פרופ’ אליסון בשפורד, פרופ’ קת’רין פארק ופרופ’ קית’ וואיילו זיתחלקו בפרס בשווי מיליון דולר לאחר שלדברי השופטים האירו את חקר העבר באור חדש – כל אחד בתחומו.
פרס דן דוד בממד זמן העבר, בשווי כולל של מיליון דולרים יוענק לחוקרי היסטוריה של בריאות ורפואה – מחקר וניתוח ההחלטות והגורמים שעיצבו את מערך האפשרויות הרפואיות הנוכחי, ואת הנתיבים בהם בחרה ולא בחרה האנושות ללכת לאורך ההיסטוריה והשפעתם אף על ההתמודדות עם משבר הקורונה.
פרופ’ קת’רין פארק
פרופ’ קת’רין פארק, היסטוריונית של מגדר ורפואה ופרופ’ אמריטוס בחוג להיסטוריה של המדע באוניברסיטת הארוורד. פארק חוקרת את ההיסטוריה של גוף האדם, הבדלים בין המינים, ורפואה באירופה של ימי הביניים. במחקריה מתחקה פארק גם אחרי אלו שפעלו מחוץ למערכת הרפואה הממוסדת, ואחר חייהן ומותן של נשים בהן בוצעו הניתוחים הראשונים בבני אדם. הפרס מוענק לה על תרומתה יוצאת הדופן וגילוייה פורצי הדרך בחקר ההיסטוריה של גוף האישה והטיפול בנשים, שחשפו את השפעתן של תפיסות מגדריות על טיפולים רפואיים, על החייאת חקר הרפואה בתקופת ימי הביניים והרנסנס, ועל היותה היסטוריונית בעלת שם עולמי המהווה מקור השראה להיסטוריונים וחוקרים של מין ומגדר.
פרופ’ קית’ וואיילו
פרופ’ קית’ וואיילו, היסטוריון של גזע, אתניות ובריאות הציבור ופרופ’ באוניברסיטת פרינסטון. מחקריו לאורך השנים הובילו לתגליות חדשות אודות חוויות רפואיות וטיפול רפואי של הסובלים מכאבים כרוניים המגיעים מרקעים אתניים שונים, ולשינויי התפיסה החברתית בנוגע לטיפול רפואי. כמו כן, פעל וואיילו רבות על מנת להשפיע על גיבוש מדיניות ציבורית רפואית שוויונית בנושאים רבים – החל ממשבר האופיואידים ועד משבר הקורונה. הפרס מוענק לו על עבודתו יוצאת הדופן בחקר ההיסטוריה של גזע ומוצא אתני והשפעתם על בריאות הציבור, על גישתו המחקרית פורצת הדרך אשר בוחנת את ההיסטוריה של הרפואה מנקודת מבט רחבה הכוללת מגוון קבוצות אתניות, ולא רק את נקודת מבטו של האדם הלבן, ועל שילוב בין מחקר היסטורי פורץ דרך לבין סוגיות עכשוויות ביניהן מגפת הקורונה.
פרופ’ אליסון בשפורד, היסטוריונית החוקרת את הממדים הגלובליים של בריאות ורפואה עכשווית, ומנהלת את התוכנית לחקר ההיסטוריה של כדור הארץ באוניברסיטת ניו סאות’ ויילס באוסטרליה. בשפורד מחברת בעבודתה בין היסטוריה של מדע וסביבה מהמאה ה-18 ועד ה-20, לבין העולם המודרני. הפרס מוענק לה על מחקר היסטורי רחב היקף, אשר מדגים את הקשר הגלובלי של הרפואה ובריאות הציבור ומפנה את תשומת הלב למדינות מתפתחות; באשפורד הייתה מבין החוקרים הראשונים שהרחיבו את חקר ההיסטוריה הרפואית מעבר לעולם המערבי, אל אזורים נידחים אשר לא נחקרו בעבר והייתה מהבודדים שעסקו בהשפעות של סגרים וסגירת גבולות בעקבות מצבי חירום רפואיים עוד טרם התפרצות מגפת הקורונה. בשנה האחרונה פועלת בשפורד לקידום שיתופי פעולה בין אנתרופולוגים וסוציולוגים מרחבי העולם, על מנת ליצור הבנה מעמיקה של האופן בו מתמודדות מדינות שונות עם מגפת הקורונה.
עוד בנושא באתר הידען:
