עתיקות בסכנה לא רק בישראל: דיווחים מאירלנד ומיוון

בניית כביש מהיר חדש ליד דבלין מאיימת לפגוע בעמק הקדוש של טארה – אתר בן 6,000 שנים הנחשב למקום שבו עוצבה זהותה הלאומית של אירלנד * גם המקדש העתיק ביותר באתונה בסכנת הריסה לפרויקט נדל"ן


מלכי אירלנד מתהפכים בקבריהם

מאת בריאן לאוורי

גבעת טארה. הממצאים העתיקים ביותר במקום נבנו בשנת 4,000 לפני הספירה, וכל תלמיד באירלנד יודע לדקלם בגאווה שהם קודמים לפירמידות המצריות בגיזה ב-1,500 שנה. מלכי אירלנד הוכתרו על הגבעה הקדושה ונקברו בה

טארה, אירלנד

לאנגליה העתיקה יש את "סטונהנג'", אולם לאירלנד העתיקה יש את הגבעה הקדושה של טארה. האתר הקדוש, בן 6,000 שנים, ממוקם במרכז שדות שקטים ונחשב כאתר קבורתם של 140 מלכים וכמקום שבו עוצבה זהותה הלאומית של המדינה.

לאירלנד המודרנית יש גם את דבלין, שבתחומה מתגוררים 1.5 מיליון מבין 4 מיליון תושבי המדינה. אולם המשך התפשטותה של העיר גורם לעימות המשפיע על המדינה כולה, מאחר שאוהבי אירלנד המיתית והפרה-היסטורית מנסים לשמר את שלוותה של טארה, בניגוד לצורכי התושבים הנאבקים להגיע לבירה מדי יום בכבישים עתיקים ולא מתאימים.

לפני יותר מארבע שנים עוררו מצוקות אלה את הצורך לתכנן כביש מהיר שיגיע אל מחוז מית, שבו גדלה האוכלוסייה באופן משמעותי בעשור האחרון. הנהגים שמחו על כך שיצליחו להיחלץ מהפקקים האין-סופיים בכביש המוביל לדבלין, שבו קיימים כיום רק שני נתיבים. עומס התחבורה הקיים כיום בכביש כפול

טארה, אירלנד. מפה

מהקיבולת שלו, והוא מתפתל באזורים חקלאיים ובין שכונות מגורים חדשות, שצמחו מחוץ לכל העיירות הקטנות.

אולם הנתיב החדש המוצע אמור לעבור סמוך לטארה, כ-2.4 ק"מ ממזרח לה, ולחצות עמק שבו נמצאים כמה מהאתרים הארכיאולוגיים העתיקים ביותר באירופה. כתוצאה מכך הפכה התוכנית מוקד לסכסוך בין ההיסטוריה העתיקה לפוליטיקה העכשווית. ארכיאולוגים ופעילים למען שימור המסורת הלאומית מנהלים קרבות משפטיים להעתקת תוואי הכביש, וטוענים כי אם הוא לא ישונה הדבר יוכיח כי אירלנד – שזכתה לכינוי "הנמר הקלטי" בגלל שגשוגה הכלכלי בשנים האחרונות – איבדה את הקשר עם שורשיה.

סלילת הכביש החדש אמורה להתחיל בתחילת השנה הבאה ולהסתיים עד 2008, אולם אם המחאות יימשכו היא עשויה להתעכב.

המערכה לשימור העמק זוכה לתמיכתם של חברי פרלמנט בכירים – אחד מהם כינה את הכביש "מעשה של ונדליזם תרבותי" – ואף צברה תמיכה בינלאומית רחבה ברשת האינטרנט. טארה "חשובה לנפשנו, לאומתנו ולזהותנו", אמרה ג'ולייטה קלנסי, מזכירת האגודה הארכיאולוגית וההיסטורית של מית, המתנגדת לסלילת הכביש דרך העמק המשתרע מהפסלים בטארה ועד להריסות הציוריות של כנסיית אבן בגבעה סמוכה בסקריין. "היא גם חשובה מאוד לארכיאולוגיה שלנו, ולמה שאני חושבת שהדורות הבאים ירצו לקבל מאתנו".

תומכי סלילת הכביש המהיר, האמור להיות הארוך ביותר באירלנד – כ-64 ק"מ – שבהקמתו יושקעו 900 מיליון דולר, טוענים כי הוא אינו מהווה איום על הגבעה עצמה. הם מציינים כי הנתיבים החלופיים עוברים קרוב מדי לעשרות בתים. הם גם טוענים כי 38 אתרי הארכיאולוגיה שהתגלו כבר לאורך המסלול ייחפרו, יתועדו ויאוחסנו במוזיאון.

"להיסטוריה ולתרבות יש מקום, אבל אני לא מוכן לקבל שהם בהכרח יכתיבו את החלטות הפיתוח", אמר מייקל אגאן, בכיר במינהל הכבישים הארצי, הגוף הממשלתי האחראי על סלילת כבישים. "אי אפשר להקריב את האוכלוסייה כולה למען הארכיאולוגיה".

טיעון זה מוצא אוזן קשבת בקרב אנשים כדוגמת אלן קרטון, שקנה בית במית עם ארוסתו לפני ארבע שנים. הנסיעה לדבלין, מרחק כ-50 ק"מ מביתם, אורכת כמעט שעתיים כל יום, מה שלא מותיר לו זמן רב לבנו בן השנה וחצי. "זה מרגיז אותי שהשמרטפית שלי רואה אותו יותר ממני", אמר קרטון בן ה-30, "היא רואה אותו עושה דברים בפעם הראשונה, שאני לא רואה".

בדיון של ועדת איכות הסביבה של הפרלמנט האירי, שהתקיים באחרונה, טענו מתנגדי הנתיב החדש כי עמק טארה-סקריין הוא אזור ארכיאולוגי שלם, עמוס בעשרות אם לא מאות אתרים שטרם נחפרו, למשל טבעת של מצודות מגן המקיפות את הגבעה הקדושה. הם חוששים כי הנוף המדהים של טארה, שאותו אפשר לראות ביום בהיר מ-13 מבין 22 המחוזות באירלנד, ייהרס בשל תחנות דלק ומסעדות.

בשונה מסטונהנג' או אתרים ארכיאולוגים אחריים, כדוגמת תל הקבורה בניוגריינג' שבמית, טארה מצריכה דמיון רב מהמבקרים. הממצאים העתיקים ביותר בה נבנו בשנת 4,000 לפני הספירה, וכל תלמיד באירלנד יודע לדקלם בגאווה שהם קודמים לפירמידות המצריות בגיזה ב-1,500 שנה. מלכי אירלנד הוכתרו על הגבעה הקדושה עד הגעת הנצרות לאזור. אולם רוב המבנים העתיקים בטארה קבורים ואפשר להבחין בהם רק כבליטות המכוסות בדשא או כרכסים בקרקע.

למרות זאת, אנשים רבים מגדירים את טארה כלב הרוחניות הקלטית – דרואידים רבים בני ימינו עדיין מקיימים שם טקסים – וכחלק מרכזי בזהות האירית.

באחד הימים שטופי הרוחות הובילה קלנסי קבוצה של כעשרים תושבים מקומיים לסיור באזור, כשהיא מצביעה על אתרים כדוגמת שתי בליטות קרקע מקבילות, שייתכן כי היו שדרה ששימשה לתהלוכות או אולם גדול. "בסיכומו של דבר מדובר בכך שהנמר הקלטי מפנה את עורפו לעברו הקלטי", אמרה קלנסי.

אדל ברתנאץ', היסטוריונית מדבלין שחקרה את טארה במשך יותר מעשור, אמרה לוועדה הפרלמנטרית כי סלילת הנתיב המתוכנן תעלה כסף וזמן רבים יותר מאשר המסלול החלופי ממזרח, שבו תומכים המתנגדים – זאת בשל הסכסוכים המשפטיים והחפירות שיחויבו לפי החוק, לפני שאפשר יהיה להתחיל לסלול. "ההרס יהיה בלתי הפיך", היא אמרה, "הוא יפגע באמינותם של האירים כמגיני המורשת האירופית המשותפת".


הבולדוזרים מאיימים על המקדש היווני

שרידיו של מקדש מהמאה החמישית לפני הספירה, ימי תור הזהב של אתונה, עומדים לאחרונה במוקד סכסוך בין יזמים ופעילי שימור. בעוד המועצה הארכיאולוגית המרכזית של יוון מתלבטת האם להתיר בנייה במקום, פעילי שימור חוששים כי אחד המקומות הקדושים ביותר באתונה העתיקה נמצא בסכנת הכחדה.

המקדש היוני נבנה לכבוד האלה ארטמיס אגרוטרה (הציידת). "מקומות כאלה הם חלק ממורשת עולמית שחורגת הרבה מגבולות המדינה", אמר איוסיף אפרמידיס, ארכיטקט המוביל את הקמפיין למניעת עלייתם של הבולדוזרים על האתר.

ארכיאולוגים סבורים כי המקדש, הצופה על שדרה הפונה לאקרופוליס, נבנה על ידי קליקראטס, הארכיטקט הראשי של פריקלס, ומאמינים ששם התווכחו סוקרטס ותלמידיו התווכחו על עקרונות הפילוסופיה.

אולם אפילו התומכים הנלהבים ביותר של המקדש מודים כי שרידיו מצומצמים ביותר. למעשה נותר ממנו רק קיר תומך – מושל העותומני עשה שימוש באבני השיש של המקדש כדי לבנות את חומות אתונה ב-1778.

עם זאת, על פי חוק הארכיאולוגיה היווני, כל אתר שנמצאו בו ראיות להיותו עתיק – מהתקופה הפרה-היסטורית ועד 1830 (אז נוסדה יוון העצמאית המודרנית), ראוי להגנה.

ב-1993 הצהירה שרת התרבות לשעבר, מלינה מרקורי, כי בעלי הקרקע שעליה נמצאים שרידי המקדש יקבלו פיצוי כספי גדול, וכי האתר ייכלל בפארק ארכיאולוגי ענק. אולם משרד התרבות לא הצליח לממן את הפיצויים.

גרדיאן
ידען ההסטוריה – העת העתיקה

http://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~75418517~~~158&SiteName=hayadan

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן