סיקור מקיף

תרופה לשחורים בלבד

מינהל המזון והתרופות בארה"ב צפוי לאשר תרופה המיועדת ספציפית לאפרו-אמריקאים, לאחר שמחקר הראה שהיא מסייעת בעיקר להם

סטפני סול ניו יורק טיימס, הארץ, חדשות וואלה

בסיומו של דיון שעסק בקשר בין גזע, גנטיקה ורפואה המליץ צוות מייעץ של מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) להעניק אישור לתרופה לאי-ספיקת לב המיועדת באופן ספציפי לאפרו-אמריקאים.

מינהל המזון והתרופות פועל בדרך כלל על פי המלצות הצוותים המייעצים. משמעות הדבר היא שגדולים הסיכויים שהתרופה, BiDil, תהיה הטיפול הראשון שישווק אך ורק לקבוצה גזעית אחת. האישור הסופי של התרופה על ידי FDA אמור להתקבל כבר השבוע.

ההמלצה של הצוות המייעץ, שהתקבלה פה אחד, ניתנה למרות ספקותיהם של שניים מחברי הצוות, שאמרו כי הם מודאגים מהמעבר לייצור תרופות המיועדות לגזע מסוים בלא בסיס מדעי איתן.

ד"ר ויויאן אוטה ואנג, גנטיקאית מהמכונים הלאומיים לבריאות שהיתה חברה בצוות המייעץ, אמרה שגזע הוא "הבניה חברתית ופוליטית". "המשמעות של ההחלטה היא שאנחנו משתמשים בגזע כתחליף לתהליך הביולוגי", אמרה ד"ר ואנג. "אני חושבת שהדבר מעניק לנו תחושה מוטעית שלגזע יש בסיס ביולוגי, כאשר למעשה אין לכך שום הוכחה".

ואנג תמכה באישור התרופה, אך הדגישה כי לדעתה היא צריכה להיות נגישה לבני כל הגזעים. לעומת זאת, ד"ר סטיוון ניסן, קרדיולוג ב"קליוולנד קליניק" שכיהן כיו"ר הפאנל, אמר כי לדעתו ההחלטה עולה בקנה אחד עם השאיפה לסייע לחולים.

בשנת 1997 לא אישר מינהל המזון והתרופות את השימוש בתרופה לכלל החולים, לאחר ששני ניסויים קליניים לא הראו יתרון סטסטיסטי מובהק בין הנבדקים שקיבלו את התרופה לבין קבוצת הביקורת. בניסוי שנעשה בשנה שעברה, במימון היצרנית, חברת NitroMed, השתתפו 1,050 חולים ממוצא אפרו-אמריקאי הסובלים מאי-ספיקת לב. תוצאות הניסוי היו חד-משמעיות: שיעור התמותה בקרב הנבדקים שקיבלו את התרופה היה קטן ב-43% בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה תרופת פלצבו.

הצבעת הצוות המייעץ (שמונה תומכים, ואף לא מתנגד אחד) היוותה ניצחון בעבור "NitroMed", חברת תרופות חדשה מלקסינגטון, מסצ'וסטס, ובעבור מפתח התרופה, ד"ר ג'יי קון, קרדיולוג מאוניברסיטת מינסוטה.

פרסומתההצבעה נערכה לאחר דיון פומבי שבו טענו נציגי כמה ארגונים אפרו-אמריקאיים כי התרופה BiDil עשויה לתרום להקטנת הפער באיכות הטיפול הרפואי הניתן לשחורים וללבנים בארה"ב.

אולם כמה דוברים טענו, כי יש לאשר את השימוש בתרופה גם לבני גזעים אחרים. ד"ר צ'ארלס קורי, ראש מחלקת הקרדיולוגיה באוניברסיטת האוורד, שרוב המרצים והסטודנטים בה הם אפרו-אמריקאים, נתן כדוגמה מחקר שבדק אם אפשר להוריד את רמת הכולסטרול בדם בעזרת תרופות מסוג סטטינים. במחקר השתתפו רק חולים ממוצא סקנדינבי, אולם תוצאותיו היו בסיס לשימוש נרחב בתרופות אלה.

BiDil היא שילוב של התרופות הידרלזין ואיזוסורביד דיניטראט; היא גורמת להרחבת כלי הדם, דבר המסייע לפעולת הלב.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~195201475~~~127&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן