פוצח הקוד הגנטי של הפטריה החוטית

אבי בליזובסקי

קישור ישיר לדף זה: http://www.hayadan.org.il/pitriahutit.html

פוענח גנום ראשון של פטרייה חוטית
זהו מחקר של כ-70 חוקרים מ-6 מדינות וביניהם פרופ' עודד ירדן מן הפקולטה למדעי החקלאות של האוניברסיטה העברית שהתפרסם בסוף השבוע בכתב העת היוקרתי Nature

פרופ' ירדן: "פענוח רצף גנום מלא ראשון של פטרייה חוטית מהווה פריצת דרך להבנה מעמיקה יותר של הבסיס הגנטי של נציג ממלכת הפטריות"

77 חוקרים מ-7 מדינות בעולם וביניהם פרופ' עודד ירדן מן הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה של האוניברסיטה העברית, פענחו את הגנום הראשון של פטרייה חוטית. פטריה זו שימשה כבסיס לקביעת הקשר בין גנים לחלבונים (על תגלית זו הוענק פרס נובל לפני כ-50 שנה). מחקר זה התפרסם בסוף-השבוע בכתב העת היוקרתי Nature.

"פענוח רצף גנום מלא ראשון של פטרייה חוטית מהווה פריצת דרך להבנה מעמיקה יותר של הבסיס הגנטי של נציג ממלכת הפטריות. לממצאים השלכות על יצורים חיים אחרים ובכללם בני-אדם (רבים מן התהליכים התאיים הבסיסיים בפטריות זהים לאלו המתרחשים בבעלי חיים, עובדה המאפשרת קידום המחקר במערכות מחקר מקבילות). בנוסף, נמצא כי למספר לא מבוטל של גנים אנושיים שלגביהם ידוע כי פגמים בהם עלולים לגרום למחלות, יש מקבילות בפטריה. הנוחות והמהירות בהם ניתן לבצע מחקר בפטריות יאפשר את האצת המחקר על מבנם ותפקודם של גנים אלו, מידע שיסיע בהתערבות טיפולית בעתיד. פענוח רצף הגנום מאפשר גישה למאגר מידע באמצעותו ניתן לחקור ולהבין תהליכי גידול, התפתחות והתרבות של פטריה זו ופטריות הדומות לה".

"פענוח הגנום פותח פתח לפעילות עתידית ענפה. לפי המידע הקיים כיום לכ- 40% מהגנים שנמצאו אין גנים מקבילים באף אורגניזם אחר. סביר כי מבין הגנים הרבים הייחודיים לפטרייה ניתן יהיה להפעיל גנים מסוימים ליצירת חומרים אנטי-פיטריתיים שישמשו ברפואה ובחקלאות".

"בנוסף, המיפוי הגנטי פרץ דרך להתערבות בתהליכי התפתחות ויצור חלבונים בפטרייה החוטית ובפטריות אחרות. לעובדה זו משמעויות פוטנציאליות רבות בתחום הביוטכנולוגיה. ייתכן ובעתיד יהיה ניתן לשנות ולשפר מוצרים טבעיים המיוצרים על ידי פטריות כמו תרופות אנטי-ביוטיות. פטריות יוכלו לשמש כ"בתי-חרושת" לחלבונים, לשיפור ייצור הורמונים בצורה מלאכותית".

לדברי פרופ' עודד ירדן: "פריטים ממלכת הפטריות המונה יותר ממיליון סוגי פטריות מאכלסים כל נישה מוכרת. יש פטריות וביניהם עובשים שונים הגורמים למחלות בבני אדם, בבעלי חיים ובצמחים. יש פטריות המייצרות רעלנים, ביניהם בעלי פוטנציאל לשמש כאמצעי לחימה ביולוגית. יש פטריות המייצרות חומרים בעלי פעילות "חיובית" כגון חומרים שניתן להפיק מהם תרופות אנטי-ביוטיות. פטריות מסוימות מהוות "בתי חרושת" לחלבונים המשמשים בתעשייה, כגון: מרכיב
ה-"ביו" (האנזים המשמש לפירוק שומנים וחלבונים) באבקות הכביסה, מקורו במקרים רבים בפטריות. יש, כמובן, גם מגוון של פטריות מאכל".

"המיפוי הגנטי מעלה כי בפטרייה כ- 10,000 גנים, מספר שהינו בין חצי לרבע ממספר הגנים המוערך כי קיים בבני אדם, וכמעט כפול מזה של חיידקים. על בסיס פענוח הרצף המושלם ואנליזה של "משפחות גנים" ניתן לראות כי לפטרייה החוטית מספר מנגנונים יעילים ביותר, השומרים על הגנום מפני חדירה זרה של גורמים כגון וירוסים וגורמים גנטיים אחרים המכילים DNA זר ומונעים את התבססותם של גורמים אלו, בכדי שלא ינצלו את משאבי הפטרייה ויזיקו לה".

"אחת ההפתעות הבולטות שנתקבלו היא העובדה כי בפטרייה החוטית, שלא נחשבת כגורמת למחלות, מצויים מספר גנים לא מבוטל המוכרים עד כה אך ורק בפטריות הגורמות למחלות. תוצאה זו מעלה שאלות רבות על האבולוציה של פטריות, ובכלל זה, על המעבר בין סגנונות חיים טפילים לעצמאיים אצל פטריות", מסכם פרופ' ירדן.

ידען הגנום – צמחים
http://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~531668352~~~27&SiteName=hayadan

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן