקל על מצוקת הרעב, אך גם הוא מעלה חששות מרובים. בנוסף מעלה ההנדסה הגנטית שאלות מוסריות קשות בכל הנוגע לשיבוט בני אדם. השינויים הפוליטים שהביאו לדמוקרטיזציה של מזרח אירופה גרמו מצד שני להגדלת הסכנה כי נשק גרעיני יגיע לידים לא נכונות.

התא המשפחתי, שהיה המודל הטוב ביותר לכל ארכה של הציוויליזציה , ונחשב לעמוד התווך של החברה, ומכשיר התמיכה העיקרי לאוכלוסייה הבוגרת נשבר. הארכת תוחלת החיים – דבר שהוא כמובן טוב כשלעצמו – גורמת להעמסה על החברה ועל קופות הפנסיה שאינן ערוכות לכך.
ביניים:תנועה בינלאומית של הגירה
כחלק מהגלובליזציה מעבירות המדינות העשירות עבודות פחות נחשקות למדינות עניות, והיות שחלק מעבודות אלו יכול להיעשות רק במדינות העשירות עצמן, נוצרת תנועה כלל עולמית של הגירה חוקית ולא חוקית. ההגירה הלא חוקית הפכה לתעשייה בסדר גודל של תעשיית הסמים –שהיא עצמה הולכת וגדלה – ובהרבה מקרים היא מקבלת צורה של עבדות מודרנית. הגלובליזציה מעמידה אתגרים חדשים בכל הקשור לנושאים כגון מיסוי בין לאומי, יציבותן של המערכות הפיננסיות, הסכמי סחר, זכויות יוצרים ופטנטים, חוקי מסחר אלקטרוניים, נושאי מונופולים והבטחת תחרותיות,

ניצול הפוטנציאל האנושי תלוי בנגישות לחינוך לאוכלוסיה ההולכת וגדלה. אך
kYkDkDkDkDkDkD
התקדמות הטכנולוגיה דורשת לימוד כישורים שאינם בהישג ידם של שכבות נרחבות וארצות שלמות. הפער הדיגיטלי מחריף זאת.

בכל רגע נתון קיימים עשרות סכסוכים בין-מדינתיים, חלקם אלימים. כיום יש בעולם רעב ותת תזונה . מיליארד וחצי בני-אדם מרוויחים דולר אחד ליום. כל ארבע שניות מת אדם מתת תזונה. כיום ידוע כי ילדים הסובלים בשלוש שנותיהם הראשונות מתזונה לא מספיקה נפגעים בכשרם האינטלקטואלי לתמיד. אפריקה מוכת איידס ושחפת. וקיימת סכנה של מחלות חדשות. אך הנגישות לתרופות בעולם העני הנה פרובלמטית.

תהליך האורבניזציה מחמיר את הבעיות הסביבתיות ואת בעיות הפשיעה. המדבור גדל, זנים של צמחים ובעלי חיים מושמדים. הים הופך לביב השופכין של העולם והדגה הולכת ומוכחדת . תהליך ההתחממות של כדור הארץ בגלל אפקט החממה נמשך. בעיית המים לאוכלוסייה ההולכת וגדלה – מחריפה.

האם כל זה רלוונטי לנו? עצם הצגת השאלה היא בעייתית, אבל התשובה הפרקטית היא שכבר נוכחנו שאת אשר אנשים או מדינות אינם מקבלים בדרכי נועם, הם נוטים לקחת בכוח. ככל שהמדע והטכנולוגיה רוכשים עוצמה יותר גדולה, כך הולך ומתעצם המתח ההולך ומתפתח בין המגמות החיוביות והשליליות. דבר אחד ברור: קידמה הינה אך ורק כלי ואינה בהכרח מלה נרדפת לאושר, או לבחירה בעשיית הטוב והנכון.

האם מקלוהן צדק והבעיות שאנו עדים להן היום הנן רק מהמורות בלתי נחשבות בדרך להתגבשותו של ה”כפר הגלובלי”? ואולי יותר נכון לדבר על “סירה” גלובלית, סירה שכולנו יושבים בה, ושאם אדם אחד בלבד יקדח בה חור, או ילחץ על כפתור, או יקיש “ENTER” – כולנו נטבע. סירה שנפלאות התקשורת המודרנית מאפשרות לכל אחד מ”נוסעיה” לראות בבהירות מה עושה השכן, אך יכולת זו רק יוצרת ומגבירה את תסכולם של אלה המבינים מה אין להם – הרואים ועיניהם כלות, ומרגישים מקופחים ומאוימים ולכן נתונים למתח ועוינות? אולי זהו כפר שבו הנגישות לטכנולוגיה הופכת את העשירים ליותר עשירים, ואת העניים ליותר עניים, והמדע היוצר דברים נפלאים – מחלק אותם באופן היוצר מתח, ושם אותם, בין השאר, בידים לא נכונות אשר יגרמו נזק. וכאשר הישגי המדע והטכנולוגיה הגדולים ביותר בתחומי האלקטרוניקה, הביולוגיה, הביטחון והתקשורת הנם גם בהישג ידו של הטרור, עצם קיומה של הציויליזציה הוא בסכנה. עשוי מאד להיות שארועי ספטמבר 2001 היו רק אות אזהרה ראשון.
המסע הארוך של הציווליזיציה
האם פוקויאמה צדק? או שמא אנו עדיין משתתפים במסע הארוך של הציוויליזציה הממשיכה לחפש את דרכה? קבוצות שונות קוראות תגר על המסגרת הקלאסית של המדינה הדמוקרטית הליברלית. בעזרתה רבת העוצמה של טכנולוגיית התקשורת העולמית החדשה, ובעזרת היכולת המופלאה של האינטרנט לאגד גורמים בעלי סדר יום משותף אף אם הם אינם מכירים זה את זה ונמצאים במרחק של אלפי מילין זה מזה, אנו עדים היום להתגבשותן של קבוצות שונות, הן תוך-מדינתיות והן בין-מדינתיות, המנסות לשבור או לשנות מסגרת זו, ולרכוש השפעה , מי בשכנוע ומי בכוח. ותוך כדי כך אנו עדים לה וצרותה של נורמה חדשה במבנה הארגוני של הציויליזציה: ממבנה חד ממדי בו המדינה היא המסגרת הקלאסית למבנה רב ממדי המכיר וחשוף לכוחן העולה של קבוצות אלו בין בהסכמה ובין בחוסר הסכמה.

קבוצות מיעוט תוך-מדינתיות, אתניות, דתיות, לאומיות ואחרות, אינן מוכנות יותר לקבל את הנורמה שהרוב קובע ומטיל את מרותו, ודורשות יותר השפעה וייצוג

קבוצות בין מדינתיות מנסות להשפיע לטוב ולרע, מי בנועם ומי בכוח, ולייצג אינטרסים שמעבר לאינטרסים של המדינה. בקטגוריה זו אנו מוצאים תערובת של גופים שונים זה מזה הממוקמים לאורך כל הספקטרום שבין טוב לרע. החל מחברות רב-לאומיות, עבור דרך גופי סיוע בין-לאומיים התנדבותיים, דרך אלו העוסקים באנטי-גלובליזציה וכלה בגופי טרור. גם אל בין שורותיהן של קבוצות שוחרות טוב, מסתננים לעיתים אלמנטים מיליטנטיים לתוכן וגורמים להקצנתם. מאבקים ומתחים אלו ודומיהם יימשכו עמוק לתוך המאה הנוכחית. כולם בוחשים בקלחת, וכולם ינסו לעצב בדרך זו או אחרת את דמותה של הציוויליזציה במאה ה-21 שצורתה עדיין אינה ברורה. (פוקוימה עצמו הכיר בעובדה זו בעקבות אירועי ספטמבר 2001 והסכים כי אכן לא הגיעה היסטוריה לסיומה)
ביניים:המדע הוא רק כלי
דילמות אלו ודומיהן העסיקו את המדענים, את המדינאים ואת כלל האנושות מאז ומעולם, אך הן יקבלו משנה תוקף ב-50 השנה הקרובות. המדע הוא רק כלי, אכן כלי נפלא, אך הכל תלוי בכוונותיו של המחזיק בכלי. מאז ומעולם העסקה בין האליטות לבין כלל הקהילה הייתה כי האליטות זכו במעמדן ובכוחן כתמורה לנכונותן ליטול אחריות ולדאוג לחברה כולה. הטכנולוג, כבנה של האליטה החדשה, אינו יכול יותר לראות את עצמו כמי שעוסק אך ורק במדע אך אינו אחראי לתוצאות. המדע והמדען צריכים להיות אחראים ורלוונטיים. הוגי דעות טכנולוגיים כביל ג’וי – המדען הראשי של “סן מיקרוסיסטמס” ומרטין ריס – האסטרונום המלכותי של בריטניה מפקפקים מטעמים אלה אם הצויליזציה תשרוד את המאה הנוכחית, וקוראים לדעת הקהל הטכנולוגית לגלות יותר אחריות בנושאים גרעיניים, ננו טכנולוגיים וגנטיים!

ראינו כי העולם נתון לקצב שינויים מהיר וגדול. כמעט הכל השתנה, כמעט הכל! אך למרבה הפלא – דבר אחד נותר ללא שינוי זה אלפי שנים! מערכת הערכים הבסיסית של טוב ורע, נכון ולא נכון, עשה ואל תעשה, אחריות וחוסר אחריות רלבנטית היום כפי שהייתה אז. מדהים הוא שחבר אנשים שחיו ממש על אדמה זו כבר לפני אלפיים ושלשת אלפים שנה, אנשים שלפי כל אמת מידה מודרנית היו נחשבים על ידנו לפרימיטיביים, הפליאו לנסח זאת בצורה שנשארה נכונה, טרייה רעננה ורלבנטית כאילו רק היום נוסחה. שאיפה לשלום, עשית צדק, אחריות חברתית, עזרה לחלש, ליתום, לאלמנה, לגר הגר בתוכנו, התחשבות בחי ושמירה על הסביבה, שלה נתנו ביטוי מופלא הנביא ישעיהו וחבריו הנם עקרונות לאורם פרחה והתפתחה החברה האנושית אלפי שנים, והם הם האחראים להתפתחותה ושגשוגה של ציויליזציה נאורה. ואלו המקיימים עקרונות אלו – הם ורק הם זכאים לשם התואר “בן אדם”.

קיים ויכוח בין אנשי דת ומוסר, פילוסופים, אנשי תיאוריות אבולוציוניות ואחרים מדוע עמדו עקרונות אלו בפני שיני הזמן. שימוש בכלים מתמטיים מודרניים מתחום תורת המשחקים פענחו את החידה – הם מראים שאסטרטגיה זו הנתפסת על ידנו באופן אינטואיטיבי כאסטרטגיה מוסרית, היא גם האסטרטגיה המשתלמת ביותר בטווח הארוך והמבטיחה את מידת השרידות הגדולה ביותר! אלה שלא שמרו על עקרונות אלו פשוט נכחדו ונעלמו.
ואכן הרפובליקה – בניגוד לדברם של שופטי לבואזיה – זקוקה למדענים, ומצד שני, המדענים זקוקים גם הם לרפובליקה. אולם על מנת להבטיח כי המיטב ימוצה מהמדע והטכנולוגיה , גם אלה וגם זו זקוקים למלא את הדרישות התרבותיות והחברתיות של התואר המחייב – “בן אדם” – תאר הניתן לרכישה רק באוניברסיטה אחת – האוניברסיטה של החיים, ואשר המבחן לקבלתו מתרחש כל יום מחדש.

הספקן הישראלי
המדע והחברה

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~575620937~~~45&SiteName=hayadan