סיקור מקיף

שוד ביולוגי/ד"ר אסף רוזנטל

מי עוסק ב "ביו-שוד" (Bio-Piracy)? מי סוחר במשאבי טבע באפריקה? ומי מנסה למנוע את דילדול המגוון הביולגי?

התשובות מפתיעות למדי. מפתיעות כי התשובה לשאלה האחרונה היא : הממשל המוסלמי (החדש) בסומליה בקצה הצפון מזרחי של היבשת. בקצה דרומי, הממשל ה"מוזר" בזימבבואה.

למרות נסיונות נפל לייצוב ממשל מרכזי, מאז 1991 נשלטה סומלי ע"י ברוני מלחמה, לפני חדשים ספורים השתלטו גורמים איסלמים על מרבית השטחים, ובניגוד לברוני המלחמה מנסים גורמים אלה לייצב את השלטון ולהחזיר לאזרחים הלך חיים מסודר. בין היתר לראשונה מזה שנים רבות נפתח נמל מוגדישו לפעילות. כדי לתפעל את הנמל ולאפשר הגעת אניות "מטפלים" השליטים בנגע השוד-הימי (פירטיות) שפשה במימי סומליה

לענינינו : לאחרונה הפיץ בית המשפט המוסלמי של סומליה "פסק הלכה" המיועד להגנת הסביבה והטבע, על פי הוראת ביהמ"ש אסור לכרות עצים לצורך מסחר בפחם עץ. בית המשפט מורה כי הכריתה המסיבית של חורשים גרמה לתקופות בצורת ארוכות, לסחיפת קרקעות ולפגיעה בחיות בר, לכן הופנתה אזהרה חמורה בעיקר לסוחרים שעוסקים ביצוא פחם-עץ לארצות שכנות – בעיקר לאיחוד האמירויות (בחצי האי ערב).

לא רק מסחר בפחם, השייחים בארצות חצי האי ערב ידועים בתאבונם לחיות בר, אם לצורך החזקתן כחיות מחמד (ברדלסים) ואם לשימוש לצייד ( עיטים ובזים), סומליה היוותה מקור קרוב וזול לרכישת חיות. ביהמ"ש הוציא צוו האוסר לצוד, לסחור ולהחזיק חיות בר, כאשר בליווי לצוו הופנתה אזהרה חמורה כי מי שייתפס ייאסר מייד. כך מימשל שהעולם המערבי "אינו מאושר" מהיתהוותו עושה לשמירה על משאבי הטבע והסביבה.

זימבבואה – למרות (אולי בגלל) היותה אחת הארצות היותר נכשלות ביבשת היוותה תמיד מקור משיכה לאוהבי טבע. שמורות גדולות ובהן מגוון ביולוגי עשיר, מעניין ויחסית קל לצפייה, נהר הזמבזי ומפלי וויקטוריה, שרידים ארכיאולוגים מסתוריים ("זימבבואה הגדולה"), כל אלה מושכים אלפי תיירים שממשיכים לבוא ולבקר למרות חסר בטחון (אישי), למרות חוסר יציבות שלטונית ולמרות "חוסר אהדה" לנשיא.

בין אלפי התיירים יש מי שמנצל את ה"בלגן" השלטוני להברחות של חיות וצמחים, הברחות מנוגדות לחוקי המדינה ובניגוד לאמנה בין-לאומית למניעת מסחר ולהגנה על מינים בסכנה, (Convention on International Trade in Endangered Species (Cites. למרות חוסר הסדר השלטוני מנסה הנשיא (לפחות למראית עין) לשמר את כושר המשיכה של ארצו, כלומר להגן על המגוון הביולוגי ע"י יישום החוקים המקומיים והאמנה הבין-לאומית.

הברחות חיות וצמחים (בזימבבואה) מתבצעות בשיטות שונות משונות : לאחרונה נתפסו מס' אנשים שנכנסו לארץ כתיירים כשברשותם חיות /צמחים אותם ניסו להבריח אל מחוץ למדינה. קבוצת אנשים שביקרו בשמורת גונרזה, עזבו את השמורה בדרכים צדדיות כפריים שחשדו הזעיקו את הפקחים ואלה מצאו בכלי ה"תיירים" : פנגולין, שני פיתונים, חמשה חטי פילים, שלש קרני קרנפים, כמה צבים וצמחים שלא זוהו. בחקירתם סיפרו כי היה עליהם להתקשר לסוכן שיעביר את ה"סחורה" למוזמביק או לדרא"פ ומשם לאירופה. במקרה אחר "תייר" גרמני ניתפס בדרכו למטוס כשבכליו 56 נחשים חיים. שני המקרים הם רק האחרונים בשורה של ניסיונות – יש להניח כי במקרים רבים גם הצלחות – להבריח מינים ביולוגים, או כמו שהנושא מוגדר ביו-שוד ( bio-piracy) על-פי "המרכז הכפרי לשיתוף טכנולוגי חקלאי ( Technical Centre for Agricultural and Rural Co-operation (CTA).

קשה למנוע את ההברחות, הברחות שפוגעות במשאבי ארצות מתפתחות: חתוליים, תוכים, קופים, נחשים ואחרים מבוקשים חיים או מתים כאשר החיים נמכרים כחיות מחמד, והמתים לעורות וחלקי חיות שיוצגו כ"טרופיס", כאשר אספנים מוכנים לשלם מאות דולרים עבור כנפי ציפור שהוגדרה ( ע"י ארגון השימור העולמי) כמין בסכנה. סחלבים נדירים, פרוטאות, שושניים, נעקרים על שורשיהם ונמכרים בשווקי אירופה, ארה"ב ויפן. הביקוש הגדל לתרופות טבעיות גורם לאיסוף פראי של צמחים והשמדתם.

ביו-שוד נחשב לפעילות הפלילית השלישית בהיקפה הכספי, אחרי נשק וסמים. העוסקים בביו-שוד מצוידים במיטב הציוד המודרני, מסוקים, מערכות איתור לוויניות, נשק ובעיקר קשרים עם שליטים מושחתים, מה שמאפשר פעילות ענפה וכמעט בלתי מופרעת. היוצאים ל"משימה" מצוידים ב"רשימת קניות" על-פיה הם פועלים כלומר הקניינים מזמינים את הפריטים על פי דרישת לקוחות. לאחרונה נעצרו בנמלי תעופה בדרא"פ מכלים מסומנים בשמות (חיפושיות וזוחלים) בדרכם ל"פשיטה" בשמורות של קוואזלו-נטל במקרה אחר נמצאו נחשים בספרי תנ'ך חלולים, כנפי עופות נצבעים כדי להערים על מוכסים ופקחים,

השוק ל ביו-שוד עוסק במכירת : חיות מחמד, חלקי חיות, עץ, צמחי-נוי, צמחי-מרפא, ומשאבי טבע רבים אחרים. המבריחים מצליחים לשלב את ה"סחורה" המוברחת במטענים חוקיים וכך להערים על בדיקות מכס בארצות היעד.

כנראה שהאפשרות הטובה ביותר למנוע את המשך הביו-שוד היא לתת את הפיקוח על המשאבים בידי המקומיים, יושבי המקום בעלי המשאבים הם השומרים המיומנים ביותר, כדי שיהיה להם עניין בשמירה ולא בעשיית רווחים קלה ומהירה ע"י מכירת משאבים עליהם להבין את היתרון שבשמירה, לשם כך מתקיימים מיזמים שמלמדים את הילידים איך להפיק תועלת ממשאבי טבע ללא פגיעה. בזימבבואה ובקניה מאפשרים למקומיים לפתח מיזמי תיירות אקולוגית, לפתח משתלות לעצים מקומיים, בריכות דגים וגינות ירק שאת תוצרתם משווקים לתיירים, תיירים שבאים לשמורות. בצ'ד מגדלים את כח-הנילוס ב"חוות-גידול", את העורות והבשר מוכרים בארצות השכנות.

בעזרת הפצת הרעיון לניצול בר-קיימא של משאבים ע"י הילידים ניתן יהיה (אולי) לווסת את מכירת המוצרים ומאחר ולילידים יהיה ענין /רווח בשיווק יש סיכוי להפחית את ה ביו-שוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן