נשיא ארה”ב פנה למנהל מכון ברוד, וביקש ממנו לסייע בהכנת אסטרטגיה בנושאי מניעת מגפות, יישום מדע וטכנולגיה לטובת הציבור ושמירה על מעמדה המוביל של ארה”ב שנשחק מאוד בעשורים האחרונים. השרה הנכנסת מבקשת לטפל באותן סוגיות חשובות
מגפת הקורונה חשפה בדרך הקשה ביותר את חולשתה של החדשנות דווקא במדינה המזוהה יותר מכל איתה ארצות הברית, שלמעשה במשך עשרות שנים הזניחה את מערכת החינוך ותעשיית ההייטק שלה מסתמכת על זרים – כיום בעיקר סינים, זאת לאחר שסין החליטה שהיא משקיעה בחינוך ובהשכלה הגבוהה כבר לפני עשור, בעוד בארה”ב ובמידה רבה גם אצלנו – החינוך אינו זכות טבעית, אלא רק לחזקים, ובכך נעשה עוול לתלמידים מבריקים מהפריפריה, שם מתייחסים לבתי הספר כאל ביביסיטר. גם כאן אפילו התוכנית הנשכנית “מהצד השני” התייחסה לעובדה שבכל ערוצי התקשורת דנו בנושא השבתת הלימודים כתוצאה ממשבר הקורונה כבעיה של העסקת הילדים כדי שההורים יוכלו לצאת לעבודה. אף אחד לא דיבר על ההיבט החינוכי.
תוצרי אותו חינוך מגיעים אחר כך לשוק העבודה, ומסתבר שרובם לא מתאימים לו. כתוצאה מכך התרחב הפער בישראל בין עובדי ההייטק לשאר האוכלוסיה כפי שעולה מלא מעט דו”חות שהתפרסמו בעת האחרונה, על שיאי מכירות של ההייטק מול המשק התקוע בשאר התחומים. בשבוע שעבר התפרסם דו”ח שחשף ירידה במספרים אבסולוטיים של מספר בוגרי האוניברסיטאות בשנת 2019 וחזרתם לרמה של לפני עשור למרות הוספת אוניברסיטה שמינית – אריאל.
אכן נדרשת בחינה מעמיקה שלא מתייחסת רק להצלחה לכאורה, אלא גם לרדת לעומקם של הסדקים שמתחילים להיפער מתחת לפני השטח.
אז אמנם תחום החינוך נמצא בידי משרד החינוך – גם היסודי , חטיבת הביניים והתיכון אך גם האקדמי אבל שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה הנכנסת, אורית פרקש הכהן שמשרדה מקבל לאחריותו גם את רשות החדשנות שהיום נמצאת בפיקוח משרד הכלכלה, אמרה אתמול כי היא מאמצת את הצעתו של נשיא ארה”ב ג’ו ביידן לחיזוק החדשנות. הפתרון חייב להיות אסטרטגי.
“עם כניסתו של הנשיא ביידן לתפקיד, הוא ביקש מנשיא ומנכ״ל מייסד מכון ברוד (מכון מחקר מדעי) של הארווארד ו-MIT, לבנות מחדש את האסטרטגיה בנושא המדע והטכנולוגיה בארצות הברית ל-75 השנים הבאות.”
במכתבו שאל 5 שאלות:
- מה אפשר ללמוד מהמגיפה על דרכי הפעולה שלנו בנוגע לבריאות הציבור?
- איך פריצות דרך במדע וטכנולוגיה יכולות לייצר פיתרונות בתחום הסביבה, תעסוקה ובריאות, באזורים מוחלשים?
- איך אפשר לוודא שארה״ב תוביל בתחום הטכנולוגיה והמדע?
- איך נוודא שפירות המדע והטכנולוגיה יגיעו לכל אחד באמריקה?
- כיצד ניתן להבטיח את מקומם החשוב של המדע והטכנולוגיה בחברתנו, לאורך זמן?
השאלות הללו ממחישות את חשיבות המדע והטכנולוגיה לחיינו: לבריאות שלנו, לחינוך של ילדינו, לתעסוקה ולכלכלה וגם לסביבה.
“המכתב הזה עורר בי השראה עם כניסתי לתפקיד. נכנסתי למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לפני כשבועיים, ונחשפתי לתהליך מרכזי של פיתוח ומחקר שמתגלגל לכדי תעשייה ומהווה אקו-סיסטם שלם של קדמה ופיתוח.”
“לצד קידום התעשייה אני רוצה להוות גשר בינה לבין הציבור בישראל. היי-טק וחדשנות הן לא נחלת מגזר מצומצם אלא יהיו נגישים לציבור, יאפשרו תעסוקה, הצמחת אזורים מרוחקים, מוביליות חברתית והשכלה. התפקיד שלי הוא להיות שליחה משמעותית לענף באופן שיעודד תעסוקה בעזרתה ירוויח גם הציבור הרחב.”
“אפעל להיות גורם מחזק לתעשייה הזו שיפעל להמשיך ולהוריד כמה שיותר חסמים כדי שכמה שיותר חברות בהייטק יגדלו ויפעלו כחברות מלאות בישראל.”
“אני מחויבת לעבוד עבור ולטובת התעשייה החשובה הזו שמייצרת כ-25 אחוז ממס ההכנסה המשולם בישראל, שדואגת היום לפתח את הטכנולוגיה של המחר, שבזכותה ישראל נושאת בכבוד את תואר אומת הסטארטאפ – גאווה ישראלית.”
