קמפיינים של מידע שגוי הם תערובות עכורות של אמת, שקרים ואמונות כנות – שיעורים מהמגיפה

בסביבה זו, נרטיבים שגויים כגון הטענה שהנגיף הונדס, שמקורו ככלי נשק ביולוגי, או שתסמיני COVID-19 נגרמים על-ידי טכנולוגיית תקשורת אלחוטית של 5G – התפשטו כמו אש בשדה קוצים בכל המדיה החברתית ובפלטפורמות תקשורת אחרות. חלק מהנרטיבים השגויים האלה ממלאים תפקיד בקמפיינים של דיסאינפורמציה

מאת קייט סטארבירד, פרופסור חבר לעיצוב והנדסה במרכז אנושי, אוניברסיטת וושינגטון

חדשות כזב - מתוך jumpstory
חדשות כזב – מתוך jumpstory

מגיפת COVID-19 הולידה גם מגיפה של הצפת מידע הכוללת שילוב עצום וסבוך של מידע, מידע שגוי ודיסאינפורמציה.

בסביבה זו, נרטיבים שגויים כגון הטענה שהנגיף הונדס, שמקורו ככלי נשק ביולוגי, או שתסמיני COVID-19 נגרמים על-ידי טכנולוגיית תקשורת אלחוטית של 5G – התפשטו כמו אש בשדה קוצים בכל המדיה החברתית ובפלטפורמות תקשורת אחרות. חלק מהנרטיבים השגויים האלה ממלאים תפקיד בקמפיינים של דיסאינפורמציה.

הרעיון של דיסאינפורמציה מעלה לעיתים קרובות תמונה של תעמולה במדינה טוטליטארית, אך המציאות מורכבת הרבה יותר. אף כי מידע משרת אג'נדה, הוא מוסווה לעתים קרובות בעובדות, ומקודמת על-ידי אנשים חפים מפשע ולעיתים קרובות בעלי כוונות טובות.

כחוקרת שבוחנת כיצד משתמשים בטכנולוגיות תקשורת בזמן משברים, מצאתי כי תמהיל זה של סוגי מידע מקשה על אנשים, כולל אלה שבונים ומפעילים פלטפורמות מקוונות, להבחין בין שמועה אורגנית לבין קמפיין דיסאינפורמציה מאורגנת. והאתגר הזה לא הופך קל יותר שכן המאמצים להבין ולהגיב ל- COVID-19 משתלבים בארה"ב עם התהליכים הפוליטיים לקראת הבחירות לנשיאות.

שמועות, מידע שגוי ודיסאינפורמציה

שמועות מתפשטות ותמיד התפשטו במהלך אירועי משבר. משברים מלווים לרוב בחוסר ודאות באשר לאירוע וחרדה מהשפעותיו, כמו גם אי ודאות כיצד להגיב. אנשים באופן טבעי רוצים לפתור את חוסר הוודאות והחרדה הזו, ולעתים קרובות מנסים לעשות זאת באמצעות יצירת חוש קולקטיבי. זהו תהליך של התכנסות לאיסוף מידע ולתיאוריה על האירוע המתפתח. שמועות הן תוצר לוואי טבעי.

השמועות אינן בהכרח גרועות. אך אותם תנאים שמייצרים שמועות גם הופכים אנשים לפגיעים לדיסאינפורמציה, שהיא יותר גרועה. בשונה משמועות ומידע שגוי, שעשוי להיות מכוון או לא, דיסאינפורמציה היא מידע שקרי או מטעה שמופץ למטרה מסוימת, לרוב מטרה פוליטית או כלכלית.
מקור המונח בברית המועצות, שם השתמשו בו כדי לנסות לשנות את האופן בו אנשים הבינו ופרשו אירועים בעולם. כדאי לחשוב על דיסאינפורמציה לא כעל מידע יחיד או אפילו על סיפור יחיד, אלא כקמפיין, מערכת פעולות ונרטיבים שהופקו והתפשטו כדי להונות את הציבור לצרכים פוליטיים.
לורנס מרטין-ביטמן, קצין מודיעין סובייטי לשעבר, שערק ממה שהיה אז צ'כוסלובקיה והפך לימים לפרופסור לדיסאינפורמציה, תיאר כיצד לעיתים קרובות מסעות מידע דיסאינפורמטיביים נבנים סביב גרעין אמיתי או מתקבל על הדעת. הם מנצלים הטיות, חלוקות וחוסר עקביות שקיימים בקבוצה או בחברה שהיא קהל היעד של הקמפיין. ולעתים קרובות הם מעסיקים "סוכנים לא מודעים" כדי להפיץ את תוכנם ולקדם את יעדיהם.

דיסאינפורמציה יכולה להתקיים בכמה רמות וקני מידה. אמנם לקמפיין דיסאינפורמציה אחד יכולה להיות מטרה ספציפית – למשל שינוי דעת הקהל על מועמד פוליטי או מדיניות – הפעלת אינפורמציה דיסוציאטיבית יכולה לערער ברמה עמוקה יותר את החברות הדמוקרטיות.

המקרה של הסרטון "Plandemic"

הבחנה בין מידע שגוי לא מכוון לבין מידע שגוי מכוון היא אתגר קריטי. לעתים קרובות קשה להסיק על כוונה, במיוחד במרחבים מקוונים בהם ניתן לטשטש את מקור המידע המקורי. בנוסף, דיסאינפורמציה יכולה להיות מופצת על-ידי אנשים המאמינים שזה נכון. ומידע שגוי לא מכוון ניתן להגברה אסטרטגית כחלק ממסע פרסום דיסאינפורמציה. הגדרות והבחנות נעשות מבולגנות במהירות.
קחו למשל את המקרה של הסרטון "פלנדמיק" שהתפוצץ בפלטפורמות המדיה החברתית במאי 2020. הסרטון הכיל מגוון של טענות כוזבות ותאוריות קונספירציה לגבי COVID-19. ההיבט הבעייתי שעלה הוא שהסרטון, המליץ לא ללבוש מסיכות בטענה כי "יפעילו" את הנגיף, והניח את היסודות לסירוב בסופו של דבר לחיסון נגד COVID-19.

אף-על-פי שרבים מהסיפורים השקריים הללו הופיעו במקומות אחרים ברשת, סרטון ה"פלנדמיק" הפגיש אותם בסרטון יחיד בן 26 דקות. הסרטון התפשט באופן נרחב בפייסבוק וקיבל מיליוני צפיות ביוטיוב לפני שהוסר עלידי הפלטפורמות בגלל שהכיל מידע שגוי רפואי מזיק.
עם התפשטותו, הוא קודם והועצם באופן פעיל על-ידי קבוצות ציבוריות בפייסבוק ובקהילות רשתות בטוויטר הקשורות לתנועה נגד חיסונים, קהילת תיאוריית הקונספירציה של קנון ואקטיביזם פוליטי פרו-טראמפי.

אך האם זה היה מקרה של מידע מוטעה או מידע לא נכון שהופץ במכוון? התשובה נעוצה בהבנה כיצד ומדוע – הסרטון הפך לוויראלי.

גיבורת הסרטון היתה ד"ר ג'ודי מיקוביץ', מדענית לכאורה שלפני כן קידמה תיאוריות כוזבות בתחום הרפואי, למשל הטענה שחיסונים גורמים לאוטיזם. לקראת יציאת הסרטון היא קידמה ספר חדש, בו הוצגו רבים מהנרטיבים שהופיעו בסרטון ה"פלנדמיק".

אחד הנרטיבים היה האשמה נגד ד"ר אנתוני פאוצ'י, מנהל המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות. באותה תקופה, פאוצ'י היווה מוקד לביקורת על קידום צעדים להתרחקות חברתית שחלק מהשמרנים ראו כמזיקים לכלכלה. הערות פומביות של מיקוביץ' ומקורביה מראים כי פגיעה במוניטין של פאוצ'י הייתה יעד ספציפי לקמפיין שלהם.

בשבועות שקדמו לשחרור הסרטון "פלנדמיק", נעשה מאמץ מרוכז להעלות את הפרופיל של מיקוביץ' שהתגבש במספר פלטפורמות של הרשתות החברתיות. חשבון טוויטר חדש הוקם בשמה, וצבר במהירות אלפי עוקבים. היא הופיעה בראיונות בכלי חדשות המזוהים עם המפלגה הרפובליקנית כגון The Epoch Times ו- True Pundit. בטוויטר בירכה מיקוביץ' את העוקבים החדשים שלה עם ההודעה: "בקרוב, ד"ר פאוצ'י, כולם יידעו מי אתה באמת."
רשת סינקלייר, המחזיקה ומפעילה 191 תחנות טלוויזיה מקומיות ברחבי ארה"ב, קיימה לאחרונה ראיון עם מיקוביץ' בו חזרה על הטענות המרכזיות בסרט "פלנדמיק". בשידור תכנית זו, סינקלייר השתמשה בתפוצה ובמהימנות של החדשות המקומיות כדי לחשוף קהלים חדשים לסיפורי שווא – העלולים להיות מסוכנים. הרשת שוקלת מחדש את החלטתה לאחר שקיבלה ביקורת. עם זאת, על-פי הדיווחים, הראיון פורסם במשך זמן מה באתר הרשת ושודר על-ידי תחנה אחת.
על רקע הדברים הללו, נראה כי למיקוביץ' ולמשתפי הפעולה איתה, היו מספר יעדים מעבר לשיתוף התיאוריות הלא-מדויקות שלה לגבי COVID-19. בין היתר מדובר במניעים כלכליים, פוליטיים ומוניטין. עם זאת, יתכן גם שמיקוביץ' מאמינה כנה למידע שהיא שיתפה, כמו גם מיליוני אנשים ששיתפו וצייצו מחדש את התוכן שלה באופן מקוון.
מה הלאה?
בארצות הברית, כאשר מגיפת COVID-19 מטשטשת את הבחירות לנשיאות, אנו צפויים להמשיך לראות קמפיינים של דיסאינפורמציה שמופעלים למטרות רווח פוליטי, כלכלי ומוניטין. קבוצות אקטיביסטיות מקומיות ישתמשו בטכניקות אלה כדי להפיץ סיפורי שווא וסיפורים מטעים על המחלה ועל הבחירות. סוכנים זרים ינסו להצטרף לאירוע, לעיתים קרובות על-ידי הסתננות לקבוצות קיימות וניסיון לכוון אותן לעבר מטרותיהם.

לדוגמה, ככל הנראה יהיו ניסיונות להשתמש באיום של COVID-19 כדי להפחיד אנשים מלהשתתף, בסקרים. לצד ההתקפות הישירות הללו על שלמות הבחירות, ככל הנראה גם השפעות עקיפות על תפיסת האנשים את יושר הבחירות – הן מצד פעילים כנים והן מטען סוכנים של קמפיינים של דיסאינפורמציה.

המאמצים לעצב עמדות ומדיניות סביב הצבעה כבר נמצאים בעיצומן, למשל נסיונות לדיכוי הצבעה וניסונות לשוות תדמית של הונאה בהצבעה בדואר. חלק מרטוריקה זו נובעת מביקורת כנה שנועדה לעורר פעולה לחיזוק מערכות הבחירות. נרטיבים אחרים, למשל טענות לא מבוססות בדבר "הונאת בוחרים", משרתים את המטרה העיקרית של ערעור האמון במערכות אלה.

ההיסטוריה מלמדת כי מיזוג זה של אקטיביזם וצעדים פעילים, של שחקנים זרים וביתיים, ושל סוכנים נבונים ולא מודעים, אינו דבר חדש. ודאי שהקושי להבחין בין אלה לאלה לא הופך להיות קל יותר בעידן המחובר. אולם הבנה טובה יותר של צמתים אלה יכולה לעזור לחוקרים, עיתונאים, מעצבי פלטפורמת תקשורת, קובעי מדיניות וחברה בכלל לפתח אסטרטגיות להפחתת השפעות הדיסאינפורמציה ברגע מאתגר זה.

למאמר באתר The Conversation

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. ובכן, הנה שאלה: האם בארצנו היינו מסכימים לשיטת בחירות בדואר? שיטה שבה טפסים נשלחים למצביעים באופן לא רשום ובהחלט לא מסודר, הבחירות בוודאי לא חשאיות, כמויות עתק של מעטפות "הולכות לאיבוד" או לא מגיעות ליעדן, או נפסלות בכמויות עצומות בגלל ממצאים מחשידים, ועל הכל יש להוסיף את אי הסדרים בדואר האמריקאי, שנודע לשמצה כמעט כמו דואר ישראל.

    https://www.theatlantic.com/politics/archive/2020/07/new-york-election-failure-mail-in-voting/614446/

    "The chaos in New York is a warning about November’s elections: Voting is being transformed by the pandemic. But no state has built new election infrastructure. No state has the time or the money to make sure vote-counting will go smoothly in November. And just about every state is about to be hit with a massive surge of absentee ballots."

    ואחרי זה אנחנו מתעקשים שמי שמפנה את תשומת הלב למקור הזיופים הפוטנציאלי הבלתי נדלה הזה מפיץ "פייק ניוז"? אולי הפייק הוא באלו שמנסים לטאטא הכל אל מתחת לשטיח? ומה האינטרסים שלהם? אחרי הכל, ההתלהבות בשורות הבוחרים הדמוקרטים מהסוס המת שהעמידו בראשם הולכת ונמוגה כהתקהלות אנשים שמשהו בתוכם מתחיל להשתעל בימי המגיפה הללו.

  2. איפה ההוכחה שהנגיף לא הונדס ולא נשק ביולוגי ששוחרר גם אם בטעות? זה נראה כמו תעמולה הפוכה. כלומר פייק שמאשים אחרים בפייק. השמאל מומחה בזה

  3. היכולת של אדם להתקרב לאמת היא די קשה ,זה יכול לנבוע מאיכות המידע שהוא מוטה כתוצאה מאינטרסים פוליטיים כלכליים, אפילו מידע היסטורי יכול לקבל הטיות כתוצאה מתפיסת העולם של החוקר או מספר הסיפור בעבר הרחוק, וגם היכולות של האדם להבין מידע לנתח אותו כאשר בעולם הפלורליסטי של היום (אם אתה לא חי תחת דיקטטורת מחשבות ששולטת במידע) אז אתה יכול למצוא תמיד משהו "שיאשר " את מה שאתה מאמין בו ולא משנה כמה זה הזוי תמיד יימצא איזה גורו ברחבי הרשת שיספר לך מה שאתה רוצה לשמוע, גם אמצעי המדיה שאמורים להעביר מידע יש להם אידיאולוגיה וגם אינטרסים כלכליים שאותם הם מקדמים, ובקצה שצורך את המידע זה אנחנו גם הוא צריך מידת מה של ספקנות לא כערך בפני עצמו אלה ככלי להתקרב לאמת, ואז נשאלת השאלה האם האנשים שמתפתחים אצלינו בחברה האנושית הם בעלי יכולת לנתח בצורה רצינית את המידע?
    תזרוק איזה רעיון בריאותי עם ניחוח פיוז'ן אסייתי עם כל מיני כוחות מסתוריים וזה יתפתח לקהילה גדולה של אנשים שבמראה החיצוני נראים כחלונים שמאמינים בזה עם כל הלב ללא ספקות,
    אז מה הסיכוי של אנשים להתקרב לאמת ברחבי הרשת או לגלוש לגורו שיספק להם את מה שהם רוצים לשמוע, אפילו אנשים חכמים רופאים החזיקו בידע שגוי בתחילת המגפה ואמצעי המדיה מרכזים גם בחרו את הקיצונים ביניהם את המכחישים, לדבר הזה יש השפעה קשה על אמון הציבור הרחב, תארו לכם באיזה מדינה דמיונית לגמרי לאיזה אמצעי מדיה יש קשר לחברות נסיעות תירות והפסקת נסיעות תיירות תפגע לו בכיס את מי הוא יבחר לשים בחדשות המרכזיות את זה שיספר לכם שמדובר פה במשהו רציני מאד שמזכיר את השפעת הספרדית או משהו שנוח להם שיספר לכם שזאת רק היסטריה וזה שפעת רגילה? אז איך אתה מנתח מידע בעולם הזה? אז במקרה של מגפה אתה נכנס ל WHO ארגון הבריאות העולמי ואתה יודע שיש שם השפעה סינית אבל המידע בסופו של דבר קיים בנוסף אתה מצליב עם כמה בכירים בנושא המגפות בעולם ואתה מקבל תמונה יחסית טובה של מה שהולך להיות
    ביל גיטס בהרצאה המפורסמת שלו מ 2016 שחזה אחד לאחד את המכה שחטפנו גם באספקט התחלואה וגם הכלכלי בסה"כ הכל לקח אינפורמציה מהמומחים בתחום את
    שאליה הוא נחשף בעבודה הפילנתרופית שלו באפריקה נגד המגפות ומלריה שם הכל היה ידוע,
    אחרי זה אתה שואל מה האמצעים שהצליחו בהתמודדות מול המגפה קודמת כמו סארס כי אין צורך להמציא את הגלגל מחדש
    ואת זה אתה בודק מדינות בבמזרח הרחוק לדוגמא מדינה כמו טייוואן דמוקרטיה מסכות מהגן כולל כיתה א עד י"ב בתוך הכיתה ומבחוץ כולל כל המבוגרים בכל מקום ציבורי כל הגילאים חיטוי הקפדה אין עיגול פינות ואתה עושה קופי פיסט הם המומחים לא אתה, ועובדה תכנסו ותראו את המספרים שם ללא
    סגר עד עכשיו 7 נפטרים וכ מ 480 הדבקות מצטבר לנו כבר מתו יותר ממה ששם נדבקו מתחילת המגפה. אבל פה ממשיכים עוד להתווכח האם המסכות עובדות או לא בבית חולים אתה רואה לפעמים אפילו אנשי צוות מסתובבים ללא מסכות פשוט לא יאומן

  4. ועוד משהו – ברור שקרינה אלקטרומגנטית לא מייצרת נגיפים …
    אבל היא משפיעה על זרם חשמלי של מוח…מעין טימטום ואלימות ?
    וגם כאבים לא ממוקדים ? הסבר פשוט וגלוי…מולקולת מים קוטבית
    >=============',,===
    קרה לי אישית: מי 1976 עד 1985 סבלתי ממיגרנה וזה ניפסק עת
    הבנתי שזה מצבע מאכל טטרזין.
    מי 2008 עד 2014 סבלתי מהקאות פטע כימעט כל ערב וזה ניפסק
    עת הבנתי שזה מתבלין כמון שהיכנסתי למזוני בעצמי.
    מפסח עד פרשת ואתחנן היו נרות שבת ניכבים לי תוך רבע שעה ופחות וחיפסתי רוח ולא מצאתי אותה…עד שחיפסתי בנרות של
    אותה חבילה [50 בשקית] וחיפסתי בתוך הנר עצמו ולקחתי שקית
    חדשה ועכשיו בסדר ברוך ה', הבעיה היתה בפתיל.
    קורונה היא כמה קרניים ממפתחות yal דו צדדיים בצבע זהב
    ומחוברים למטה ליד הראש בפס חלק. הזדמנות לתקן כמה איווטים, הגזמות שאנושות ניסחפה לתוכם לאחרונה.
    דוגמה כללית – דיכאון קליני יכול להיות ממחסור סרוטונין או ממחסור פרולקטין או ממחסור טסטוסטרון או מעייפות [ריטלין]
    ולא יעזור מתן ממחזר סרוטונין כשבעיה מסיבה אחרת.

  5. בנוסף ללא אמת ממקור פרטי יש כזה ממקור שילטון מידינה.
    ק' כמו…קורונה.

  6. מימון תיקשורת באמצעות פירסומות זו סיבה לבעיה.
    יש אפשרות לממן באמצאות מיסים לשילטון ויש אפשרות לממן
    באמצעות אגרה שספק אינטרנט יחלק במכשיר שתחנת רדיו
    משלמת לזמרים. וזה בנוסף תשלום מזומן לגיליון עיתון שקונים
    בקיוסק – מחיר נייר, הדפסה ושיווק יקטן מאוד בהימנעות מפיסת
    שטח על ידי פירסומות. ולמה כימעט כולם משוכנעים שפירסומות
    היא פרה קדושה ? כי פירסומאים גנבו דעתם.

  7. עצבר צודק.

    ניסוי ההיקפן קבע שהאמת היא פאי משתנה.

    אני יודע כי ערכתי אותו בעצמי.

    מסתבר שככל שקוטר העיגול גדול יותר – גם היחס בין הקוטר להיקף העיגול גדול יותר.

    אני דורש שהמוסדות האקדמיים יחזרו מיד על ניסוי ההיקפן שלי, ושספרי הגאומטריה ישונו בהתאם לגאומטריה שפיראית.

    בקרוב אפרסם יוטיוב.

  8. יש כאן שאלה פילוסופית עתיקת יומין ……איך נבחין בין אמת לשקר ?
    המענה במלים על שאלה זו – נדון מראש לכישלון.

    גם במדע קיימת אותה בעיה
    פאי קבוע זה אמת או שקר ?
    פאי משתנה זה אמת או שקר ?
    במדע יש אפשרות לענות על שאלות אלו, אבל המענה אינו במלים אלא במעשים.
    ניסוי ההיקפן קבע שהאמת היא פאי משתנה.

    א.עצבר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן