מחקר חדש חושף פרטים סוג עלום של גלקסיות בשם עצמים קומפקטיים דחוסים (CSOs) המוציאים סילונים הנעים בכיוונים הפוכים במהירות הקרובה למהירות האור
מחקר חדש על סוג עלום של גלקסיות בשם עצמים קומפקטיים דחוסים (CSOs) מגלה שהעצמים האלה הם לא בדיוק מה שהם נראים. CSOs הם גלקסיות פעילות שבמרכזן חור שחור על-מסיבי. מתוך החורים השחורים המפלצתיים האלה נובעים שני סילונים הנעים בכיוונים הפוכים במהירות הקרובה למהירות האור. אבל בהשוואה לגלקסיות אחרות שפולטות סילונים עזים, הסילונים האלה לא משתרעים למרחקים גדולים – הם הרבה יותר קומפקטיים. עשרות שנים מדענים חשבו ש-CSOs פשוט צעירים ובסופו של דבר הסילונים שלהם יגיעו למרחקים גדולים יותר.
עכשיו, בשלושה מאמרים שונים ב-The Astrophysical Journal, צוות חוקרים בהובלת קלטק הגיע למסקנה ש-CSOs אינם צעירים אלא חייהם קצרים יחסית.
“ה-CSOs האלה אינם צעירים”, מסביר פרופ’ אמריטוס טוני רדהד שעמד בראש המחקר. “אי אפשר לקרוא לכלב בן 12 צעיר למרות שהוא חי חיים קצרים יותר מאדם בוגר. העצמים האלה הם סוג משלהם שחי ומת תוך אלפי שנים ולא מיליוני שנים כפי שנפוץ בגלקסיות עם סילונים גדולים יותר”.
במחקרים החדשים, הצוות סקר את הספרות ותצפיות עבר של 3,000 מועמדים ל-CSO, אימת 64 כאמיתיים וזיהה 15 CSOs נוספים. כל העצמים האלה ניצפו בעבר באמצעות המערך הגדול מאוד (VLBA), וחלקם ניצפו באמצעות רדיו טלסקופים אחרים עם רזולוציה גבוהה. “התצפיות של VLBA הן הכי מפורטות באסטרונומיה, ומספקות תמונות עם פרטים השווים למדידת הרוחב של שערת אדם ממרחק של 160 ק”מ”, אומר רדהד.
המסקנה מהניתוח של הצוות היא ש-CSOs פולטים סילונים במשך 5,000 שנים או פחות ואז נכחדים. “סילוני ה-CSOs הם סילונים מאוד אנרגטיים אבל נראה שהם נגמרים”, אומר ויקרם ראבי מקלטק. “הסילונים מפסיקים לזרום מהמקור”.
לגבי מה מזין את הסילונים קצרי הימים, המדענים סבורים שהסיבה היא אירוע קריעה גאותית (TDE), שמתרחש כשכוכב אחד מסיבי מתקרב מדי לחור שחור על-מסיבי ונטרף.
עוד בנושא באתר הידען:
2 Responses
הוא מעניין ועוזר לי להבין בעיה בפיזיקה שאני חוקר על הקשר שבין מפת החום לבין תופעה אחרת שמעניינת.
המאמר מעניין מאוד.